רגישות אקלימית ואסדרה לוקה בחסר: אתגרים בתחום הסביבה והבריאות בישראל

המחקר נערך במסגרת יוזמת מרכז טאוב למחקר ומדיניות סביבה ובריאות, שפעילותה נתמכת על ידי יד הנדיב

המחקר עוסק בסוגיות סביבתיות משמעותיות המשפיעות על בריאות תושבי ישראל ואיכות חייהם בשנים האחרונות: תדירותם ועוצמתם של עומסי החום נמצאות בעלייה מתמדת, אך לא ננקטים צעדים מתאימים להתמודדות עם התופעה; שיעורי ההטמנה של פסולת בישראל, שהם מהגבוהים במדינות המפותחות, תורמים לרמה הגבוהה של פליטות גזי חממה בישראל, לצד נזקים נוספים כמו פליטת מזהמים לאוויר וזיהום הקרקע והמים; והחשיפה לזיהום אוויר תוך-מבני הולכת ומתגברת.

פליטות גזי חממה והעלייה בטמפרטורה

בחתימה על הסכם פריז בשנת 2016 התחייבה ישראל להפחית את הפליטות בשטחה באחוזים ניכרים, אולם חלפו שנים ארוכות בטרם ננקטו הצעדים הדרושים. בטיוטה של חוק האקלים, שאושר בקריאה טרומית בספטמבר 2023, נקבעה כיעד ביניים הפחתה של פליטות גזי חממה ב-30% עד שנת 2030 – כלומר, כמות הפליטות השנתית תעמוד על 70% מן הכמות שנמדדה בשנת 2015. יעד זה נמוך משמעותית מהיעדים שקבעו לעצמן מדינות האיחוד האירופי, שהתחייבו להפחית 50%–55% מהפליטות שלהן. היעד הסופי שישראל הציבה לעצמה הוא איפוס הפליטות עד שנת 2050, אך יעד זה אינו סופי ואינו מחייב, ולנוכח העובדה שהחוק עדיין לא עבר בכנסת קשה לדעת אם תצליח לעמוד בו. בינתיים רמת הפליטות לנפש בישראל נשארת גבוהה יחסית לשאר מדינות ה-OECD.

עומס חום

כדי לקבל תמונה של השינוי בעוצמתם של עומסי החום בישראל, חוקרות מרכז טאוב בחנו את עומסי החום לאורך שבעה עשורים, מתחילת שנות החמישים ועד תחילת העשור הנוכחי על פי הטמפרטורה והלחות היחסית שנמדדו בחודשי הקיץ בכל יום בשעה 14:00. הממצאים מראים שבכל העשורים, לפי רוב המדידות שרר בשעות הצהריים עומס חום מעל לערך הסף המעיד על סיכוי להשפעה בריאותית – 27 מעלות צלזיוס ו-40% לחות. ממצא נוסף מצביע על מגמת עלייה עקבית בערכי עומס החום. עד שנות השמונים העלייה ניכרה בעיקר בדרום הארץ, ולאחר מכן היא התפשטה גם אל פנים הארץ ואל מזרחה, כולל רמת הגולן.

חשיפה לעומס חום מתמשך והשפעתה על הבריאות

חשיפה לעומס חום מתמשך משפיעה על מגוון היבטים של בריאות, בהם התגברות הסיכון לתמותה, השפעה על בריאות הנפש והשפעה על האפשרות לבצע פעילות גופנית בחוץ. אף שבשנתיים האחרונות נעשים מאמצים במשרדי הממשלה השונים לפתח אסטרטגיות להתמודדות עם אירועי קיצון אקלימיים, בדגש על גלי חום, אין עיסוק משמעותי בכל הקשור לחשיפה מתמשכת לעומסי חום המשפיעה על הבריאות. יש לציין כי לאורך השנים הסיכון לתמותה מטמפרטורות גבוהות הולך וגדל – מחקרים מצביעים על תמותה עודפת של 45 בני אדם בממוצע בשנה כתוצאה מחשיפה לטמפרטורות גבוהות בזמן גלי חום.

נתונים מישראל מצביעים על עלייה במספר הביקורים בבתי החולים עם אבחנה של התייבשות או מכת חום בשנים 2010–2019. מספר הביקורים הגדול ביותר נצפה בקרב פעוטות בני 0–4 ובקרב מבוגרים בני 75 ומעלה. כמו כן נרשם גידול של 1.47% בביקורים במיון עם כל עלייה של מעלת צלזיוס אחת. נוסף על כל זאת, גלי חום ועלייה בלחות נמצאו קשורים לעלייה בשיעורי ההתאבדות ולעלייה בתחלואה עקב הפרעות במצב הרוח, לרבות דיכאון וחרדה.

הטיפול בפסולת בישראל

ייצור הפסולת לנפש בישראל גבוה ב-14% מהממוצע במדינות ה-OECD ושיעור ההטמנה כמעט כפול – 78% בישראל לעומת 40% בממוצע במדינות ה-OECD. בשנת 2022 התרחשו בישראל יותר מ-9,000 אירועים של שריפת פסולת – פעילות האסורה על פי חוק. בהתחשב בעובדה ששריפת פסולת אחראית לפליטתם לאוויר של 74% מהחומרים המסרטנים או החשודים כמסרטנים, מדובר בנתון חמור ביותר. פעילות פיראטית נוספת בתחום זה היא השלכת פסולת בניין במקומות לא מוסדרים. מעבר לנזק הנופי ולפגיעה בערכי טבע, תופעה זו עלולה להביא לפליטתם לאוויר של חומרים מזהמים כמו אסבסט וחלקיקים נשימים, שהם גורמים ישירים למחלות לב ונשימה.

המשרד להגנת הסביבה מקדם תוכנית אסטרטגית כוללת למשק פסולת בר קיימה, שעיקרה מעבר מכלכלה ליניארית, הצורכת משאבים בהיקף גדול ומזהמת – לכלכלה מעגלית, השואפת למינימום פסולת ולהתייעלות מקסימלית בשימוש במשאבים עד שנת 2050. אחד מיעדי הביניים של התוכנית הוא הורדת שיעורי ההטמנה של פסולת מכ-80% כיום ל-20% בשנת 2050. המימון לתוכנית אמור לבוא מהקרן לשמירת הניקיון.