החשבונות הלאומיים הם אמצעי להערכת כלל הפעילות הכלכלית של משק נתון בתקופת זמן מוגדרת. עם ההאצה של הזדקנות האוכלוסייה – תופעה גלובלית המאפיינת מדינות מפותחות ומתפתחות כאחת, הנובעת בעיקר מן העלייה בתוחלת החיים והירידה בשיעורי הפריון – נוצר צורך במסגרת אנליטית שתאפשר לעמוד על השלכות השינויים הדמוגרפיים הללו על הפעילות הכלכלית של המשק והמשך צמיחתו.
עקב צורך זה פותחה בסוף שנות התשעים של המאה העשרים מסגרת משלימה לחשבונות הלאומיים – חשבונות של העברות בין-דוריות (NTA), המתארת את קשרי הגומלין הבין-דוריים בתוך החשבונות הלאומיים. שיטה זו מבוססת על שילוב של אומדני פרט המתקבלים מסקרים המייצגים את האוכלוסייה בכללותה ונתוני מאקרו מהחשבונות הלאומיים. השילוב של נתוני מיקרו ומאקרו מאפשר לנתח את הכלכלה של מדינה דרך התפלגות הגילים של אוכלוסייתה. יתרה מזו, הדמיה של השינויים הצפויים במבנה הגילים של האוכלוסייה יכולה לספק תמונה מפורטת למדי של השינויים הצפויים במדדים מאקרו-כלכליים שונים הנובעים משינויים בהתפלגות הגילים.
מטרתה של עבודה זו להציג לחוקרים ולמקבלי ההחלטות בישראל כלי חדשני שיכול לסייע בהתוויית מדיניות כלכלית בהתאם להתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות. כמו כן, מעבר לתמונה הגלובלית היא מציגה את החשבונות הלאומיים של העברות בין-דוריות בישראל לשנת 2018 מתוך השוואה לאומדנים של מדינות אחרות בעולם, באופן שמדגיש את ייחודיותה הדמוגרפית של מדינת ישראל.
לסקירה ממצה של הנושא ראו כיצד מממנים את מחזור החיים במדינת ישראל?