חשבונות של העברות בין-דוריות בישראל: הכנסות, הוצאות וגירעון במחזור החיים

החשבונות הלאומיים הם אמצעי להערכת כלל הפעילות הכלכלית של משק נתון בתקופת זמן מוגדרת. על פי הגדרת הלמ"ס, החשבונות הלאומיים "מתארים באופן מקיף ומפורט את הפעילות הכלכלית במשק, את הקשרים בין גורמים כלכליים במדינה ואת הקשרים בין המשק הישראלי לחו"ל. […] מערכת זו משמשת למעקב אחר ההתפתחויות הכלכליות במשק, לניתוח מאקרו-כלכלי, לתכנון ולחיזוי כלכלי ולהשוואות בין-לאומיות" (הלמ"ס, 2020, עמ' 221).

עם ההאצה של הזדקנות האוכלוסייה – תופעה גלובלית המאפיינת מדינות מפותחות ומתפתחות כאחת, הנובעת בעיקר מן העלייה בתוחלת החיים והירידה בשיעורי הפריון – נוצר צורך במסגרת אנליטית שתאפשר לעמוד על השלכות השינויים הדמוגרפיים הללו על הפעילות הכלכלית של המשק והמשך צמיחתו.

עקב צורך זה פותחה בסוף שנות התשעים של המאה העשרים מסגרת משלימה לחשבונות הלאומיים – חשבונות של העברות בין-דוריות (National Transfer Accounts, להלן NTA), המתארת את קשרי הגומלין הבין-דוריים בתוך החשבונות הלאומיים. שיטה זו מבוססת על שילוב של אומדני פרט המתקבלים מסקרים המייצגים את האוכלוסייה בכללותה ונתוני מאקרו מהחשבונות הלאומיים. השילוב של נתוני מיקרו ומאקרו מאפשר לנתח את הכלכלה של מדינה דרך התפלגות הגילים של אוכלוסייתה. יתרה מזו, הדמיה של השינויים הצפויים במבנה הגילים של האוכלוסייה יכולה לספק תמונה מפורטת למדי של השינויים הצפויים במדדים מאקרו-כלכליים שונים הנובעים משינויים בהתפלגות הגילים.

בעבודה זו אנחנו מבקשים להציג לחוקרים ולמקבלי ההחלטות בישראל כלי חדשני שיכול לסייע בהתוויית מדיניות כלכלית בהתאם להתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות. כמו כן, מעבר לתמונה הגלובלית אנחנו מציגים במאמר את החשבונות הלאומיים של העברות בין-דוריות בישראל לשנת 2018 מתוך השוואה לאומדנים של מדינות אחרות בעולם, באופן שמדגיש את ייחודיותה הדמוגרפית של מדינת ישראל.