לקריאת ההודעה לעיתונות בערבית לחצו כאן
מרכז טאוב מפרסם את חוברת "תמונת מצב המדינה" לשנת 2024, המתמקדת בסוגיות פנים ישראליות בתחומי הכלכלה, שוק העבודה, בריאות, דמוגרפיה, רווחה, חינוך, הגיל הרך, וסביבה ובריאות. החוברת רואה אור בתקופה שבה תושבי ישראל ורבים בעולם עסוקים בסוגיות הביטחון במדינה ובמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר, ומטבע הדברים נכללות בה התייחסויות להשפעות המלחמה בתחומים השונים.
החוברת כוללת נתונים עדכניים על מצב החברה והכלכלה בישראל ומבחר ממצאים ממחקרים שפורסמו לאחרונה על ידי מרכז טאוב העוסקים במגוון נושאים, בהם העלייה החדה במספר מקבלי דמי אבטלה בחודשי המלחמה הראשונים וההתאוששות שנרשמה בהמשך; נתונים המציגים דיווחי הורים על נסיגה התנהגותית של ילדיהם מאז פרוץ המלחמה; ונתונים על שוק הביטוח הסיעודי בישראל. עוד מוצגות בחוברת השוואות של ישראל למדינות ה-OECD מבחינת יוקר המחיה, שיעור הוצאות הבריאות במימון הממשלה, ועוד.
את החוברת כתב וערך פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן.
מגמות מאקרו-כלכליות
עד פרוץ המלחמה – ההוצאות של שתי הממשלות האחרונות היו דומות: בדצמבר 2022 נרשמה עלייה חדה בהוצאות המשרדים האזרחיים, אך תופעה זו נצפתה גם בשנים קודמות והיא נובעת ככל הנראה מהרצון למצות את תקציבי השנה החולפת. עם פרוץ המלחמה גדלה ההוצאה האזרחית המתוקננת בחודש אוקטובר ב-5 מיליארד ש"ח בהשוואה לחודש המקביל של השנה הקודמת, ובנובמבר היא גדלה בשני מיליארד יחסית למקבילו בשנה הקודמת. באופן מפתיע, נתוני חודש דצמבר המתוקננים למדד ולגודל האוכלוסייה דומים מאוד ב-2022 ו-2023. עם זאת, מתחילת שנת 2024 מסתמנת עלייה בהוצאות האזרחיות המתוקננות בהשוואה לשתי השנים הקודמות.
בהוצאות הביטחון לא חלו שינויים עד פרוץ המלחמה. ברבעון האחרון של 2023 גדלו הוצאות הביטחון ב-17 מיליארד ש"ח בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022. בארבעת החודשים הראשונים של 2024 גדלו הוצאות אלו כמעט פי שניים וחצי ביחס לאותם חודשים בשנת 2023 – 53 מיליארד ש"ח לעומת 23 מיליארד ש"ח.
תקציב הביטחון שאושר לשנת 2024 עומד על כ-117 מיליארד ש"ח, בהשוואה לכ-64 מיליארד ש"ח שאושרו לפני המלחמה. על פי דרישת מערכת הביטחון, הוצאות הביטחון בשנים הבאות צפויות להיות גבוהות יותר בכ-20 מיליארד ש"ח בשנה בהשוואה לשנים שקדמו למלחמה. על פי בנק ישראל, עלייה של יותר מ-10 מיליארד ש"ח בשנה בסעיף הביטחון מסכנת את היציבות הפיסקלית של ישראל.
הפער בפריון העבודה בין ישראל ל- OECD הצטמצם מאוד, אך טרם נמחק: צמצום הפער נובע בחלקו מהירידה שחלה בתוצר לשעת עבודה בעת היציאה ממשבר הקורונה במדינות ה-OECD, תופעה שלא אפיינה את המשק הישראלי. תהליך הצמצום הואץ על ידי עליית קצב הגידול של התוצר לשעת עבודה בישראל, שהחלה באמצע העשור הקודם.
מאמצע העשור הקודם גדל התוצר לשעת עבודה בתעשיות ההיי-טק ובשירותי המידע והתקשורת ב-45%, אך גם בתעשיות המסורתיות חל שיפור של 30% במדד זה. עליית חלקו של מגזר ההיי-טק בתמ"ג לכ-18% בשנת 2022 תרמה גם היא לשיפור בתוצר לשעת עבודה.
בשנת 2010 עבדו הישראלים בממוצע 1,954 שעות בשנה, 13% יותר מכמות השעות הממוצעת במדינות החציון של ה-OECD. בשנת 2022 הייתה כמות שעות העבודה הממוצעת בישראל מעט נמוכה יותר, 1,892 שעות, אך הפער לעומת חציון מדינות ה-OECD גדל ל-16%.
העלייה והירידה בהשקעות בהיי-טק תאמו את העליות והירידות בעולם, אך היו קיצוניות יותר: בחודש השיא היוו ההשקעות בהיי-טק בישראל כ-8% מההשקעות בארה"ב, לעומת כ-4% בשנים 2018-2015, וזאת אף שהתוצר בישראל הוא רק 1.6% מזה שבארה"ב. ביחס לעולם הייתה ההשקעה בהיי-טק בישראל כ-3.5% בתקופת השיא, לעומת כ-1.5% בשנים 2015–2018, כאשר התוצר של ישראל הוא רק 0.3% מהתוצר העולמי. בשנת 2023 וברבעון הראשון של 2024 שיעור ההשקעה בישראל לעומת שיעור ההשקעה בארה"ב ובעולם חזר להיות דומה לזה שהיה לפני משבר הקורונה.
ישראל היא היקרה במדינות ה-OECD: בשנת 2022 רמת המחירים בישראל הייתה גבוהה ב-38% מהממוצע במדינות ה-OECD. החריגה של ישראל בולטת במיוחד, וייתכן שהיא קשורה למשקלו הגבוה של סעיף הדיור בסל הצריכה בישראל.
שוק העבודה
גידול בתעסוקה בקרב ערבים וחרדים, נשים וגברים: בקרב הנשים הגיעו שיעורי התעסוקה לרמות הגבוהות ביותר שלהם אי פעם זו השנה השנייה ברציפות. בסך הכול, שיעור התעסוקה של גברים בקיץ 2022 היה 82%, כלומר זהה לזה שבקיץ 2019, ואילו בקרב הנשים השיעור עלה מ-75% ל-77%.
האבטלה מסיבות כלכליות מתקרבת לרמתה לפני המלחמה: ערב המלחמה היה שיעור הבלתי מועסקים נמוך מאוד – 3.4%. שיעור זה מחושב מתוך כוח העבודה, שעמד ערב המלחמה על כ-64% מאוכלוסיית ישראל בגילי 15 ומעלה. גם שיעור הנעדרים זמנית מעבודתם ושיעור המועסקים שהפסיקו לעבוד היו נמוכים מאוד. עם פרוץ המלחמה נותר שיעור הבלתי מועסקים יציב, אך שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה מסיבות כלכליות עלה ל-6.3%. עם זאת שיעור זה יורד בקצב מהיר, ובאפריל 2024 הוא היה גבוה רק במעט מהשיעור בעת שגרה.
בנובמבר 2024 הייתה עלייה של כ-40 אלף במספר העובדות והעובדים שאיבדו את מקום עבודתם בשנתיים האחרונות והפסיקו לעבוד. עלייה זו תרמה לירידה של 1.5 נקודות אחוז בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה שחלה במקביל.
רמות גבוהות של שביעות רצון מהעבודה בקרב האוכלוסייה העובדת, שאף הולכות וגדלות: מידת שביעות הרצון מהעבודה בקרב עובדים עלתה עד 2019 בקרב כל קבוצות העובדים: גברים ונשים, עצמאים ושכירים, מועסקים במגזר הפרטי והציבורי ועובדים עם וללא תואר אקדמי. בשנת 2020, שבה פרצה מגפת הקורונה בישראל, הייתה עלייה נוספת בשביעות הרצון מהעבודה.
שינויים משמעותיים במקצועות הלימוד לתואר ראשון: שיעור הסטודנטים והסטודנטיות למתמטיקה, לסטטיסטיקה, למדעי המחשב, להנדסה ולאדריכלות גדל באופן ניכר, ב-29% בקרב יהודים ואחרים וב-23% בקרב ערבים. לעומת זאת שיעור הסטודנטים והסטודנטיות למדעי החברה, למדעי הרוח, לחינוך ולאמנות ירד ב-15% בקרב יהודים ואחרים וב-21% בקרב ערבים.
בכמה ממקצועות הלימוד נרשמו מגמות תלויות-מגזר: חלקם של הסטודנטים לרפואה ולמקצועות עזר רפואיים מתוך סך הסטודנטים הערבים צנח ב-30%, בעוד חלקם של הסטודנטים היהודים והאחרים במקצועות אלו גדל ב-54%. הירידה ברוב מקצועות הבריאות בקרב הערבים עשויה להיות תוצאה של שילוב העלייה במספרם הכולל של הסטודנטים הערבים ושל העלייה של אלה מתוכם שלומדים בחו"ל. חלקם של אלה שבחרו ללמוד מינהל עסקים ומדעי הניהול מתוך סך הסטודנטים הערבים הוכפל במהלך התקופה, בעוד חלקם של אלה שבחרו במקצועות אלה מתוך סך הסטודנטים היהודים והאחרים לא השתנה.
רווחה
עלייה חדה במספר מקבלי דמי אבטלה כתוצאה מהמלחמה: מספר מקבלי דמי אבטלה לפני המלחמה היה נמוך יחסית, אם כי במגמת עלייה קלה. באוקטובר 2023 גדל מספר מקבלי דמי האבטלה יותר מפי שניים, ומחודש דצמבר נרשמה מגמת ירידה במספרם.
בניגוד לתקופת הקורונה, שבה עודדה הממשלה את התושבים להישאר בבית, בזמן המלחמה נעשו מאמצים לעודד יציאה לעבודה על מנת לאפשר למשק לחזור לפעילות מלאה מהר ככל האפשר.
גידול דרמטי במספר המטופלים במסגרת חוק נפגעי פעולות איבה: מאז תחילת המלחמה הצטרפו ל-6,029 האנשים שקיבלו תגמולי נכות מתחילת השנה 64,898 נפגעים נוספים, ומספר משפחות הנפטרים גדל מ-1,890 ל-2,983. על מעמד הקבע של אנשים אלו ורמת ההטבות שיקבלו יוחלט בהמשך. המוסד לביטוח לאומי מספק גם מענק דיור לאנשים שהתפנו מבתיהם מרצונם למקום לינה שאינו במימון המדינה ומענק שיבה למפונים ששבו לביתם.
ירידה במספר המפונים בבתי מלון, בעיקר מקרב תושבי הדרום: בחודשים הראשונים למלחמה הגיע מספר התושבים שפונו לבתי מלון לכ-70–80 אלף, אך ככל שעבר הזמן מספרם הלך וירד, בעיקר בקרב תושבי הדרום.
בסקירה שפרסמנו בחודש נובמבר, העוסקת במפונים ובמשמעויות של פינוי ארוך טווח, הראינו כי לפינוי לתקופה ארוכה יש השפעות במגוון רחב של היבטים: נפשיים, תעסוקתיים, יחסים בתוך המשפחה ועוד.
קושי באיוש תקנים של עובדות ועובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים: ביוני 2023 היו במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות 747 תקנים לא מאוישים של עובדות ועובדים סוציאליים. בעיה זו מורגשת ביתר שאת ברשויות החלשות: מהנתונים עולה כי ברשויות מהאשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר (אשכול 1), שבהן המצוקה החברתית גדולה במיוחד, שיעורי איוש התקנים נמוכים אף יותר מהממוצע הארצי. בעקבות הגידול החד בצרכים מאז פרוץ המלחמה הגדיל משרד הרווחה והביטחון החברתי את מספר התקנים של עובדות ועובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות.
עלייה בהוצאות על שירותים חברתיים, בין השאר לצורך קליטת עולים מאוקראינה ורוסיה: בשנים 2022–2023, מלבד התוספת למשרד הקליטה, שחלק ממנה הוקצה לקליטת עולים מאוקראינה ומרוסיה, היו תוספות לפעילויות של משרד הרווחה והביטחון החברתי ולתוכניות תעסוקתיות. ההוצאה על תקציבי משרד השיכון, שהצטמצמה משמעותית עם השנים, גדלה גם היא בשנה האחרונה. בחינה של תקצוב המשרדים החברתיים כאחוז מסך ההוצאה הממשלתית מגלה כי משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד השיכון זוכים לפחות משני אחוזים מהוצאה זו, בעוד שאר המשרדים זוכים לפחות מאחוז אחד.
פערים גדולים בין רשויות בהוצאה על שירותי רווחה: רשויות מהאשכול החברתי-כלכלי הגבוה ביותר מוציאות על מקבל שירות יותר מפי שניים מרשויות מהאשכול הנמוך ביותר. בחלוקה לפי קבוצות אוכלוסייה הפערים מתחדדים אף יותר: ברשויות הבדואיות ההוצאה למקבל שירות עומדת על 5,103 ש"ח בלבד לעומת 13,148 ש"ח בערים החזקות ביותר מבחינה כלכלית.
זרקור: טיפול סיעודי ארוך טווח
ישראל היא בין המובילות בשיעור הקשישים הסיעודיים: בשנים האחרונות חל גידול דרמטי במספר הקשישים המוגדרים סיעודיים ומקבלים גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי. משנת 2012 ועד 2022 הוכפל מספרם של מקבלי גמלת הסיעוד, בשעה שמספרם של מקבלי גמלת אזרח ותיק, שניתנת בהגעה לגיל הפרישה, גדל ב-40% בלבד. אין מידע שמסביר את הגידול הדרמטי הזה, וגם לא ידוע אם הוא לווה בגידול בהידרדרות התפקודית. מספרם של מקבלי גמלת סיעוד דרך ביטוחי הסיעוד של קופות החולים גדל בתקופה זו בשיעור חד אף יותר – פי שניים וחצי.
השוואה בין-לאומית מציבה את ישראל באחד המקומות הגבוהים ב-OECD בשיעור האנשים המקבלים טיפול סיעודי בקרב בני 65 ומעלה. מקומה הגבוה של ישראל נובע מן השיעור הגבוה של אנשים סיעודיים המטופלים בקהילה. מבחינת שיעור המטופלים המאושפזים במוסדות סיעודיים ישראל מדורגת באחד המקומות הנמוכים.
בריאות
ישראל ממוקמת בשליש התחתון של מדינות ה-OECD בהוצאה על בריאות לנפש: בשנת 2022 עמדה ההוצאה לנפש על בריאות בישראל במונחי שווי כוח קנייה על 3,596 דולר, מן הנמוכות שבמדינות ה-OECD.
שיעור הוצאות הבריאות במימון הממשלה הוא מהנמוכים ב-OECD: בשנת 2022 ההוצאה הלאומית על בריאות במחירים שוטפים הייתה 132.6 מיליארד ש"ח, שהיוו 7.3% מהתמ"ג – נמוך בהרבה מהממוצע במדינות ה-OECD. נתון זה ממקם את ישראל בשליש התחתון של מדינות ה-OECD.
שיעור הרופאים שלמדו מחוץ למדינה – הגבוה ביותר במדינות ה-OECD: כוח האדם של מערכת הבריאות מושפע מאוד מבוגרים של בתי ספר לרפואה בחו"ל. שיעורם מתוך סך הרופאים בישראל מתקרב ל-60%, גבוה באופן ניכר מהשיעור בשאר מדינות ה-OECD.
בעשור האחרון צומצמה רשימת בתי הספר לרפואה בחו"ל שהלימודים בהם מוכרים בישראל. במקביל, הסך הכולל של רישיונות חדשים לעסוק ברפואה נמצא במגמת עלייה: בשנת 2021 הונפקו 2,024 רישיונות חדשים, כמעט פי שלושה משנת 2010. עדיין, לנוכח הגידול באוכלוסיית ישראל והזדקנותה אין די במספרים אלו ונדרשים פתרונות נוספים.
ירידה דרסטית בניפוק ראשוני של אופיואידים מאז שונו הנהלים להנפקת מרשמים: לאחר עלייה ניכרת בשימוש באופיואידים בישראל, כפי שדווח במחקר של מרכז טאוב, החלו משרד הבריאות וקופות החולים ליישם חלק מההמלצות שעלו במסגרת ועדה שהקים משרד הבריאות ובדיונים שנערכו בקופות החולים. מאז נוספה הדרישה לאישור מומחה כתנאי לכל התחלת טיפול בפנטניל, האופיואיד החזק ביותר, מורגשת ירידה חדה ברישום הראשוני של תרופה זו בקרב מבוטחי שירותי בריאות כללית.
חינוך
גידול ניכר בשיעור תלמידי החינוך המיוחד המקבלים סל שירותים אישי יקר: התקציב לתלמידי החינוך המיוחד במסגרות הנפרדות נע בין 42 ל-113 אלף ש"ח לשנה, ובמסגרות המשולבות התקציב נע בין 20 אלף ש"ח לתלמיד ל-65 אלף ש"ח לאלו המקבלים סל אישי, ופחות מכך לאלו המקבלים סל מוסדי בלבד.
התקציבים לחינוך המיוחד גדלו מהר יותר מתקציבי החינוך הרגיל: תקציב החינוך המיוחד גדל בצורה חדה, מכ-11 מיליארד ש"ח בשנת 2017 ל-16 מיליארד ש"ח בשנת 2022 – כמעט 47%, לעומת גידול של 24% בתקציב החינוך הרגיל. מספר התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד גדל גם הוא בקצב מהיר בהרבה בהשוואה לגידול במספר התלמידים הכולל, אם כי לאט יותר מהגידול בתקציב.
זרקור: גודל כיתה
נמשכת הירידה במספר התלמידים בכיתה בבתי הספר היסודיים בעשור האחרון, אך לא בחטיבות הביניים ובתיכונים: השינויים בגודל הכיתה מאז תחילת המאה היו שונים בשלושת שלבי החינוך. בבתי הספר היסודיים הייתה ירידה עקבית מאז תחילת המאה. לא נשארו כיתות עם יותר מ-36 תלמידים, ורק ב-3% מהכיתות לומדים היום 32–36 תלמידים (לעומת 4% ו-33% בשנת 2000, בהתאמה). ב-64% מהכיתות יש פחות מ-28 תלמידים. בחטיבות הביניים רוב הירידה התרחשה באמצע העשור הראשון של המאה אך אז היא נבלמה, וכיום ב-7% מהכיתות עדיין לומדים מעל 36 תלמידים (לעומת 41% בתחילת המאה) וב-25% לומדים 31–36 תלמידים (לעומת 30% בתחילת המאה). בתיכונים אחוז הכיתות הגדולות ירד רק במעט בשני העשורים האחרונים – מ-7% ל-5% בכיתות עם 36 תלמידים ומעלה, ומ-22% ל-21% בכיתות עם 32–36 תלמידים.
הגיל הרך
הורים מדווחים על נסיגה התנהגותית של ילדיהם מאז פרוץ המלחמה: בסקר שערכו חוקרי מרכז טאוב בקרב 1,200 הורים לילדים בגיל הרך, כשליש מההורים דיווחו שילדיהם הרכים חווים יותר או הרבה יותר קשיים רגשיים מאז תחילת המלחמה. 43% מההורים דיווחו שילדם נבהל בקלות מרעשי פתע יותר או הרבה יותר מאז תחילת המלחמה, 36% דיווחו שילדם מתקשה להיפרד יותר או הרבה יותר, ו-34% דיווחו שילדם חווה קושי להירדם או להישאר ישן יותר או הרבה יותר מאז תחילת המלחמה. עם זאת, יש לציין כי מרבית ההורים דיווחו שלא חל שינוי מהותי בהתנהגות ילדיהם. המחקר מראה כי קיים קשר בין רמת הקשיים של הילדים והנסיגה ההתנהגותית שלהם בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה ובין מצבם הרגשי של הוריהם על פי דיווחים עצמיים. ככל שרמות הדיכאון, החרדה והסטרס המדווחת של ההורים עולות, כך מתגברים גם הקשיים הרגשיים המדווחים של הילדים.
שיעורי הגידול באוכלוסיית הגיל הרך בקרב חרדים וערבים צפויים לרדת: שיעור הגידול השנתי של אוכלוסיית הגיל הרך בישראל צפוי להישאר כ-1.4% בשנת 2032, עם הבדלים ניכרים בין קבוצות אוכלוסייה. כיום שיעורי הגידול השנתי של החרדים והערבים גבוהים מאלה של היהודים והאחרים, אולם במהלך העשור הקרוב הם צפויים לרדת. עד שנת 2030 ייתכן ששיעור הגידול השנתי של יהודים ואחרים ישיג את זה של הערבים.
חלקה של קבוצת היהודים והאחרים בכלל אוכלוסיית הגיל הרך בישראל, המהווה כיום רוב מבין הילדים בגילי לידה עד 6, עשוי לרדת אל מתחת ל-50% עד סוף העשור.
סביבה ובריאות
כמות הפליטות של גזי חממה אינה מראה סימני ירידה: היקף הפליטות בשנת 2022 היה גבוה מזה שהיה בתחילת המאה אך זהה לזה שבשנת 2015, זאת לאחר ירידה קלה בין השנים הללו ועלייה של 3.75% בשנת 2022. עלייה זו נבעה מכך שקצב העלייה של ייצור חשמל ממקורות מסורתיים באותה שנה היה גדול מקצב עליית הייצור ממקורות מתחדשים. שיעורם היחסי של הגזים הנפלטים כמעט לא השתנה לאורך תקופה זו.
בחינה של מצאי הפליטות לאוויר ב-2022 ביחס ל-2021 מעלה שכמות הפליטות של פחמן דו-חמצני גדלה בכ-3.5%, פליטות המתאן גדלו בכ-3%, וכמות הפליטות של גזי קירור גדלה בכ-7%.
שיעור ההטמנה של פסולת ביתית הוא מהגבוהים בעולם המפותח: בניגוד למדינות ה-OECD, שבהן שיעורי המיחזור של פסולת נעים סביב 60% בממוצע (40% הטמנה), בשנת 2021 שיעור המיחזור בישראל היה סביב 20% בלבד. בשנת 2022 כבר נועדו להיסגר חמש מטמנות, ובתוך שנים אחדות לא יהיו עוד שטחים מאושרים להטמנת פסולת. החזון של המשרד להגנת הסביבה למשק פסולת בר-קיימה עד 2050 נראה רחוק ממימוש.
דמוגרפיה
עיוותים קלים ביחס המינים בלידה באוכלוסייה הערבית בישראל: בכל החברות בעולם, יחס המינים בלידה (SRB) משתרע על פני טווח קטן מאוד: על כל 100 לידות חי של בנות נולדים 102.7–106.7 בנים. בשני העשורים האחרונים גדל מעט היחס הזה בקבוצות מיעוט דתיות בישראל. כצפוי, בהתחשב בעיתוי של הירידות בפריון, אנו רואים זאת קודם כול באוכלוסייה הדרוזית ובאוכלוסייה הנוצרית. בקרב המוסלמים, מאז 2017, קצת לפני תחילת הירידה בפריון החלה גם עלייה ביחס המינים בלידה, לכ-107 בשנים 2019–2021. מדובר בעיוותים קלים מאוד, אולם הם עשויים להגביר את חוסר האיזון המגדרי בחברה הערבית ואת הבעיות הנלוות לו.
מספר מקרי הרצח באוכלוסייה הערבית שילש את עצמו בשנים 2019–2023: מאז 2018 שיעור מקרי הרצח באוכלוסייה הערבית מטפס במהירות. לאחר ירידה קלה אך מבטיחה ב-2022, בשנת 2023 מספר מקרי הרצח הוכפל ואף יותר מכך.
מתוך 299 מקרי רצח באותה שנה 78% היו במגזר הערבי, אף שהם מהווים רק 21% מהאוכלוסייה. היה גם שינוי בדפוסים העונתיים של מקרי הרצח, ללא ירידות כלשהן בחודשים ינואר–מרץ, שבשנים קודמות התאפיינו ברגיעה ניכרת. למעשה, הירידה המשמעותית היחידה הייתה באוקטובר 2023, מייד לאחר מתקפת החמאס ותחילת המלחמה.
מתרחב הפער בין יהודים לערבים בחשיפה לסיכון לרצח: עד שנת 2015 היה היחס בין השיעור הגולמי של מקרי רצח (מספר מקרי הרצח לאלף נפש) בקרב ערבים לשיעור בקרב יהודים דומה לשיעור המחושב עבור גברים צעירים בלבד (מספר מקרי הרצח לאלף גברים בני 20–34), ועמד על 1:4 – כלומר מספר הרציחות לנפש באוכלוסייה הערבית היה גדול פי 4 מזה שבאוכלוסייה היהודית. בשנים 2020–2022 גדלו היחסים האלה והגיעו לכ-1:10 לכלל האוכלוסייה ול-1:8 בשיעור הגברים הצעירים. ב-2023 שיעורים אלו טיפסו ל-1:13 ו-1:10, בהתאמה.
היחס של שיעור מקרי הרצח באוכלוסייה הערבית ובאוכלוסייה היהודית בישראל גדול בכ-60% מהיחס בין שיעור מקרי הרצח באוכלוסייה השחורה ובאוכלוסייה הלבנה בארה"ב, שנע סביב 1:8.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151