האם המשק הישראלי במגמת התאוששות?

פרק המאקרו-כלכלה, דוח מצב המדינה לשנת 2025:

המשק הישראלי ניצב בנקודת רגישות גבוהה. הוצאות המלחמה הגבוהות הגדילו את הגירעון בתקציב המדינה, את רמת החוב ביחס לתוצר ואת נטל תשלומי הריבית. התמשכות המלחמה פגעה בפריון, בהשקעות, בצריכה הפרטית ובצמיחת המשק. עם זאת, הרגיעה הביטחונית המסתמנת והסיכוי להסדרים מדיניים יוצרים הזדמנות לתיקון ולהחזרת המשק למסלול של צמיחה מהירה.

חוקרי מרכז טאוב פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי מנתחים את הכלכלה הישראלית בשנת 2025 על רקע תקופה ביטחונית מורכבת. הפרק סוקר את ההשלכות המיידיות של הגידול החד בהוצאות הביטחון, לצד הבעיות המבניות והמגמות ארוכות הטווח בכלכלה הישראלית אשר אינן נובעות מהמלחמה בלבד, ובראשן פריון העבודה הנמוך ורמת המחירים הגבוהה. החוקרים מתריעים כי הוצאות הביטחון הגבוהות עלולות לבוא על חשבון ההוצאות האזרחיות החיוניות ולפגוע בהשקעות הציבוריות. מצב כזה עלול ליצור מעגל קסמים, שבו האטה בצמיחה מצמצמת את מקורות התקציב ופוגעת גם ביכולת לממן את צורכי הביטחון בטווח הארוך.

הגידול בהוצאות הביטחון ובחוב מדגיש את התלות של ההוצאה האזרחית בקצב הצמיחה

במהלך העשור שקדם למלחמה נרשמה ירידה עקבית בנטל החוב ובכך קטנה השפעתו על תקציב המדינה. הגידול הדרמטי בהוצאות הביטחון לאחרונה הוביל לגירעונות עם השפעה מיידית על החוב של מדינת ישראל.

עקב פרוץ המלחמה הוגדל תקציב המדינה כבר בשנת 2023 ב-23 מיליארד ש"ח, מעט יותר מאחוז אחד מהתוצר. תקציב המדינה לשנת 2024 הוגדל ביחס לתקציב המקורי בכ-107 מיליארד ש"ח, שהם יותר מ-5% תוצר. במרץ 2025 אישרה הכנסת תקציב ביטחון של 136 מיליארד ש"ח, ובעקבות המלחמה עם איראן הגדילה הממשלה את תקציב הביטחון ב-31 מיליארד ש"ח נוספים. עקב כך הועלתה תקרת הגירעון ל-5.2% תוצר, אך כתוצאה מתקבולי המיסים הגבוהים נראה ששנת 2025 תסתיים בגירעון נמוך יותר, של כ-4.5% תוצר.

על פי הערכות בנק ישראל, יחס החוב לתוצר יתייצב השנה על 70% ובשנה הבאה על 71%, וזאת בתנאי שלא תחודש הלחימה. לעומת שנת 2024, יחס החוב לתוצר עלה ב-10 נקודות אחוז. עלייה זו, שנבעה מהצורך לממן את המלחמה, מגדילה את נטל החוב של ישראל בכ-8 מיליארד ש"ח בשנה. העלייה הצפויה של הוצאות הביטחון בעשור הקרוב מטילה מעמסה נוספת על תקציב המדינה. עד כה שמרה הממשלה על התאמת ההוצאה האזרחית לקצב גידול האוכלוסייה. עם זאת, לנוכח העלייה הצפויה בהוצאות הביטחון, רק צמיחה כלכלית מואצת תאפשר המשך מגמה זו ותמנע פגיעה חמורה בשירותים האזרחיים.

הוצאות הביטחון

שוק העבודה: שיעור האבטלה נותר יציב, אך פערי הפריון עדיין גבוהים ביחס למדינות אירופה

מאז 2022 שיעור האבטלה בישראל יציב ונע סביב 3%. פריון העבודה ממשיך להיות נמוך יחסית בהשוואה בין-לאומית, אם כי הפער הולך ומצטמצם. מהשוואה שערכו החוקרים בין ישראל לכמה מדינות באירופה הדומות לה בגודל אוכלוסייתן ובאופי כלכלתן (אוסטריה, דנמרק, הולנד, פינלנד ושוודיה) עולה כי בשנים 2015–2023 הפער בערך המוסף לעובד בכלל ענפי המשק ירד מ-20% ל-12%. בחלוקה לפי ענפים, הפער בענפי השירותים הצטמצם מ-19% ל-7% ובתעשייה הפער נותר יציב סביב 12%. פער הפריון בענף טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT), שעמד בשנת 2015 על כ-15%, נסגר לחלוטין בשנת 2020.

במדד הערך המוסף לשעת עבודה, לעומת זאת, הפערים נותרו גדולים. בכלל המשק הפער הצטמצם באותן שנים מ-36% ל-30%, בענף השירותים הוא ירד ב-8 נקודות אחוז ל-28%, ובתעשייה הוא נותר יציב סביב 40%. פערים אלו מוסברים בין השאר בכך שהמועסקים בישראל עובדים בממוצע כ-25% יותר שעות בשנה מאשר במדינות ההשוואה, יחס שנותר כמעט קבוע לאורך השנים.

גורם מרכזי נוסף לפערים בפריון העבודה הוא רמת ההון למועסק. בישראל ההון למועסק במשק כולו ובענפי השירותים עומד על כמחצית מרמתו במדינות ההשוואה. על פי חישובים כלכליים מקובלים, התאמת רמת ההון לעובד בישראל לזו שבמדינות ההשוואה הייתה מבטלת את פער התוצר לעובד וכמחצית מהפער בתוצר לשעת עבודה.

יוקר המחיה בישראל מרקיע שחקים – בגלל בעיות מבניות ורגישות גבוהה לשינויים בשער החליפין

בשנת 2023 היה סל מוצרי התצרוכת בישראל יקר בכ-13% ביחס לממוצע בחמש המדינות הנ"ל. מחירי המוצרים והשירותים בתחום הבריאות היו גבוהים בשנת 2023 מאלה שבמדינות ההשוואה בכ-40%, ובתחום הדיור, שהוא סעיף ההוצאה העיקרי של משקי בית ישראליים, ישראל הייתה יקרה בכ-20%. לעומת זאת, מחירי התקשורת בישראל נמוכים בכ-22% מאלה שבמדינות ההשוואה. מחירי ההלבשה וההנעלה, הנופש והתרבות בישראל דומים.

המחקר מצא שקיים פער ארוך טווח של כ-29% ברמת המחירים בישראל ביחס לממוצע מדינות ה-OECD, הנובע ממאפיינים מבניים של המשק הישראלי. בין הגורמים המשפיעים על רמת המחירים בולטים רמת תחרות נמוכה בחלק מענפי השירותים, עלויות תפעול גבוהות, מגבלות יבוא, רגולציה המקשה על כניסת שחקנים חדשים, והיעדר יתרון לגודל המאפיין כלכלה קטנה ומרוחקת. השילוב של כל אלה יוצר נקודת פתיחה יקרה יותר לצרכן הישראלי, עוד לפני השפעת שערי המטבע, ולכן יוקר המחיה בישראל גבוה יחסית למדינות אחרות כבר שנים רבות.

עם זאת, עקב שינויים בשערי החליפין חלו שינויים ביוקר המחיה היחסי בישראל. במרבית העשור הראשון של המאה היה יוקר המחיה בישראל נמוך יחסית לארצות הברית ולגוש האירו, אך עם התחזקות השקל הוא עלה לרמה הגבוהה בלמעלה מ-40% מרמתו במדינות גוש האירו ולרמה הגבוהה בכ-20% מרמתו בארצות הברית. בשנים האחרונות, כתוצאה מהשינויים בשערי החליפין בעולם, נרשמה תפנית מסוימת, כאשר בשנת 2023 ישראל הייתה יקרה בכ-30% ממדינות גוש האירו, בעוד הפער מול ארצות הברית כמעט נסגר.

ענף ההיי-טק אחראי לכ-20% מהתמ"ג ול-40% מצמיחת המשק מאז שנת 2018

ענף ההיי-טק בישראל מעסיק כ-10% מכוח העבודה ואחראי לכ-60% מהיצוא. לפי רשות החדשנות, הענף אחראי לכ-20% מהתמ"ג ול-40% מצמיחת המשק מאז שנת 2018. פריון העבודה הגבוה בענפי ההיי-טק מתבטא בכך שהשכר הממוצע בהיי-טק גבוה כמעט פי 3 מהשכר הממוצע במשק ללא ענפי ההיי-טק.

יצוא שירותי ההיי-טק זינק מסכום של 15 מיליארד דולר בשנת 2013 לכ-55 מיליארד בשנת 2024, ובאחוזים מסך היצוא גדל חלקו מכ-21% לכ-44%. נתונים אלו מעידים על תרומה גבוהה להכנסות המדינה ולמעמדה של מדינת ישראל בשווקים העולמיים.

יצוא לפי עוצמה טכנולוגית, במיליארדי דולרים