בינואר שני תינוקות מתו במעון לא מפוקח, אבל כמה פעוטות נמצאים ללא פיקוח בישראל?

ב-19 בינואר 2026, מתו שני תינוקות בני 3 חודשים וחצי שנה במעון לא מפוקח בירושלים. החשד הוא שהם מתו מהתייבשות בעקבות חימום חזק שהופעל במעון ביום קר במיוחד. נושא הבטיחות הוא נושא שנלמד לא מעט בהכשרות של מעונות מפוקחים. אך המעון הזה היה לא מפוקח. מה המשמעות? שהוא לא היה רשום במשרד החינוך, לא היה כפוף לנהלי האישורים הסטנדרטיים הכוללים גם נהלי בטיחות שככל הנראה יכלו למנוע את המוות הטרגי הזה.

בעקבות פרסום המקרה, עלתה שאלת מדיניות מונחית נתונים: כמה פעוטות נמצאים במסגרות כאלו והיכן? על מנת לענות על השאלה, הסתייענו במפת הטף מבית הסדנא לידע ציבורי, המאגדת את כלל המסגרות המפוקחות על ידי משרד החינוך, הרווחה והעבודה לגילי 0-3. במעונות שבהם היו חסרים נתונים על מספר הילדים, חישבנו ממוצע לפי סוג משרד: משרד העבודה (משפחתונים): 11, משרד החינוך: 25, משרד הרווחה: 68. הצלבנו את הנתונים הללו עם נתוני לידות חי מהלמ"ס לפי יישוב, יחד עם אשכול חברתי-כלכלי של כל יישוב. במועצות אזוריות חישבנו לכל יישוב ממוצע לידות חי לפי כמות יישובים במועצה האזורית. לידות החי לכל יישוב הוכפלו ב-2.75 על מנת לדמות 3 מחזורים בחיסור חופשת לידה של שלושה חודשים. לבסוף הצלבנו את מספר הפעוטות עם התפלגות המגזר-פיקוח במסגרות גני הילדים של משרד החינוך בגילי 3-6.

באיור 1 ניתן לראות את אחוז הפעוטות שאינם נמצאים  במסגרת מפוקחת לפי אשכול חברתי-כלכלי ומגזר-פיקוח. ניתן לראות כי בכל סוגי המגזרים, האחוזים של הפעוטות שאינם נמצאים במסגרת מפוקחת גבוהים יותר באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים. כשמשווים לדוגמה את אשכול 2 רואים שבמגזר החרדי 55% מהפעוטות לא נמצאים במסגרת מפוקחת, במגזר הכללי -66% מהפעוטות אינם במסגרת מפוקחת, ובממלכתי דתי ל-63% מהפעוטות אין מסגרת מפוקחת. במגזר הערבי 61% מהפעוטות ללא מסגרת, ובמגזר הבדואי המצב הכי חמור – 78% מהפעוטות ללא מסגרת מפוקחת. המשמעות של הממצאים הללו, היא כי כאשר האשכול החברתי-כלכלי זהה, הבעיה במסגרות מפוקחות היא כלכלית ולא מגזרית-תרבותית.

איור 1: אחוז הפעוטות באשכול חברתי-כלכלי ומגזר-פיקוח אשר אין להם מקום במסגרת מפוקחת

כדי להבין מה הקשר של הנתונים הללו למסגרות מסובסדות, פנינו לנתוני מבקר המדינה משנת 2022. מסגרות מסובסדות, הן מעונות יום מפוקחים אשר הורים עובדים זכאים מהמדינה לסבסוד שלהם. הם מהווים כשליש מהמסגרות בארץ. ב-2022 מבקר המדינה בחן את מיקומן של מסגרות אלו על בסיס רקע חברתי-כלכלי, ומצא שבאשכולות נמוכים אמנם יש יותר ילדים שזוכים לסבסוד, אך יש פחות היצע של מסגרות מסובסדות. בהצלבה עם הנתונים הקודמים, ניתן לראות באיור 2, שהנתונים מרמזים שיש קשר בין מחסור במקומות מסובסדים להיעדר שימוש במסגרות מפוקחות.

איור 2

סיכום

אסונות בקרב תינוקות רכים מובילים לתחושות קשות, אך דיון מבוסס נתונים יכול לסייע בהכוונת המדיניות בצורה מיטיבה. ניכר כאן כי בטווח הקצר יש לפעול לאיתור מסגרות לא מפוקחות, באשכולות 1 ו-2 ובמידה פחותה יותר באשכול 3.

מגבלות

הנחות:

• ההנחה כי ההתפלגות לפי מגזר בגילאי 0-3 זהה להתפלגות בגילאי 3-6 עשויה לא להיות מדויקת במקרים מסוימים, במיוחד באזורים עם שינויים דמוגרפיים מהירים.
• ההנחה שהמצב נותר סטטי בין דוח מבקר המדינה של שנת 2022 לשנת המחקר הנוכחית עשויה להוביל לאי-דיוקים, במיוחד אם חלו שינויים משמעותיים במדיניות או בשימוש במסגרות.

אי-ודאות באומדנים: האומדנים של אחוז הפעוטות שאינם במסגרת מפוקחת מבוססים על הפרשים בין נתונים שונים ועלולים להיות מושפעים משגיאות מדידה במקורות השונים.

קיים מחסור בנתונים על הגירה פנימית, שגם הוא עלול להוביל לאי דיוקים.