لقراءة البيان الصحفي باللغة العربية، اضغطوا هنا >>
מחקר חדש של מרכז טאוב בוחן את הסיבות לפערים בתקציב לכיתה ולתלמיד במערכת החינוך היסודי בין החינוך הממלכתי העברי, החינוך הממלכתי-דתי והחינוך הממלכתי הערבי בשנים 2014–2023.
המחקר בחן את הגורמים המרכזיים המשפיעים על תקצוב בתי הספר, בהם מדד הטיפוח של בית הספר, גודל בית הספר, יום לימודים ארוך וקיומן של כיתות נפרדות עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים, ובחן עד כמה הם משפיעים על ההבדלים בתקצוב בתי ספר ממגזרים וסוגי פיקוח שונים.
מדד הטיפוח: מדד הטיפוח מדרג את בתי הספר לפי הרמה החברתית-כלכלית הממוצעת של תלמידיהם. ככל שמדד הטיפוח גבוה יותר – כלומר האוכלוסייה חלשה יותר – כך ההקצאה לכיתה ולתלמיד גדולה יותר. היות שבמהלך התקופה שנחקרה השיפור במצב החברתי-כלכלי של האוכלוסייה הדתית בישראל, שילדיה מתחנכים על פי רוב בחינוך הממלכתי-דתי, היה גדול יותר בהשוואה לשאר האוכלוסיות, הרי שתהליך זה פעל להקטנת ההקצאה לחינוך הממלכתי-דתי ולצמצום פערי התקצוב בינו ובין החינוך הממלכתי העברי.
גודל המוסד: ככל שבתי הספר קטנים יותר, התקצוב לכיתה – וביתר שאת התקצוב לתלמיד – גבוה יותר. הסיבה לכך היא שהמוסדות הגדולים מתאפיינים בכיתות שבהן יותר תלמידים בממוצע; מאחר שעל פי שיטת התקצוב עיקר התקציב מותנה במספר הכיתות ולא במספר התלמידים, התקציב לתלמיד במוסדות קטנים גבוה יותר. המחקר גם מראה שבמהלך התקופה חל צמצום ניכר במספר התלמידים בכיתה, וכיום כמעט אין כיתות שיש בהן יותר מ-36 תלמידים, וקטן מאוד מספר הכיתות המונות בין 32 ל-36 תלמידים.
חינוך מיוחד: ככלל, עצם קיומן של כיתות נפרדות לחינוך מיוחד אינו מעלה באופן ניכר את ההוצאה הממוצעת לכיתה בהשוואה למוסדות שאין בהם כיתות כאלה. עם זאת, בשל מספר התלמידים הקטן בכיתות לחינוך מיוחד, ההקצאה לתלמיד גדֵלה באופן ניכר.
יום לימודים ארוך: השתתפות בית הספר בתוכנית יום לימודים ארוך מקנה לו תוספת ניכרת של שעות עבודה של מורים, והדבר מתבטא בתקצוב גבוה יותר הן לכיתה והן לתלמיד. יום לימודים ארוך מופעל בעיקר בבתי ספר בעלי מדד טיפוח גבוה.
מגזר וסוג פיקוח: השפעת גורם זה באה לידי ביטוי בעיקר על ידי הוספת שעות תפילה ושעות רב בחינוך הממלכתי-דתי, והוספת שעות בחינוך הממלכתי הערבי במסגרת תוכניות חומש שנועדו בין השאר לחזק את החינוך במגזר זה.
למרות צמצום הפערים – החינוך הממלכתי הערבי ממשיך להיות מתוקצב פחות בהשוואה לחינוך היהודי, והחינוך הממלכתי-דתי מתוקצב גבוה יותר משאר חלקי המערכת
על פי תוצאות המחקר, במהלך התקופה הנחקרת הצטמצמו הפערים בין המגזרים וסוגי הפיקוח השונים. מהניתוח הרב-משתני עולה כי:
- הפער בתקצוב לכיתה בין החינוך הממלכתי העברי והחינוך הממלכתי-דתי הצטמצם מכ-5% בתחילת התקופה לכדי פער של פחות מ-2% בשנים האחרונות, ובמונחי תקצוב לתלמיד הוא הצטמצם מכ-9% לפער של פחות מ-3%.
- הפער בין החינוך הממלכתי-דתי לחינוך הממלכתי הערבי בתקצוב לכיתה הצטמצם עד שנת 2021, אך לאחר מכן חזר לרמתו בתחילת התקופה. בתקצוב לתלמיד הפער הצטמצם לאורך התקופה מכ-15% לכ-12%.
עורכי המחקר, נחום בלס וחיים בלייך, אומרים: "המחקר מצביע על מגמה של צמצום הפערים בין חלקי המערכת השונים בהקצאה לכיתה ולתלמיד. אולם בניגוד לתפיסה המקובלת בציבור, התרומה של מגזר וסוג פיקוח להסבר ההבדלים בתקצוב הייתה נמוכה למדי כבר לפני עשור, והיא ממשיכה להצטמצם על פני השנים. כמו כן, חשוב להבין שמערכת החינוך בישראל מתוקצבת בעיקר לפי נוסחאות תקצוב שקופות וגלויות, אבל מכיוון שכל נוסחת תקצוב היא ביטוי לתפיסת עולם חינוכית וחברתית מסוימת, הרי גם כאשר היא מבוססת על כללים גלויים לכאורה היא עדיין מאפשרת תעדוף של אוכלוסיות מסוימות על פני אחרות".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151