שוק העבודה בישראל 2025: מסיכונים אסטרטגיים לסיכונים טכנולוגיים

פרק שוק העבודה בדוח מצב המדינה 2025

חוקרי מרכז טאוב מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס מציגים סקירה של שוק העבודה לאחר מלחמה שנמשכה יותר משנתיים ומצביעים על ההתפתחויות המרכזיות בשוק העבודה בשנה האחרונה, על רקע המגמות של העשור החולף ונוכח אתגרי העתיד. הסקירה מתפרסמת במסגרת פרק שוק העבודה בדוח מצב המדינה 2025.

על אף שיעור אבטלה נמוך, שיעור התעסוקה בישראל אינו גבוה בהשוואה בין-לאומית

על אף שיעור האבטלה הנמוך במונחים היסטוריים, שעמד על 2.9% בממוצע בחודשים ינואר-ספטמבר 2025, הוא אינו מיתרגם לשיעור תעסוקה גבוה במונחים בין-לאומיים. על פי הנתונים לשנת 2024, שיעור התעסוקה של גברים בני 15–64 נמוך בכ-8% מממוצע ה-OECD, לעומת פער של כ-3% בלבד לפני עשור. לעומת זאת שיעור התעסוקה של נשים גבוה בכ-7% מהממוצע – יתרון שהצטמצם לעומת פער של כ-11% בעבר.

הפער בתעסוקה בין נשים יהודיות לא-חרדיות לנשים חרדיות נסגר כמעט לחלוטין

בתחילת 2025 עמד שיעור התעסוקה של גברים ערבים על 77%, מעט מתחת לשיא של 79% ב-2023, בעוד בקרב גברים חרדים נצפתה מגמה מחודשת של ירידה בשיעורי התעסוקה לעומת התקופה שלפני המלחמה. גברים יהודים לא-חרדים שמרו על שיעור תעסוקה גבוה של כ-87%.

בקרב נשים, הפער בתעסוקה בין יהודיות לא-חרדיות לחרדיות כמעט נעלם, וברבעון הראשון של 2025 עמד שיעור התעסוקה של שתי הקבוצות על 83%. שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה ל-49% במחצית הראשונה של 2025, ועשוי להגיע ליעד שקבעה הממשלה ל-2030 – 53% – עוד לפני המועד המתוכנן.

שיעורי התעסוקה בקרב בני ובנות 66-25, לפי מגזר

פערי התעסוקה הגיאוגרפיים והמגזריים נותרו עמוקים

בתקופה ינואר-ספטמבר 2025 שיעור התעסוקה במחוזות הצפון, הדרום וירושלים היה נמוך בכ-15% משיעור התעסוקה במחוזות תל אביב והמרכז. פערים מגזריים בולטים ניכרים בייצוג בענף ההיי-טק, שבו מועסקים כ-20% מהגברים היהודים הלא-חרדים ואחרים וכ-10% מהנשים היהודיות הלא-חרדיות ואחרות, לעומת כ-5% מהנשים והגברים החרדים, כ-2% מהגברים הערבים וכ-1% בלבד מהנשים הערביות.

הסיבות לאי-תעסוקה בקרב בני 25–44: מילואים, לימודים גבוהים ולימודים בישיבה

רבים מבני ובנות 25–44 לא עבדו בתקופה שמתחילת המלחמה ועד סוף 2024. מקרב קבוצה זו, כ-25% מהיהודים הלא-חרדים ואחרים נעדרו בשל שירות מילואים, לעומת שיעורים זעומים בשאר הקבוצות. לצד זאת, יותר מ-10% מהיהודים הלא-חרדים לא עבדו בשל לימודים במסגרות אקדמיות או במוסדות להכשרה מקצועית, לעומת כ-6% בקרב גברים ערבים וכ-3% בלבד בקרב נשים ערביות וחרדיות וגברים חרדים. בקרב הגברים החרדים, כ-70% מהלא-מועסקים הם תלמידי ישיבה.

בשנת 2025 הישראלי הממוצע עבד יותר שעות אך קיבל שכר נמוך יותר

למרות שיעור האבטלה הנמוך והעלייה במספר שעות העבודה, השנה האחרונה התאפיינה בירידה ריאלית בשכר השכירים, המבטאת היפוך מגמה לאחר העליות שנרשמו בשנתיים שקדמו לה. במחצית הראשונה של 2025 עמד השכר החודשי הממוצע על כ-13,600 ש"ח, ירידה של כ-0.8% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2024. נראה כי במחצית הראשונה של 2025 הירידה השנתית בשכר נבעה מירידה חדה יותר בתפוקה לשעת עבודה, אשר השפעתה על השכר הייתה מתונה עקב העלייה במספר שעות העבודה. ירידות חדות בשכר נרשמו גם בענפי השירותים בהיי-טק.

השינוי השנתי בשכר הממוצע למשרת שכיר במשק, 2025-2023 (במחירים קבועים)

פערי הפריון בין ישראל למדינות המפותחות בולטים במיוחד במדד התפוקה לשעת עבודה

פריון העבודה בישראל נמוך בהשוואה בין-לאומית, ורמת החיים הגבוהה יחסית נשענת במידה רבה על שיעור תעסוקה גבוה ועל שעות עבודה רבות, במיוחד בקרב נשים. הפער בולט במיוחד במדד התפוקה לשעת עבודה. בין השנים 2003 ל-2023 צמח התוצר לשעת עבודה בישראל במעט פחות מ-100%, לעומת כ-115% בממוצע במדינות עשירות דומות.

תוצר לשעת עבודה, ישראל ומדינות נבחרות 2003-2023

חוקרי מרכז טאוב מצביעים על שלוש סיבות מרכזיות לפריון הנמוך בישראל. הראשונה היא מחסור בהשקעה בהון פרטי ובהון ציבורי, בעיקר בתשתיות פיזיות המשמשות את העובדים לייצור. כפי שהראו פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי בפרק המאקרו-כלכלה בדוח זה, צמצום פערי ההשקעה בהון הפרטי והציבורי, ובפרט בתשתיות הציבוריות, עשוי לצמצם עד מחצית מפער הפריון בין ישראל לשאר המדינות המפותחות. הסיבה השנייה היא רמת ההון האנושי. למרות שיעור ההשכלה הגבוה בישראל, רמת המיומנויות של העובדים אינה גבוהה בהשוואה בין-לאומית. ברמה המקומית, מיומנויות היסוד בחברה הערבית ובקרב גברים חרדים נמוכות בהשוואה לשאר האוכלוסייה היהודית והפער אף ממשיך להתרחב. הסיבה השלישית היא רמת תחרות נמוכה במגזר העסקי, בין היתר בשל הקושי היחסי בעשיית עסקים בישראל ביחס למדינות מפותחות אחרות. שילוב של השקעה בתשתיות פיזיות, בחינוך ובהכשרות מקצועיות, לצד טיוב הרגולציה לקידום התחרות ולהקלה על עשיית עסקים, עשוי להביא לצמצום פער הפריון ולהעלאת רמת החיים בישראל.

השינויים הטכנולוגיים השפיעו בעיקר על הרכב התעסוקה והשכר ופחות על הפריון

שיעור המועסקים בהיי-טק עלה ב-21% בין 2005 ל-2024, וענפים עתירי טכנולוגיות מידע הגדילו את חלקם בתעסוקה בכ-13% בממוצע, בעוד ענפים פחות טכנולוגיים הצטמצמו בכ-11%. במקביל, אוטומציה ומיכון בתעשייה מסבירים כ-40% מהירידה במספר המועסקים בענף, שאיבד 34% מהמשרות בתקופה זו, אף שהשכר היחסי של העובדים שנותרו בו עלה ב-29%. בעשור הקרוב צפויה הבינה המלאכותית היוצרת להשפיע באופן משמעותי עוד יותר. על פי הערכות היא עשויה לבצע כ-20% ממטלות העובד הממוצע בישראל טוב יותר מעובד אנושי, ואף למעלה מ-50% מהמטלות במקצועות שבהם מועסקים כ-16% מהעובדים. כבר כיום 28% מהעסקים אימצו את השימוש בבינה המלאכותית כלק מפעילותם העסקית הכוללת, ו-9% מהם דיווחו על צמצום מצבת העובדים עקב כך.