עובדים, פחות או יותר: גמישות התעסוקה בשוק העבודה בישראל

האם הישראלים עובדים הרבה או מעט יחסית למדינות אחרות? אילו אוכלוסיות בישראל עובדות יותר ואילו פחות? כיצד גידול ילדים משפיע על התעסוקה ועל מספר שעות העבודה? מחקר חדש של מרכז טאוב שערכו החוקרים מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס בחן את גמישות התעסוקה בישראל בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות.

בעשירון התחתון עובדים יותר מהממוצע הלאומי; נשים עובדות במשרות חלקיות יותר מאשר גברים; בעלי השכלה אקדמית נוטים לעבוד יותר

במחקר עלו מספר ממצאים בנוגע לשעות העבודה בשנים שנבחנו (2014–2019):

• עובדים ישראלים עבדו בממוצע כ-173 שעות בחודש תמורת שכר שעתי ממוצע של 56 ש"ח נטו.
• בעשירון השכר התחתון של התפלגות השכר השעתי עובדים בממוצע כ-5% פחות מהממוצע הלאומי ובעשירון השכר העליון כ-10% פחות. בשאר העשירונים (2–9) יש נטייה לעבוד מעט יותר שעות מהממוצע הלאומי (1%–3%).
• יהודיות לא-חרדיות עבדו בממוצע 156 שעות בחודש, בעוד ערביות וחרדיות עבדו 140 ו-120 שעות (בהתאמה) בלבד.
• גברים יהודים לא-חרדים וגברים ערבים עבדו בממוצע כ-196 שעות חודשיות, לעומת גברים חרדים, שעבדו 153 שעות בממוצע.
• בעלי תעודה אקדמית נוטים לעבוד יותר שעות מעובדים שאין להם תעודה אקדמית בהיקף זניח בממוצע (כ-1%), אך באוכלוסיות העובדים החלשות ביותר ההפרש גדול יותר: גברים חרדים בעלי תעודה אקדמית עובדים כ-14% יותר שעות ממקביליהם ללא תעודה, ובקרב נשים ערביות ההפרש הוא כ-7%.

הקבוצה היחידה שבה בעלי תעודה אקדמית נוטים לעבוד פחות שעות בממוצע היא גברים ערבים – בעלי התואר שבהם עובדים 7% פחות שעות מחסרי תואר, אף ששיעורי התעסוקה והשכר הממוצע שלהם גבוהים יותר.

בחלוקה לפי משלחי יד, נראה כי יש מקצועות שבהם נוטים לעבוד יותר מהממוצע, בין שהשכר גבוה מהממוצע (מנהלים) ובין שהוא נמוך ממנו (מפעילי מתקנים ומכונות), ויש מקצועות שבהם נוטים לעבוד פחות, בין שהשכר גבוה (אקדמאים) ובין שהוא נמוך (עובדי מכירות ושירותים).

במגזר החרדי הגמישות התעסוקתית נמוכה יותר, ללא הבדל משמעותי בשעות העבודה בין גברים לנשים

החוקרים בדקו את גמישות התעסוקה ושעות העבודה ביחס לשכר. נמצא כי בממוצע, עלייה של 1% בשכר הריאלי צפויה להעלות את תעסוקת הגברים ב-0.25 נקודות אחוז; את תעסוקת הנשים ב-0.31 נקודות אחוז; את שעות העבודה של גברים עובדים ב-0.45 נקודות אחוז; ואת שעות העבודה של נשים עובדות ב-0.56 נקודות אחוז.

• בקרב ערבים וערביות הגמישות בתעסוקה ובשעות העבודה נמוכה בממוצע מהגמישות בקרב יהודים ויהודיות: עלייה של 1% בשכר תעלה את תעסוקת הגברים הערבים ב-0.09 נקודות אחוז (לעומת 0.16 נקודות אחוז בקרב יהודים לא-חרדים) ואת מספר שעות העבודה שלהם ב-0.31 אחוז (לעומת 0.43 אחוז); בקרב נשים ערביות התעסוקה תגדל ב-0.14 נקודות אחוז (לעומת 0.22 נקודות אחוז בקרב יהודיות לא-חרדיות) ושעות העבודה יגדלו ב-0.39 אחוז (לעומת 0.53 אחוז).
• בקרב גברים חרדים ונשים חרדיות גמישות התעסוקה נמוכה מעט מזו של גברים ונשים יהודים לא-חרדים, ואין הבדל של ממש בין גברים לנשים ממגזר זה בגמישות התעסוקה ושעות העבודה.

הלימה שלילית בין אימהוּת לעבודה; עם הגידול במספר הילדים קטנה ההסתברות של גברים חרדים להיות מועסקים, אך בקרב גברים שאינם חרדים היא דווקא גדלה

נוסף על השפעת השכר, המחקר בחן גם עד כמה נוכחות ילדים בבית משפיעה על התעסוקה ועל שעות העבודה של גברים ונשים.
נמצא שאילוצי ההורות פוגעים בהשתלבותן של אימהות בשוק העבודה, הן מבחינת תעסוקה והן מבחינת שעות העבודה.

• במבט על כלל האוכלוסייה ניכר שרק נשים מגיבות למספר הילדים בבית, וכל ילד נוסף מקטין את ההסתברות שהאם תעבוד ב-3 נקודות אחוז. הסתברות התעסוקה של יהודיות לא-חרדיות יורדת ב-0.06 נקודות אחוז עם כל ילד נוסף בבית, פי שניים מזו של ערביות, בעוד הנשים החרדיות אינן מגיבות לנוכחות ילדים בשיעורי התעסוקה שלהן.
• מספר שעות העבודה של נשים מכל המגזרים מצטמצם עם כל ילד נוסף בבית, אך הצמצום גדול יותר בקרב ערביות: יהודייה לא-חרדית שהיא אֵם לשלושה ילדים צפויה לעבוד 39% פחות שעות מעובדת דומה ללא ילדים, חרדי או חרדית צפויים לעבוד 27% פחות, וערבייה כ-75% פחות.
• בניגוד לנשים, גברים שאינם חרדים (יהודים, ערבים ואחרים) צפויים להיות מועסקים בהסתברות גבוהה יותר עם הגידול במספר הילדים. בקרב גברים חרדים האפקט הוא הפוך – הסתברות התעסוקה שלהם יורדת ככל שמספר הילדים בבית גדל. כמו כן, גברים חרדים שעובדים צפויים לצמצם את מספר שעות העבודה שלהם עם כל ילד נוסף בבית, כפי שנצפה בקרב הנשים החרדיות.

ממצאים אלו בדבר השפעת מספר הילדים בבית על תעסוקת אימהות ועל מספר שעות העבודה שלהן מתכתבים עם הטענה הנשמעת לעיתים על התועלת שיכולה לצמוח מהרחבת סבסוד החינוך לגיל הרך. חלק מהעלות של מהלכים אלו יכולה להתקזז עם תעסוקה מוגברת של אימהות ועם תקבולי המס, שעשויים לגדול כתוצאה מכך בשיעור לא מבוטל.