פרק זה של דוח מצב המדינה 2024 סוקר את מצבו של שוק העבודה לאחר למעלה משנה של מלחמה. חוקרי מרכז טאוב מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס מציגים את נתוני האבטלה והשכר ביחס לשנים קודמות ובהשוואה למדינות אחרות, ואת הענפים והמגזרים שהכי הושפעו מהגיוס למילואים. כמו כן, החוקרים מציגים תחזיות לגבי עתידו של שוק העבודה הישראלי.
אבטלה מוגברת בתחילת המלחמה ועלייה בשכר השכירים הריאלי
עם פרוץ המלחמה זינק שיעור האבטלה הרחב כמעט ב-6 נקודות האחוז, ובאוקטובר 2023 הגיע סך המובטלים והנעדרים זמנית מעבודתם ל-9.6%, שיעור שלא נראה מאז מרץ 2021, אך הצטמצם משמעותית כבר בתחילת השנה. עם זאת, שיעור הלא-משתתפים בשוק העבודה שהתייאשו מחיפוש עבודה או הפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים האחרונות גדל ביחס לשנים קודמות. במחצית הראשונה של 2024 הוא עמד על 1.3% בממוצע (לעומת 0.8% בתקופה המקבילה אשתקד).
החוקרים מציינים כי שיעור האבטלה הנמוך בישראל אינו מעיד בהכרח על שיעור תעסוקה גבוה מנקודת מבט בין-לאומית. בהשוואה למדינות אחרות, ישראל בולטת לטובה בתעסוקת נשים בגילי העבודה ובולטת לרעה בתעסוקת גברים (בין השאר עקב פערים מגזריים), כך שפער התעסוקה המגדרי בגילים 15–64 בישראל הוא חמישית מהממוצע במדינות ה-OECD, ועומד על פחות מ-3 נקודות האחוז.
המחקר מציג את השינוי במספר המועסקים בענפי המשק עד יוני 2024 בהשוואה לאותו רבעון ב-2022 וב-2023. בין המחצית הראשונה של 2023 לזו של 2024 גדל מספר המשרות במשק בכ-33,000 משרות בלבד, לעומת גידול של כ-165,000 משרות בתקופות המקבילות בכל אחת מהשנתיים הקודמות. עם זאת, התבוננות על השינוי במספר המועסקים לפי ענף מגלה כי בענפים מסוימים מספר המועסקים עלה, בעוד בענפים אחרים הוא ירד. הענפים שגדלו באופן הנרחב ביותר היו בריאות, רווחה וסעד (גידול של 34,000 מועסקים) וחינוך (22,000), והענפים שהצטמצמו באופן הנרחב ביותר היו שירותי אירוח ואוכל (צמצום של 19,000 מועסקים) ומידע ותקשורת (15,000, לא כולל שכירים בשירותי היי-טק). החוקרים מציינים כי מספר השכירים בענפי ההיי-טק גדל בפחות מ-2,000, לעומת כ-14,000 בתקופות המקבילות בכל אחת מהשנתיים הקודמות.
אשר לשכר – שכר השכירים הריאלי עלה באופן ניכר. בחודשים ינואר–מאי 2024 היה השכר החודשי של שכירים גבוה בכ-3% בממוצע מזה שבתקופה המקבילה בשנה הקודמת, ובכ-12% מהתקופה המקבילה ב-2019 במונחים ריאליים, זאת לאחר שינוי שנתי אפסי בין התקופות המקבילות בשנתיים הקודמות (בין 2022 ל-2023 ובין 2021 ל-2022).
בחלוקה לפי ענף כלכלי היו ירידות שכר בולטות בקרב שכירים בענף החינוך ובענף בריאות, רווחה וסעד (שכפי שצוין לעיל מספר המועסקים בהם גדל באופן ניכר), וכן בענף מינהל מקומי, מינהל ציבורי, ביטחון וביטוח לאומי. בינואר–מאי 2024 שכר השכירים החודשי הממוצע הגבוה ביותר נרשם בענפים שירותי היי-טק (33,400 ש"ח), תעשיות היי-טק (29,800 ש"ח) ופיננסים (24,700 ש"ח). השכר הממוצע הנמוך ביותר נרשם בענפים שירותי אירוח ואוכל (6,200 ש"ח), שירותים אחרים (6,600 ש"ח), ואמנות, בידור ופנאי (7,600 ש"ח). הפיזור ואי-השוויון בין ענפים בשכר השכירים נותרו דומים לערכם בשנתיים האחרונות.
עלייה בתעסוקת נשים לצד ירידה בתעסוקת גברים מהמגזר החרדי והערבי
במהלך שנת 2023 שיעורי התעסוקה של גברים ערבים וחרדים עלו באופן מרשים, אך מאז פרוץ המלחמה נבלמה עלייה זו והמגמה התהפכה (אצל גברים ערבים היפוך המגמה חל כבר במחצית השנייה של 2023, לפני פרוץ המלחמה). ברבעון השני של 2024 עמדו שיעורי התעסוקה בקרב ערבים וחרדים על 74% ו-54%, בהתאמה, לעומת 87% בקרב גברים יהודים לא-חרדים. בד בבד, ממוצע שעות העבודה של גברים יהודים ירד, ובמחצית הראשונה של 2024 יהודים לא-חרדים וחרדים עבדו בממוצע 7% ו-5% (בהתאמה) פחות שעות מאשר בשתי התקופות המקבילות בשנתיים האחרונות. לעומת זאת, היקף שעות העבודה של גברים ערבים נותר דומה, ובמחצית הראשונה של 2024 הם עבדו 39 שעות שבועיות בממוצע – לעומת 38 שעות בקרב יהודים לא-חרדים ו-32 בקרב חרדים עובדים.
בשנתיים האחרונות נשמרה רמת התעסוקה הגבוהה בקרב הנשים היהודיות. ברבעון השני של 2024 עמד שיעור התעסוקה של יהודיות לא-חרדיות על 83%, וזה של החרדיות עמד על 80%. מצבן של הנשים הערביות מעודד במיוחד. שלא כמו הגברים במגזר זה, בקרב הנשים נצפתה עלייה עקבית בשיעור התעסוקה והשנה הוא הגיע ל-46% – הגבוה ביותר אי-פעם זו השנה השלישית ברציפות. מספר שעות העבודה השבועיות של העובדות הערביות עלה ב-4% ביחס לשנתיים הקודמות, ובמחצית הראשונה של 2024 הן עבדו 31 שעות בממוצע – לעומת 33 בקרב יהודיות לא-חרדיות ו-26 בקרב חרדיות.
בתמונה הכוללת, במהלך המלחמה נמשכה מגמת העלייה בשיעורי התעסוקה של נשים מכל המגזרים כמעט באין מפריע, בעוד תעסוקתם של גברים חרדים וערבים ירדה. אמנם בהיבט המגזרי מדובר בממצאים מבטיחים, אולם הירידה בתעסוקת ערבים וחרדים מדאיגה נוכח האתגרים המוכרים של אוכלוסיות אלו בשוק העבודה, ולכך ניתן להוסיף את התגברות המתחים הבין-מגזריים במלחמה, ובפרט סוגיית הערבים אזרחי ישראל וסוגיית השוויון בנטל.
ענף ההיי-טק בולט בגיוס גברים יהודים לא חרדים למילואים
ההיעדרות מהעבודה בשל שירות מילואים הגיעה לשיאה בדצמבר 2023, עם גיוסם של 3.4% מהמועסקים במשק (כמעט 150,000 עובדים ועובדות). המחקר מציג את שיעור הנעדרים משוק העבודה בשל שירות מילואים ברבעון האחרון של 2023, בתחילת המלחמה, לפי ענף. השיעור הגבוה ביותר נצפה בענפי התשתיות, שבהם כמעט אחד מכל שישה עובדים נעדר עקב שירות מילואים. בענפים ניהול ותמיכה והיי-טק גויסו למילואים כעשירית מהעובדים.
במלחמה הנוכחית גויס לשירות מילואים מספר חסר תקדים של 60,000 נשים, ושיעור הנשים בקרב כלל משרתי המילואים עמד על 20%. מהמחקר עולה כי שיעור הנשים המגויסות הגבוה ביותר – כ-2% – תועד בענפי הפיננסים, נדל"ן, תקשורת ושירותים מקצועיים (שבהם גם שיעור הגברים המגויסים היה גבוה מהממוצע), ובענפי המסחר, תיירות ולוגיסטיקה (שבהם שיעור הגברים המגויסים היה דווקא נמוך יחסית). מנגד, שיעור הגברים המגויסים הגבוה ביותר – 12% – תועד בענפי ההיי-טק, בעוד שיעור הנשים המגויסות בענפים אלו עמד בערך על הממוצע המגדרי. שיעור המגויסים בענפים הציבוריים מינהל, ביטחון, חינוך ובריאות היה הנמוך ביותר הן בקרב נשים והן בקרב גברים.
פרופ' גיל אפשטיין, מעורכי המחקר, אמר: "ראינו במחקר שבתקופת המלחמה תעסוקת הנשים המשיכה לעלות בזמן ששיעורי התעסוקה של גברים נותרו ללא שינוי, ואצל החרדים והערבים הם אף קטנו. בעניין משרתי המילואים, חשוב להזכיר שעובדים אלו – שרבים מהם נקראים לסבבי שירות נוספים – מפסידים הזדמנויות לקידום ולהתפתחות מקצועית באופן שעלול לפגוע בקריירה שלהם ובכושר ההשתכרות שלהם. מעבר לזה, להיעדרויות מהעבודה בהיקפים שראינו יש השפעות חמורות על שוק העבודה בכללותו. בהתחשב בכל אלה, על מקבלי ההחלטות לפעול מיידית למזעור הפגיעה בשוק העבודה על ידי הגדלת ההשקעות בתחום לטווח הארוך".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151.