מחבר/ת
מחקר זה אומד את גודלה של הכלכלה הנסתרת בישראל, או בשמה הנפוץ "הכלכלה השחורה", באמצעות גישת הביקוש למזומן המותאמת לכלכלת ישראל. עריכת אומדנים מסוג זה חשובה כיוון שהפעילות הכלכלית הבלתי-מדווחת שוחקת את בסיס המס וצפויה להוביל להגדלת החוב הציבורי ולירידה בהיקף השירותים הציבוריים ובאיכותם.
המחקר מראה שחלה ירידה בשיעור הכלכלה הנסתרת ביחס לתמ"ג בישראל בשנים האחרונות; שחלקה של העלמת המס בתוך הכלכלה הנסתרת נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון בעוד שחלקה של הפשיעה נמצא במגמת עלייה ברורה; ושהמיסים העקיפים ותשלומי ההעברה תורמים להתרחבות הכלכלה הנסתרת בישראל.
אמידת גודלה של הכלכלה הנסתרת
הכלכלה הנסתרת כוללת את כל הפעילות הכלכלית שבה ההכנסה הנובעת ממנה מועלמת מרשויות המס ומהפיקוח הממשלתי. לפי הגדרת ה-OECD, הכלכלה הנסתרת כוללת ארבעה רכיבים עיקריים: ייצור מחתרתי (חוקי, אך מוסתר מרשויות המס); ייצור לא חוקי; ייצור במגזר הבלתי פורמלי (על ידי ארגונים לא רשומים); וליקויים סטטיסטיים (פעילות כלכלית שאינה נרשמת בגלל ליקויים במערכת איסוף הנתונים הממשלתית).
- לפי ההערכות, הכלכלה הנסתרת מהווה כ-12% מכלל הפעילות הכלכלית במדינות אנגלו-סקסיות, 20%–30% בדרום אירופה ו-40% במדינות המתפתחות.
- מסקר שערך ה-OECD על הכלכלה הנסתרת במדינות החברות בו עולה כי הכלכלה הנסתרת בישראל בשנת 2008 עמדה על כ-6.6% מהתמ"ג (לא כולל "ייצור לא חוקי").
- סקר ה-OECD הראה כי 45% מהכלכלה הנסתרת בישראל בשנת 2008 מקורם בליקויים סטטיסטיים, כ-33% בייצור מחתרתי וכמעט 22% מקורם בייצור במגזר הבלתי פורמלי.
- לפי הערכות בינלאומיות נוספות, גודלה של הכלכלה הנסתרת בישראל בשנים 1995–2015 נע בין 23% ל-19% מהתמ"ג.
אמידת הכלכלה הנסתרת בישראל על פי גישת הביקוש למזומן
גישת הביקוש למזומן המותאמת לכלכלת ישראל שנעשה בה שימוש במחקר מתבססת על היחס בין סך המזומנים שנמשכו מחשבונות העו"ש של הציבור לבין סך העסקאות שבוצעו שלא במזומן כדי לבחון את הביקוש לאמצעי תשלום אנונימיים כנגד כל שקל ששימש לתשלום בעסקה הניתנת לאיתור. בחירה זו נובעת מההנחה שהעסקאות בכלכלה הנסתרת מתבססות על מזומן. במחקר זה נבדקו לראשונה גם השפעת סוג המס (ישיר, עקיף או תשלומי העברה) והשפעתה של הפעילות הבלתי חוקית על גודלה של הכלכלה הנסתרת בישראל.
- המודל מראה כי גודלה של הכלכלה הנסתרת בישראל ירד מ-14% בשנת 1996 ל-10% בשנת 2018, כך שגודלה של הכלכלה הנסתרת בשנת 2018 עמד על 134 מיליארד ש"ח.
- שיעור העלמת המס בכלכלה הנסתרת ירד בעשור האחרון ועמד על 1% בלבד מהתמ"ג בשנת 2018. הירידה נבעה מירידה בהיקף משיכת המזומנים מחשבונות העו"ש הפרטיים ועלייה בהיקף העסקאות שבוצעו שלא במזומן מאז 2016, לצד ירידה בנטל המס בעשור האחרון.
- מיסים עקיפים ותשלומי העברה למשקי הבית – קצבאות ילדים, דמי אבטלה וקצבאות הבטחת הכנסה – תורמים להתרחבותה של הכלכלה הנסתרת. התרחבות זו היא תוצאה של הקצבאות המבוססות על גובה ההכנסה, המעודדות העלמת מס כדי להבטיח את הזכאות להן, וכן של המיסים העקיפים, כמו מע"מ, התורמים להעדפת התשלום במזומן.
- לצד הירידה בשיעור העלמות המס, היקף הפעילות שאינה חוקית עלה בשני העשורים האחרונים והגיע ל-90% מהכלכלה הנסתרת בשנתיים האחרונות.
הגורמים המשפיעים על הכלכלה הנסתרת בישראל
אחת השיטות לדיכוי הכלכלה הנסתרת שהציעו בשנים האחרונות קובעי מדיניות בכל העולם היא צמצום העסקאות במזומן.
- ב-1 בינואר 2019 נכנס לתוקף חוק המגביל את השימוש במזומן בהתאם להמלצות ועדת לוקר (2014).
- החוק קובע תקרה של 11,000 ש"ח בתשלום לבית עסק ושל 50,000 ש"ח לאדם פרטי, ומגביל את השימוש בצ'קים מוסבים ופתוחים.
- יישום לא נכון של המדיניות עלול לפגוע בקבוצות החלשות בחברה ולהעמיק את הפערים בין עשירים ועניים בישראל.
סביר להניח כי משבר הקורונה ישפיע על הכלכלה הנסתרת בישראל.
- על פי המחקר, שיעור הכלכלה הנסתרת בישראל הגיע לשיא של 18% מהתמ"ג במשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008. על כן סביר שגם במשבר הכלכלי הנוכחי, שהיקפו עדיין אינו ידוע במלואו, יגדל שיעורה של הכלכלה הנסתרת בישראל.
- התקציב שהוקצה בשנת 2020 לצמצום הפגיעה הכלכלית באזרחים בעקבות משבר הקורונה (135.5 מיליארד ש"ח) חולק באמצעות מענקים, אשר חלקם הותנו בתנאי סף מסוימים. תנאים אלו עלולים לעודד בעלי עסקים קטנים להעלים הכנסות כדי לעמוד בהם, ועל ידי כך לתרום להגדלת היקף הכלכלה הנסתרת במשק.
- עסקים קטנים ועובדים הפועלים בכלכלה הבלתי פורמלית לא ייהנו כלל ממענקים הקשורים למשבר הקורונה כיוון שהכנסותיהם אינן מדווחות לרשויות.