לקריאת ההודעה לעיתונות בערבית לחצו כאן.
מרכז טאוב מפרסם מחקר הבוחן את רמת החשיפה לבינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי ואת מאפייניה. לצורך זה השתמשו החוקרים מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין, פרופ' בני בנטל, פרופ' אבי וייס ופרופ' אלכס וינרב בכמה מדדים להערכת ההשפעה הצפויה של הבינה המלאכותית על שוק העבודה בישראל.
מאפייני החשיפה כפי שנמצאו במחקר מאפשרים להעריך ולִצפות אילו מקצועות בישראל יושפעו מהבינה המלאכותית יותר ואילו פחות, ובהתאם לכך – אילו אוכלוסיות צפויות "להרוויח" ממנה ואילו עלולות להינזק.
רמת החשיפה
כדי לאמוד את אחוז האנשים החשופים לבינה המלאכותית בענף מסוים או באוכלוסייה מסוימת, פותחו מדדים שונים להערכת ההשפעה של הטכנולוגיה על משלחי יד ספציפיים. ציון חשיפה ראשון ניתן לפי היקפן היחסי של מטלות שהבינה המלאכותית מתיימרת לבצע מתוך כלל המטלות המרכיבות את משלח היד. המדד המיוחס לכל משלח יד משקף את החשיפה של משלח היד יחסית לחשיפה הממוצעת של כל משלחי היד במשק. שילובם של מדדים אלו עם שכיחות משלחי היד בקבוצות אוכלוסייה שונות (למשל ענף או מגזר) מאפשר לקבל תמונה על עוצמת החשיפה של העובדות והעובדים באותה קבוצת אוכלוסייה יחסית לחשיפה הממוצעת של כלל המועסקים במשק.
חשיפה לפי ענף כלכלי: משלחי היד בענפי ההיי-טק המובהקים (פיננסים וביטוח, מידע ותקשורת ושירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים), וגם ענף הנדל"ן, חשופים לבינה מלאכותית הרבה יותר מהממוצע במשק – מעל 90% מהעובדים בענפים אלו עוסקים במשלחי יד עם רמת חשיפה גבוהה מהממוצע. לעומת זאת, החשיפה לבינה מלאכותית בענפי הבינוי, התחבורה, שירותי האוכל והחקלאות נמוכה משמעותית מהממוצע.
חשיפה לפי השכלת העובדים: באופן לא מפתיע, במחקר נמצא כי ככל שרמת ההשכלה עולה כך עולה גם שכיחות העיסוק במשלחי יד החשופים לבינה מלאכותית. בולט במיוחד כי עובדים בעלי השכלה אקדמית חשופים לה הרבה יותר מהממוצע, ואילו החשיפה של אנשים שלא סיימו תיכון נמוכה בהרבה מהממוצע באוכלוסייה.
חלוקות נוספות שבדקו החוקרים הן חשיפה לפי אזור מגורים (יותר חשיפה בתל אביב, פתח-תקוה ורמת גן), לפי מאפייני מקום העבודה (חשיפה גבוהה במיוחד בקרב אנשים שעובדים מהבית בדרך כלל), לפי גיל (רמת החשיפה הגבוהה ביותר היא בקרב עובדים בני 27–51) ועל פני זמן (הגידול המשמעותי במידת החשיפה התרחש בין 2019 ל-2021). בניתוח לפי מגזר ומגדר נמצא שהחשיפה של גברים נמוכה מזו של נשים, ושהחשיפה של עובדים מהמגזר הערבי היא הנמוכה ביותר. כל זאת גם לאחר פיקוח על משתני רקע.
מי ייפגע מהבינה המלאכותית ומי ייצא נשכר ממנה?
מעבר לשאלת עצם החשיפה לבינה מלאכותית, חשוב לבחון גם את השלכותיה של החשיפה: באילו עובדות ועובדים הבינה המלאכותית צפויה לפגוע ומי צפוי להרוויח מהטכנולוגיה החדשה? לשם כך השתמשו חוקרי מרכז טאוב ב"מדד ההשלמתיוּת" (complementarity), המעריך עבור כל משלח יד אם הבינה המלאכותית יכולה להוות גורם ייצור משלים לעבודה האנושית, ובכך לייעל ולשפר את עבודת העוסקים באותו משלח יד ולהגביר את פריון העבודה שלהם – או להעמיד אותם בסיכון להחלפה (כלומר להוות גורם ייצור תחליפי).
המחקר מראה שהבינה המלאכותית צפויה להיטיב עם עובדים בענפי ההיי-טק, למשל עם מפתחי תוכנה. לעומת זאת, בענף הפיננסים והביטוח, שגם הוא מתאפיין ברמת חשיפה גבוהה, רוב מוחץ של העובדים צפוי להיפגע; הבינה המלאכותית תחליף רבים מהסוכנים והאנליסטים בענף, ואפילו חלק מאנשי החשבונאות והמשפטים. בענף החינוך רוב העובדות והעובדים החשופים לבינה מלאכותית צפויים להרוויח ממנה – פיתוח של כלים רלוונטיים ומעודכנים יסייע למורות ולמורים במטלות כמו הכנת מערכי שיעור ובדיקת מבחנים ועבודות – ורק שיעור זניח צפוי להיפגע ממנה.
עובדים משכילים החשופים לבינה מלאכותית צפויים להרוויח ממנה, ואילו עובדים משכילים פחות החשופים אליה צפויים להיפגע. באופן מפתיע, אנשים העובדים בעיקר מהבית, החשופים מאוד לבינה מלאכותית, מתפלגים באופן שווה בין משלחי יד הצפויים להרוויח ובין כאלה שצפויים להיפגע ממנה. לעומתם, בקרב עובדים במקצועות בעלי חשיפה גבוהה שבדרך כלל אינם עובדים מהבית, שיעור גדול יותר צפוי להרוויח מהבינה המלאכותית מאשר להפסיד ממנה.
בחלוקה לפי מגזר ומגדר, אמנם רמת החשיפה נמוכה יותר בקרב עובדים חרדים (גברים) ועובדות ערביות בהשוואה לעובדים היהודים הלא-חרדים ואחרים, אך מתוך אלה שחשופים לבינה המלאכותית, היחס בין שיעור העובדים במקצועות הצפויים להרוויח לשיעורם במקצועות שצפויים להיפגע הוא הגבוה ביותר. גם בקרב עובדים ערבים ועובדות חרדיות יחס זה גבוה יותר מאשר באוכלוסייה היהודית הלא-חרדית.
בסך הכול נמצא שכ-30% מהעובדות והעובדים בישראל (כ-1.3 מיליון איש) נמצאים במצב של חשיפה חיובית גבוהה לבינה המלאכותית – כלומר היא צפויה לשפר ולייעל את עבודתם, ועבור כ-23% (כמיליון איש) הבינה המלאכותית צפויה לסכן את מקום העבודה. לשאר העובדים החשיפה היא נמוכה, ולכן שאלת התחליפיות אינה משמעותית.
פרופ' אבי וייס, מעורכי המחקר, אמר: "אנחנו נמצאים בשלבים הראשונים של החדרת הבינה המלאכותית לשוק העבודה, והשפעתה עדיין מוגבלת לתחומים ספציפיים. המחקר שלנו מצביע על מה שצפוי להתרחש, על פי הידע הקיים, כאשר הטכנולוגיה תאומץ באופן נרחב. עם זאת, כמו בכל חידוש טכנולוגי, סביר להניח שיתפתחו משלחי יד חדשים וייפתחו הזדמנויות חדשות. כדי שלא נחמיץ את ההזדמנויות האלה חשוב מאוד לעקוב אחר ההתפתחויות בתחום זה ולהיערך לקראתן, במיוחד במערך ההשכלה הגבוהה וההכשרות המקצועיות".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151