כנס מרכז טאוב לשנת 2016 עסק ביוזמות חדשות בהתמודדות עם עוני בישראל ובעולם ובחן את המדיניות העכשווית ומודלים אפשריים למלחמה בעוני

הכנס השנתי של מרכז טאוב ע"ש הרברט מ' סינגר עסק ביוזמות חדשות בהתמודדות עם עוני בעולם בכלל ובישראל בפרט. בתוך כך, נבחנו המדיניות העכשווית ואפשרויות עתידיות במאבק בעוני.

הכנס, בהשתתפות למעלה מ -150 נוכחים, כלל הרצאות ופאנלים בנושאים הבאים: עוני ומדיניות העוני בישראל כיום, גישה מבוססת הון חברתי לטיפול בעוני, סקירה אודות מקרי בוחן בנושא התפתחות ילדים בהקשר בינלאומי ורשמים מהתנסויות של מדינות במתן הכנסה בסיסית אוניברסלית. לצד זאת, נבחנה ההתקדמות מאז פרסום מסקנות וועדת אלאלוף אודות הדרכים להתמודדות עם העוני והגברת שוויון ההזדמנויות בישראל לפני שנתיים.

הכנס נפתח עם דברי פתיחה מפי אל"מ מירי אייזן, חבר דירקטוריון מרכז טאוב, מר ג'יי סנדק, נשיא קרן סינגר הרברט ונל, שנתנה חסות לכנס, ופרופסור אבי וייס, מנכ"ל של מרכז טאוב.

פרופסור ג'ון גל, חוקר בכיר במרכז טאוב ומכהן כראש תכנית המחקר בתחום מדיניות הרווחה החברתית, העביר הרצאת רקע שעסקה במצב העוני במדינת ישראל. גל הסביר שבמדינת ישראל ישנם מעל 1.7 מיליון עניים (מעל 400,000 משקי בית עניים) ושכ-40% מאזרחי המדינה אינם מסוגלים לכסות את ההוצאות הכספיות של משקי הבית שלהם. "עוד דבר שצריך להדאיג אותנו – הוא שבהשוואה של מדינת ישראל לשאר מדינות ה-OECD  מדד העוני בארץ גבוה מאשר כל שאר המדינות למעט מקסיקו". גל טוען כי על המדינה להתייחס לנושא בהול זה "לאור העובדה שהתמודדות עם עוני היא אחת מתחומי האחריות הבסיסיים של מדינת רווחה מודרנית". לצד מתן סקירה אודות מצב הנוכחי של העוני בישראל פרופסור גל פתח את בימת הכנס לדיון אודות יוזמות חדשות הן במדיניות והן בדרכי התמודדות עם העוני.

הנואם המרכזי, פרופסור אבנר דה-שליט מהאוניברסיטה העברית, טען שעל מנת להתמודד ולטפל בבעיית העוני עלינו להיות מסוגלים להבין, לנתח ולכמת אותה לעומק. פרופסור דה-שליט הציע גישה על פיה הבנת העוני מקורה בהערכה וניתוח של החירויות והזדמנויות הפתוחות בפני האנשים הנמצאים במעגל העוני. הפרופסור נתן דוגמא של אם חד הורית המוצאת עבודה אך בפועל נדרשת נסיעה של שעה ממקום מגוריה למקום העבודה. האם אכן עובדת ויכולה להגיע אל מקום עבודתה אך למעשה זוהי אינה הזדמנות אמתית שכן משך הנסיעה והעבודה דורשים ממנה לבחור בין היותה מועסקת לבין היותה אם.

דה-שליט הדגיש את החשיבות של תקשורת ישירה עם אנשים ממעגלי העוני על מנת להבין מה הן, לתפיסתם, ההזדמנויות החשובות להם באמת. בהמשך לכך, הציג גישה הטוענת שדרך נוספת להתמודדות עם העוני היא פיתוח קשרים בין אישיים, בדמות חבריוות ורשתות חברתיות, שיש להן השפעות חיוביות על משתנים כגון תעסוקה ובריאות.

הפאנל שנערך לאחר דברים אלו התמקד במקרי בוחן בנושא התפתחות ילדים בהקשר בינלאומי. הפאנל כלל שלושה דוברים מהמרכז לפיתוח חברתי מאוניברסיטת וושינגטון שחוקר את הנושא במשך מספר עשורים ואף חבר למרכז טאוב בפרסום תקציר המדיניות בנושא בקיץ 2016. פרופסור מייקל שרדן, מבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש גורג' וורון בראון באוניברסיטת וושינגטון והמייסד של ה- CSD דיבר על התקדמות אל עבר מדיניות "Asset-Building" להתמודדות עם עוני. שרדן גורס כי מדיניות כזו עדיפה על מדיניות של העברת כספים כדי למגר את העוני משום שהיא מהווה מסייעת בהקניית אמצעים וכלים להתמודדות אישית לאורך זמן עבור הפרט וכן מעודדת אחריות אישית ותחושת מסוגלות. שרידן טען שמדיניות זו אפקטיבית הרבה יותר כאשר היא מוטמעת לציבור הרחב בגילאים צעירים. בהתייחס לנקודה זו הפרופסור אמר "אנו לעיתים תכופות מדי חושבים כיצד נעזור לאנשים עניים לשרוד את החודש הקרוב, אך עלינו למקד את החשיבה שלנו לבחינה כיצד עלינו להשקיע בעתיד של אנשים בעוני ולא רק בנקודת הזמן הספיציפית". הגברת לי צו, המנהלת הבינלאומית של ה-CSD, סקרה את מדיניות חשבונות חיסכון לילדים שהושמו ברחבי העולם במדינות כגון בריטניה, דרום קוריאה, הונג קונג, סין וסינגפור. צו ציינה כי ישנה מגמה רחבת היקף בעולם למחקר אודות הנושא וישנה הבנה כי מדיניות נכונה תוביל לתמורות חיוביות בקרב אוכלוסיות רבות.

פרופסור מיכל גרינשטיין-וייס, מייסדת ומנהלת של מרכז Envolve לשינוי בהרגלי בריאות ומנהלת שותפה של המרכז להתפתחות סוציאלית, הציגה את המדיניות החדשה של ישראל שעל פיה לכל ילד מתחת לגיל 18 יפתח חשבון חסכון החל מינואר 2017. פרופסור גרינשטיין-וייס לקחה חלק פעיל בדיונים והחלטות הנוגעות לפתיחת חשבונות החיסכון בעבור ילדים בישראל ואף ייעצה למדינת ישראל בנושא.  "הדבר המעניין ומרגש ביותר בחקיקה בדבר חשבונות החיסכון בעבור ילדי ישראל הוא כי האפשרות לחשבון חיסכון בעבור ילדים כבר קיים בישראל ועלינו רק להמשיך ולבנות על גבי התשתית הקיימת". הפרופסור טענה שהמדיניות החדשה חוקקה לאור תפיסת הציבור את פערי האי שוויון הצומחים, הדרישה מצד הקהילה החרדית לקצבאות ילדים גדולות יותר וכן העניין שהביע משרד הכלכלה בפיתוח המיומנות הכלכליות של אזרחי המדינה.

הנושא הבא שבו דן הפאנל הינו מדינות במתן הכנסה בסיסית אוניברסלית. פרופסור אולי קנגס, מנהל קשרי ממשל בקלה – המוסד לביטוח סוציאלי של פינלנד, תיאר את הניסיונות בתחום מדיניות זה במדינתו. קנגס סיפר כי הניסוי בפינלנד העלה שאלות אודות היכולת לחוקק ולהטמיע מדיניות בתחום ברחבי האיחוד האירופי על פי המודל הפיני וכן את השאלה האם מדיניות זו תהווה תמריץ בעבור מהגרים להשתכן בפינלנד על מנת לזכות בהכנסה הבסיסית האוניברסלית. פרופסור קנגס ציין כי על פי המודל הפיני שיתחיל בחודשים הקרובים 2,000 משתתפים יזכו להכנסה בסיסית יזכה בסכום של כ-560 יורו לחודש וכן כי הטמעת הרעיון של מתן הכנסה בסיסית אוניברסלית, אף על פי היותה פשוטה, הינה סיוט ביורוקרטי לאור המורכבות של מערכת הרווחה במדינות הנורדיות.

אל דברים אלו הגיב פרופסור דניאל גוטליב, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי, כי התגובה החכמה ונכונה לתכנית היא שמדינת ישראל תהיה מוכנה עם תכניות מדיניות עתידיות הקשורות להכנסה בסיסית אוניברסלית. כמו כן, התייחס לטענה כי מתן סיוע זה יהווה תמריץ שלילי ויוביל לכך שתחול עלייה באבטלה מרצון בכך שהציג ממצא שבחן את סוגיה זו במדינות שהוטמעו בהן מדיניות הכנסה בסיסית והוכיח כי חלה ירידה נמוכה ומינורית מאוד. ד"ר ליה אטינגר, מנהלת אקדמית במרכז השל לקיימות ועמיתה בכירה במכון שחרית לפוליטיקה חדשה, מיקדה את תגובה על הצורך בשינוי החברתי בחיי היום יום הנדרש לצד שינוי המדיניות של מתן הכנסה בסיסית. ד"ר אטינגר טוענת כי על מנת להטמיע סבסוד זה אנו צריכים לבנות תרבות המתאימה למדיניות שכן במודל התעסוקה המושרש כיום אנשים ממעטים לחוש קשר רגשי בתפקידם .

מושב הסיום של הכנס עסק בבחינת ההתקדמות מאז פרסום לפני שנתיים של מסקנות ועדת אלאלוף אודות הדרכים להתמודדות עם העוני והגברת שוויון ההזדמנויות בישראל. פרופסור שלמה מור-יוסף, מנכ"ל ביטוח לאומי, התייחס לעובדה שרק כ-58% ממסקנות והמלצות הועדה הושמו אך לדבריו זוהי הצלחה גדולה יותר מרוב הוועדות. פרופסור מור-יוסף המשיך ואמר שישנה עוד דרך ארוכה אך נעשתה עבודה רבה וטובה. הוא המשיך ואמר כי זהו יום חג בעבור הביטוח לאומי שכן היום הוצאו 1.3 מיליון מכתבים לעדכון הורים בדבר תכנית חשבונות חיסכון לילדים. פרופסור מיכל קרומר-נבו, פרופסור במחלקה לעבודה סוציאלית ע"ש שפיצר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב,  התייחסה לקשיים בהתמודדות עם עוני ופירטה שעובד סוציאלי העובד במשרה מלאה מטפל ב-125 משפחות בו זמנית ועל כן הוא יכול לפגוש את המשפחות בהפרשים של כמה חודשים. לדבריה היא מאמינה גדולה בהמלצת וועדת אלאלוף הטוענת שיש להוריד את כמות המשפחות המטופלות על ידי עובדת סוציאלי בודד ל-50-60 משפחות לכל היותר בו זמנית. פרופסור קרומר-נבו המשיכה ואמרה שעבודה טובה לצד מדיניות יעילה צריכות להיות מבוססות על אנשי מקצוע המאמינים באנשים במעגלי העוני וביכולתם ומסוגלות בחיים.

מר ח'יר אלבז, מנכ"ל שותף באג'יק מכון הנגב, דיבר על מדד העוני בנגב בכלל ובקהילה הבדואית בפרט. בנגב, כ-50% מהאוכלוסייה שנעצרה על ידי המשטרה הם בדואים אף על פי שהם מהווים קטן מאוד מבחינת האוכלוסייה הכללית. במהלך הכנס מר אלבז אמר שאם אנו מעוניינים לשפר את מצבן של אותן אוכלוסיות עניות אנו נדרשים לכלל המגזרים – ראשון, שני ושלישי, ואף האוכלוסייה הענייה בעצמה. הגברת רותי יהושע מהפורום למאבק בעוני, שישבה גם היא בתת וועדה של וועדת אלאלוף, שיתפה במאבק שלה כילדה שגדלה בעוני ואמרה שעלינו להבין כי לעוני ישנן השלכות ארוכות טווח ואף משפיע בהמשכיות דורות. כמו כן, היא טענה שעל מנת שנוכל להתמודד עם בעיות אלו עלינו לשתף את הנאבקים בעוני עצמם על מנת להבין את הפערים האמיתיים.

חבר הכנסת אלי אלאלוף (כולנו), אשר עמד בראש וועדת אלאלוף בין השנים 2012-2014 וכיום מכהן כיו"ר הוועדה לעבודה, רווחה ובריאות, הגיב לחברי הפאנל ואמר שהעוני לא יעלם לעולם ושאנו נמשיך להיאבק בו. עם זאת, חבר הכנסת המשיך ואמר שעלינו להמשיך לדאוג למגר את תופעת העוני במדינת ישראל והצהיר כי אחת מן המטרות של הוועדה היא שעד שנת 2018 לא יהיו אוכלוסיות של קשישים שיחיו מתחת לקו העוני וזאת בהתאם לתקציבים שבהם דנים היום. הוא המשיך והסביר כי המאבק בעוני הוא חוצה סקטורים ומשרדי ממשלה ודורש שיתוף פעולה של גורמים מגוונים ורבים, וכן שהטבות ותמריצים אינם מספיק בכדי להוציא אדם ממעגל העוני אלא רק מדיניות הרותמת את כלל הגורמים העוסקים בעניין. חבר הכנסת אלאלוף סיים את דבריו עם התגובה לעשיית מרכז טאוב בהפצרה שמרכז טאוב לא יפסיק את מחקרו ופעילותיו ואף ציין שקריאת מחקרי המרכז סייעה לו בגיבוש דעותיו.

כנס מרכז טאוב 2016 היה הצלחה גדולה, והשיתוף בין חוקרי מרכז טאוב, מומחים בינלאומיים ושותפים ממגוון רקעים הביא ליצירת דיון פורה ומועיל. אנו מודים לכל משתתפי הכנס והאורחים.