מגפת הקורונה: שיעור מקרי המוות מסך החולים המאומתים

 תקציר

המחקר שערך החוקר קיריל שרברמן בדק את ההבדלים בין מדינות בשיעור מקרי המוות מנגיף הקורונה מסך המקרים המאומתים (CFR), ומחלק את משך המגפה לשתי תקופות: ממרץ 2020 עד אוגוסט 2020 – "תקופת ההסתגלות", שבה ה-CFR בכל העולם היה גבוה מאוד; ומספטמבר 2020 עד מאי 2022 – "תקופת השגרה", שבה ירד ה-CFR והתייצב על רמה ייחודית לכל מדינה ומדינה. המחקר הראה שלאחר הזעזוע הראשוני בתקופת הסתגלות, בתקופת השגרה ההתמודדות של המדינות עם נגיף הקורונה הושפעה מכמות המשאבים של המדינה (תמ"ג לנפש) ומאיכות מערכת הבריאות שלה. ככל שהתמ"ג לנפש היה גבוה יותר וככל שמערכת הבריאות הייתה איכותית יותר, כך ה-CFR היה נמוך יותר.

ישראל ברשימת המדינות עם שירותי הבריאות האיכותיים ביותר

בישראל לאורך כל תקופת המגפה (מרץ 2020 עד מאי 2022) היה שיעור מקרי המוות מסך החולים המאומתים נמוך מהצפוי. רק בשלוש מדינות הוא היה נמוך יותר: איסלנד, קטאר ואיחוד האמירויות. ישראל בלטה בביצועיה הטובים בזמן המגפה, בין השאר בגלל מקומה בין 25 המדינות ששירותי הבריאות שלהן ברמה הגבוהה ביותר.

המחקר ניתח את השונות ב-CFR לאורך המגפה כולה ב-96 מדינות (כולל ישראל) באמצעות משתנים מסבירים שחולקו לארבע קטגוריות עיקריות: משאבים כלכליים, הון בריאותי, מאמץ ממשלתי ותרבות פוליטית. לפי הממצאים, בתקופת ההסתגלות משתנה התרבות הפוליטית תרם להורדת ה-CFR, ואילו בתקופת השגרה המשאבים הכלכליים וההון הבריאותי הם שתרמו לכך. המאמץ הממשלתי (מספר הבדיקות השבועיות החדשות ל-1,000 נפש) תרם להורדת ה-CFR רק בתקופת השגרה, ותרומתו הייתה צנועה למדי.

שיעור מקרי המוות היה נמוך יותר במדינות שבראשן עמדה אישה

עוד עולה מהמחקר כי במדינות שבהן אישה כיהנה בתפקיד הפוליטי הבכיר ביותר מאז שנת 2000 – ראשת ממשלה או נשיאה – היה שיעור מקרי המוות נמוך יותר, בייחוד בתקופת ההסתגלות אבל גם בתקופת השגרה. מדינות שקיים בהן שירות צבאי חובה התאפיינו בשיעור נמוך יותר של מקרי מוות בתקופת ההסתגלות בלבד. ממצא זה תומך בטענה שגיוס חובה מאפשר להתמודד טוב יותר עם מצבי חירום בכלל ומצבי חירום רפואיים בפרט.

ממצאי המחקר מראים שביצועי מערכת הבריאות של כל מדינה במונחים של מניעת תמותה בקרב חולים שנדבקו בנגיף לאורך תקופת המגפה הושפעו מכמות המשאבים הכלכליים שהיו ברשותה לפני פרוץ המגפה ומאיכות מערכת הבריאות שלה. לפיכך, כדי להיטיב להתמודד בעתיד עם מצבי חירום רפואיים ומצבי חירום בכלל, על המדינות לקדם השקעה במערכת בריאות טובה ואיכותית, כחלק ממדיניות צמיחה בת קיימא.