לקריאת ההודעה לעיתונות בערבית לחצו כאן.
פרק הבריאות בדוח מצב המדינה 2024 מציג את המגמות בהוצאה הלאומית על בריאות ומצביע על כמה מן האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות, בהם משבר כוח האדם במערכת, מחסור במיטות אשפוז ובמכשור רפואי וזמני המתנה ארוכים לרפואה יועצת. לצד זאת כותבי הפרק, פרופ' נדב דוידוביץ' ונתן לב, מנתחים את מצבה של מערכת הבריאות על רקע מלחמת 7 באוקטובר, ומדגישים כי למרות המכה הקשה שספגה היא הפגינה חוסן ויכולת תפקוד יוצאי דופן. עם זאת, לדבריהם, השחיקה בתקציבים ובכוח האדם מעוררת דאגה רבה לגבי יכולתה של המערכת להמשיך ולשאת בנטל הכבד המוטל עליה, הן בימי שגרה והן במלחמה ובפעולות השיקום שיידרשו כשתסתיים.
ירידה בהוצאה הלאומית לצד תלות גוברת במימון פרטי
בשנת 2023 עמדה ההוצאה הלאומית על בריאות במחירים שוטפים על 136.3 מיליארד ש"ח, שהם 7.2% מן התמ"ג. במחירים קבועים ירדה הוצאה זו ב-0.9% לעומת שנת 2022, כאשר ההוצאה לנפש ירדה ב-3%. שיעור המימון הפרטי כאחוז מהתמ"ג אמנם נשאר יציב, 2.5%, אבל כאחוז מההוצאה הלאומית על בריאות המימון הפרטי עלה – מ-33.9% בשנת 2022 ל-34.8% בשנת 2023.
בהשוואה בין-לאומית, ההוצאה השוטפת לנפש בישראל במונחי שווי כוח קנייה הייתה נמוכה מזו של רוב מדינות ה-OECD ב-2023 ועמדה על 3,803 דולר.
ישראל נמצאת במקום נמוך יחסית לשאר מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאה הציבורית על בריאות (כולל ממס בריאות) מתוך ההוצאה הלאומית השוטפת. רק קוריאה הדרומית, פורטוגל, יוון, צ'ילה ומקסיקו ממוקמות נמוך ממנה.
כוח האדם הרפואי גדל, אך הוא עדיין נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD
מספר הרופאים והרופאות והאחים והאחיות הפעילים לאלף נפש – העומד על 3.47 ו-5.04, בהתאמה, עדיין נמוך מממוצע ה-OECD. לפי התחזיות, המחסור ברופאים צפוי להחמיר עוד יותר: עד שנת 2035 יגיע מספר הרופאים והרופאות לאלף נפש ל-3.02 למרות הגידול הצפוי במספר העוסקים בתחום.
זמני המתנה ארוכים לרפואה יועצת, בעיקר בתחומים קריטיים כמו נוירולוגיה ואנדוקרינולוגיה
המחקר מראה כי בין השנים 2023 ו-2024 נרשמה ירידה קלה בזמני ההמתנה ברוב ההתמחויות, אך בתחום העור העלייה נמשכת – מכ-35 ימי המתנה ברבעון הראשון של 2023 לכ-37 ברבעון הראשון של 2024. התחומים שבהם נרשמו זמני ההמתנה הארוכים ביותר הם אנדוקרינולוגיה ונוירולוגיה (סביב 50 ימי המתנה), לעומת אורתופדיה ורפואת נשים, שבהם נרשמו זמני ההמתנה הקצרים ביותר (כ-20 יום).
צעירים בני 20 ומעלה עושים יותר פעילות גופנית, אך העישון עדיין נפוץ בקרב אוכלוסייה זו
המחקר, אשר עוסק גם באורח חיים והתנהגות סיכון, מראה כי יותר ממחצית בני ובנות 20 ומעלה עוסקים בפעילות גופנית באופן קבוע, וכצפוי הם מאופיינים במדדי איכות חיים גבוהים יותר. הנתונים מראים עוד כי בעלי משקל תקין עסקו בפעילות גופנית בתדירות גבוהה יותר מאנשים בעלי משקל חריג.
מבחינת עישון כגורם סיכון התנהגותי, המחקר מראה כי בין שנת 2019 ל-2022 עלה שיעור העישון בקרב בני ובנות 16–74 ב-1.6%. הנתונים מראים שאצל גברים עיקר העלייה הייתה בקרב המעמד החברתי-כלכלי הנמוך ביותר. אצל נשים השיעורים הגבוהים ביותר של עישון היו בקרב המעמד הבינוני-גבוה. נתונים נוספים מראים כי 25% מן האוכלוסייה מעל גיל 20 מעשנים, וכ-25% נחשפים לעישון פסיבי בסביבתם לעיתים קרובות.
המחיר הבריאותי של המלחמה: פגיעות נפשיות, הידרדרות בריאותית והשלכות כלכליות כבדות למערכת
בתום שנה מתחילת המלחמה יותר מ-70 אלף איש ואישה הוכרו כנפגעי פעולות איבה וקרוב ל-13,000 הגישו בקשה לקבלת קצבת נכות קבועה, רובם המכריע על בסיס נפשי. לכל זה היה מחיר כלכלי כבד: מעל 370 מיליון ש"ח שולמו לנפגעים שהוכרו עם אחוזי נכות, מעל 250 מיליון ש"ח שולמו בגין שיקום ומעל 1.2 מיליארד ש"ח שולמו על טיפול רפואי. נוסף על כך נרשמה הידרדרות במצב הרפואי בקרב אוכלוסיות שנפגעו במיוחד בעקבות המלחמה. בסקר שנערך בקרב מבוטחי מכבי, כ-80% מקרובי המשפחה של חטופים דיווחו על שינוי לרעה בתפיסה העצמית של מצב הבריאות, ודווח גם על ירידה ניכרת במשקל ועל עלייה בשימוש בנוגדי דיכאון ובכדורי שינה. גם בקרב המפונים נרשמה פגיעה במצב הבריאותי. נתונים מראים כי כ-30% מן הנשים שפונו דיווחו על מצב פיזי לא תקין ו-60% דיווחו על פגיעה נפשית, לעומת 20% ו-50% באוכלוסייה הכללית, בהתאמה.
האוכלוסייה המתגוררת באזורי העימות ספגה גם היא פגיעה קשה – מחקר שנערך בקרב מבוטחי קופת חולים כללית דיווח על עלייה של 200% בצריכת תרופות נוגדות חרדה בקרב תושבי העוטף לעומת 50% באוכלוסייה הכללית. בקרב אנשי מערכת הביטחון, מפרוץ המלחמה ועד 7 באוקטובר 2024 נפלו 726 חיילים, ו-4,576 אושפזו בעקבות אירועים מבצעיים. נוסף על כך, כ-15 אלף חיילים הוגדרו נפגעי דחק שפיתחו תסמינים בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי, 18% מתוכם הוצאו מן הלחימה. מאז פרוץ המלחמה נקלטו בכל חודש כ-1,000 פצועים חדשים באגף השיקום במשרד הביטחון, רובם חיילי מילואים, ועל פי הערכות, עד סוף 2024 יגיע מספרם לכ-20 אלף, כ-40% מהם עם תסמינים נפשיים.
נוסף על כל זאת, למלחמה הייתה השפעה ניכרת בתחום בריאות הציבור, הכוללת בין השאר ירידה בשיעורי ההתחסנות ועלייה במקרי ההתפרצות של מחלות מידבקות. מצב חירום בולט הוא התפרצות נגיף הפוליו ברצועת עזה בעקבות המלחמה והפגיעה בתנאים ההיגייניים ובנגישות לחיסונים באזור. מעבר לסכנה המיידית הנשקפת לתושבי הרצועה, התפרצות זו מאיימת גם על אזרחי ישראל והיא מחייבת חיזוק של שיתוף הפעולה האזורי לביצוע מבצעי חיסון וניטור קליני ואפידמיולוגי.
פרופ' נדב דוידוביץ', מעורכי המחקר, אמר: "מאז פרוץ המלחמה מערכת הבריאות מתמודדת עם אתגרים כבדי משקל ובראשם הצורך לספק מענה בו-זמני לצרכים השגרתיים ולצרכים שנוצרו עקב מצב החירום. צריך לזכור שמדובר במערכת שהגיעה למלחמה עם תקציבים שחוקים ועם מחסור חמור בכוח אדם ובמשאבים. למרות כל המורכבות הזאת, מערכת הבריאות הפגינה חוסן מרשים והדגימה יכולת יוצאת דופן לספק מענים לצרכים הנדרשים, אבל בלי שינוי בסדרי העדיפות הלאומיים היא תתקשה להמשיך ולתפקד לאורך זמן. דרוש תכנון אסטרטגי ארוך טווח להשקעה במערכת הבריאות הציבורית, כולל חיזוק של תחום בריאות הנפש ומערך השיקום, הגברת ההשקעה בכוח אדם רפואי ושיפור הנגישות לשירותי בריאות עבור כלל האוכלוסייה".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151.