ראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, נחום בלס, עומד על הנקודות הרגישות במערכת החינוך ומציין את השינויים שחלו בה, בין השאר בתקציב ובגודל הכיתות. כמו כן הוא מאיר את ההישגים והכישלונות של המערכת בשנה האחרונה. בצד ההישגים ניתן לציין את הצלחותיו של המגזר הדרוזי, ואילו בצד הכישלונות את המתרחש בחינוך המיוחד.
תקציב החינוך אמנם הורחב, אך לא תמיד מהסיבות הנכונות
תקציב החינוך לשנת 2024 גדול ב-21% בהשוואה לתקציב של שנת 2022. השינויים הבולטים הם בשלושה תחומים עיקריים: תקציב הרזרבות, שנועד בין היתר להשוות את תקצוב החינוך המוכר שאינו רשמי (המורכב ברובו מבתי ספר חרדיים) לזה של בתי הספר הציבוריים, גדל בין 2022 ל-2024 כמעט פי 2.5; תקציב החינוך המיוחד גדל ב-29% בגלל הגידול במספר התלמידים – בעיקר אלה הסובלים מלקויות קשות שעלות הטיפול בהן גבוהה; ותקציב החינוך היסודי וחטיבות הביניים גדל ב-35% – עלייה שמיועדת ברובה לכיסוי עלותו של הסכם השכר עם הסתדרות המורים.
גידול בתקציב החינוך המיוחד ובמספר התלמידים הזכאים לו
התחום העיקרי שבו גדל תקציב החינוך הוא החינוך המיוחד, שצמח מ-10.9 מיליארד ש"ח בשנת 2017 ל-16 מיליארד ש"ח ב-2022 – גידול של 46%, לעומת גידול של 23% בתקציב החינוך הרגיל. במונחים יחסיים, חלקו של תקציב החינוך המיוחד מכלל תקציב החינוך עלה בשנים אלו מ-18.7% ל-21.4%. גם מספר תלמידי החינוך המיוחד מכלל התלמידים במערכת החינוך עלה בקצב מהיר יותר מהעלייה במספר תלמידי החינוך הרגיל.
אלא שלמרות הגידול הניכר בתקציב, הורים רבים טוענים שאין שיפור בשירותים הניתנים לילדיהם. מצד שני, הגידול המהיר של מערכת זו יוצר לחץ כבד על תקציב משרד החינוך ויש חשש כבד שהדבר יפגע בתקציבים המופנים לחינוך הרגיל.
גודל הכיתות בחטיבות הביניים – עקב אכילס של מערכת החינוך
הפרק מראה כי בחינוך היסודי ישנה ירידה מועטה אך מתמשכת בגודל הכיתות, אבל בחטיבות הביניים המצב הפוך ואף מחמיר בעשור האחרון. ב-2023 עדיין שליש מהתלמידים לומדים בכיתות שבהן מעל 32 תלמידים, כמו שהיה בשנת 2013.
לדברי בלס, "היעדר שיפור בגודל הכיתות בחטיבות הביניים בעייתי ביותר משום שמדובר בנערים ונערות בגיל ההתבגרות – גיל פגיע במיוחד המתאפיין בין היתר בקושי לשמור על קשב וריכוז".
ההישגים של המגזר הדרוזי – בין השאר בשל איכות ההוראה והתקציב
המגזר הדרוזי בולט בהישגיו במערכת החינוך, במיוחד בבחינות הבגרות. במגזר זה גם שיעור התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות וגם שיעור הזכאים לתעודת בגרות גבוה מאוד – בשנת תשפ"א (2020/2021) הגיע שיעור הזכאים ל-92.3%. עלייה זו, אשר התרחשה בתוך חמש שנים בלבד, הציבה את תלמידי המגזר הרבה מעל החינוך הממלכתי העברי ושאר המגזרים דוברי הערבית. כמו כן, המגזר הדרוזי מוביל בשיעור התלמידים הזכאים לבגרות עם חמש יחידות במתמטיקה.
את הצלחותיו של מגזר זה ניתן לזקוף בין היתר לתקציבים הגבוהים שהוא נהנה מהם בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה, ולאיכות המורים, שכמעט מחציתם בעלי תואר שני.
החובה להיבחן באזרחות עשויה לחזק בקרב התלמידים את הבנת מהות הדמוקרטיה
הביקורת המרכזית כלפי הרפורמה בבחינות הבגרות, שעיקרה ביטול חובת ההיבחנות במקצועות מדעי הרוח והחברה, הייתה שהדבר יוריד מערכם של מקצועות אלו בעיני התלמידים, ואולי אף חמור מכך – יביא להיעלמותם מתוכנית הלימודים.
נתוני המחקר מצביעים על מיעוט התלמידים הבוחרים להיבחן ברמה גבוהה במקצועות אלו, לעומת ריבוי תלמידים הבוחרים להיבחן בחמש יחידות לימוד במתמטיקה ובאנגלית. אפילו בתנ"ך, המקצוע היחיד שנרשמה בו עלייה במספר הנבחנים לאורך העשור האחרון, נבחנו בשנת 2020 רק כ-8,000 תלמידים ברמה הגבוהה ביותר, לעומת כ-16,000 תלמידים שנבחנו בחמש יחידות לימוד במתמטיקה וכמעט 50,000 באנגלית. במקצוע האזרחות המצב מדאיג במיוחד: שיעור הנבחנים בחמש יחידות לימוד עמד באותה שנה על כ-0.3% בלבד. "קשה שלא לקשור בין מצבם העגום של מקצועות מדעי הרוח והחברה, ובפרט מקצוע האזרחות, לחוסר הידע שמגלה חלק מהדור הצעיר בנוגע למהות הדמוקרטיה ולהגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", מסכם בלס.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151