גם ב-2018 שמר שוק העבודה על מצבו הטוב: שיעורי ההשתתפות מוסיפים לעלות, שיעורי התעסוקה עולים בקרב גברים ונשים כאחד והאבטלה מצויה בשפל היסטורי. גם במספר המשרות הפנויות חלה עלייה, וכך גם בשכר. המחקר בנושא שוק העבודה סוקר את המגמות בשוק בכללותו, וכן בוחן שינויים שחלו בקבוצות אוכלוסייה שונות.
שוק העבודה: תמונה כללית
שיעור התעסוקה בישראל הגיע למעט יותר מ-78 אחוזים – הודות לשיעור הבלתי מועסקים, שהוסיף לרדת והגיע לשפל של כ-4.3 אחוזים.
- בסך הכל שיעור התעסוקה בקרב גברים עלה ב-7 נקודות אחוז מאז שנת 2003, ובקרב נשים ב-13 נקודות אחוז.
- שיעורי התעסוקה בקרב גברים ונשים יהודים שאינם חרדים ונשים חרדיות גבוהים יותר מהממוצע במדינות ה-OECD, והשיעור בקרב נשים לא חרדיות מדורג במקום השני מבין מדינות הארגון (אחרי איסלנד). בשני המינים נבע חלק הארי של הגידול משינויים באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית (5 ו-10 נקודות אחוז אצל גברים ונשים, בהתאמה), בעיקר מפני שזו הקבוצה הגדולה ביותר.
- בחלוקה לפי קבוצות גיל מתברר כי עיקר העלייה בשיעורי תעסוקת הנשים מקורה בקבוצות הגיל 44–35 ו-64–55, אולם הסיבה להתרחבות התעסוקה בכל אחת מהקבוצות שונה: בקבוצה הצעירה יותר ניכרת עלייה בשיעורי התעסוקה בקרב אימהות לילדים קטנים, ואילו בקבוצה המבוגרת חלה עלייה בשיעורי הנשים העובדות בשנים הסמוכות לגיל הפרישה ביחס לעבר, וכן עלייה בגיל הפרישה עצמו. בקרב גברים העלייה המשמעותית ביותר בתעסוקה נבעה מקבוצת הגיל 64–55.
- שכר העבודה המשיך לעלות ב-2018 בשיעורים גבוהים. עלייה זו מצטרפת לעלייה המהירה בשכר הריאלי מאז
2014 – 11 אחוזים בסך הכל.
שיעורי התעסוקה בהיי-טק
אף שבמגזר ההיי-טק עובדים רק כ-9–8 אחוזים מהעובדים במשק, הוא תורם כ-12 אחוזים לתוצר המקומי הגולמי, כרבע מתשלומי המיסים וכ-42 אחוזים לייצוא. שיעורי התעסוקה במגזר זה אינם אחידים בכל קבוצות האוכלוסייה והמגדרים.
- בעשור האחרון עלה שיעור העוסקים בהיי-טק בקרב גברים יהודים לא-חרדים מכ-8 לכ-15 אחוזים, אך בקרב ערבים וחרדים הוא נותר מזערי.
- שיעור הנשים המועסקות בתחום נמוך (כמו בשאר העולם) ועומד על 32 אחוזים מהמועסקות בענף ב-2017, מרביתן יהודיות לא-חרדיות.
- שיעור התעסוקה בהיי- טק בקרב הנשים החרדיות נמצא בעלייה מרשימה: מפחות מאחוז אחד באמצע העשור הקודם למעל ל-3 אחוזים כיום.
מגמות בשוק העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה
תעסוקת ערבים
- לאחר כמה שנות קיפאון, שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה מאוד ועומד על כ-40 אחוזים – כמעט כפול מהשיעור בשנת 2003 ועלייה של יותר מ-6 נקודות אחוז מאז 2016 – והתקרב מאוד ליעד הממשלה לשנת 2020 (41 אחוזים). מרבית העלייה (72 אחוזים) נובעת מהשיפור בהשכלת הנשים הערביות.
- רמת ההשכלה בקרב גברים ערבים לא עלתה באופן דומה לנשים ערביות, והשיפור בקרבם נמוך יחסית. ההשכלה הנמוכה משפיעה גם על אפשרויות התעסוקה של גברים אלו, ו-50 אחוזים מהם (נכון ל-2017) עבדו בעבודות המאופיינות בשכר נמוך: תעשייה, בינוי וחקלאות. נוסף על כך מדובר במקצועות שוחקים, ואכן בתעסוקת הגברים הערבים יש ירידה ניכרת החל מגיל 50.
תעסוקת חרדים
- לאחר שעלה ביותר מ-15 נקודות אחוז בין 2003 ל-2015, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים ירד במעט בשנים האחרונות, ועומד על כ-48 אחוזים – רחוק מהיעד שנקבע ל-2020,העומד על 63 אחוזים. כ-42 אחוזים מהמועסקים בגילי 64–30 בקבוצה זו עבדו במשרה חלקית ב-2017 (לעומת 15 אחוזים מהמועסקים בקרב גברים יהודים לא-חרדים), רובם בשל לימודים בישיבה. כ-23 אחוזים מהמועסקים החרדים עובדים בתחום ההוראה, ללא השכלה אקדמית או על-תיכונית שאינה ישיבתית.
- בקרב חרדיות שיעור התעסוקה גדל ב-5.5 נקודות אחוז בין 2013 ל-2018 ועומד על 76 אחוזים. כ-51 אחוזים מהחרדיות מועסקות במשרה חלקית – ומבין המועסקות חלקית, 55 אחוזים עושות זאת בשל הצורך לטפל במשפחה ובמשק הבית. שיעור זה גבוה מהשיעור בקרב ערביות (36 אחוזים) ובקרב נשים יהודיות לא-חרדיות (30 אחוזים). שיעור המועסקות בענף החינוך בקרב חרדיות ירד מ-58 אחוזים בשנת 2004 ל-46 אחוזים ב-2017, ובד בבד שיעור הנשים החרדיות שלומדות בחינוך הטכנולוגי בבתי הספר התיכוניים עלה מאוד.
תעסוקת ותיקים
קצב הזדקנות האוכלוסייה בישראל נמוך יחסית ל-OECD, אך בשקלול שיעור הילודה הגבוה, יחס התלות (היחס בין האוכלוסייה שאינה בגילי העבודה העיקריים לאוכלוסייה בגילים אלו) הוא הגבוה ביותר בארגון. דרך התמודדות אפשרית היא העלאת גיל הפרישה לנשים.