אוכלוסיית ישראל, שהולכת וגדלה במהירות, כוללת שלוש תת-אוכלוסיות עיקריות: ערבים אזרחי ישראל; חרדים; ויהודים לא-חרדים. לכל אחת מהקבוצות האלה פרופיל דמוגרפי וחברתי-כלכלי שונה. הן נבדלות בין השאר במבנה הגילים שלהן, ובייחוד בדפוסי הצמיחה הצפויים שלהן. במאמר זה נפלח את החשבונות של ההעברות הבין-דוריות לשנת 2018 לשלוש קבוצות אלו. נראה שב-2018 הייתה ההכנסה ממיסים קטנה מההוצאה הציבורית ב-4.9% בקרב היהודים הלא-חרדים, ב-56.2% בקרב האוכלוסייה הערבית וב-66.1% בקרב האוכלוסייה החרדית. האוכלוסייה החרדית הייתה תלויה כמעט לגמרי בהעברות ציבוריות להשלמת הפער הזה. יחסי התמיכה הפיסקלית (fiscal support ratios, FSRs) הנמוכים באוכלוסייה הערבית ובאוכלוסייה החרדית הם תוצאה ישירה של שיעורי התעסוקה הנמוכים ושל איכות התעסוקה בקרב אוכלוסיות אלו. אנחנו מעריכים שלשני גורמים הקשורים להרכב האוכלוסייה בישראל עד שנת 2050 יהיו השפעות פיסקליות שליליות: הזדקנות האוכלוסייה והגידול המהיר של האוכלוסייה החרדית בכל הגילים. על פי תחזית זו, עד 2050 יפחת יחס התמיכה הפיסקלית הכולל של ישראל ב-12%, שני שלישים מהם עקב הזדקנות והשאר עקב חלקם הגדל של החרדים באוכלוסיית ישראל.