המשבר בטיפת חלב: מוסד חיוני בסכנת קריסה

נייר מדיניות חדש של מרכז טאוב מציג תמונת מצב מדאיגה של תחנות טיפת חלב בישראל – המוסד הציבורי המרכזי לבריאות הילדים בגיל הרך. התחנות סובלות מהזנחה תקציבית חמורה, מחסור בכוח אדם, בעיות תחזוקה קשות וירידה חדה בשיעורי ההתחסנות – תופעה שעלולה לסכן את בריאות הציבור כולו. כל זאת על רקע עלייה חדה במספר הילדים. עורכי הנייר, פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר שרית סילברמן, אפרת סלס וד"ר יאיר צדקה, מציגים חלופות מדיניות לבלימת ההידרדרות.

האתגרים והכשלים בטיפת חלב

• משבר במנגנון החיסונים: שיעור ההתחסנות של ילדים בישראל בחיסון MMRV (החיסון המרובע נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח), שבעבר היה מהגבוהים בעולם, נמצא במגמת ירידה מדאיגה: מ-73% ב-2019 הוא ירד ל-64% בלבד ב-2023. הנייר מראה כי אף אחד מספקי השירות של טיפת חלב – משרד הבריאות, קופות החולים ועיריות ירושלים ותל אביב – לא עמד ביעדי החיסון שקבע משרד הבריאות. גם שיעורי ההתחסנות בחיסונים אחרים ירדו, בייחוד לאחר מגפת הקורונה. לדוגמה, בשנת 2021, הסיכוי שילד לא יחוסן נגד חצבת היה גבוה פי 7 לעומת התקופה שלפני המגפה, והסיכוי לאי-התחסנות במנה הרביעית של שעלת היה גבוה פי 5.6. עורכי הנייר מדגישים כי אי-התחסנות מסכנת לא רק את הפרט אלא את כלל הציבור משום שהיא פוגעת בסיכוי להגיע למצב של חסינות עדר, המספקת הגנה לכלל האוכלוסייה ולא רק למחוסנים.
• מחסור חמור בכוח אדם: אוכלוסיית הילדים בגילי לידה עד 6 גדֵלה בהתמדה: משנת 1991 ועד 2024 עלה מספר לידות החי בישראל ב-71%. יתר על כן, על פי תחזיות, אוכלוסיית הגיל הרך צפויה לגדול מ-1.29 מיליון ילדים ב-2022 ל-1.48 מיליון בשנת 2032. אף על פי כן, כוח האדם בתחנות טיפת חלב לא השתנה מהותית לאורך השנים ולא הותאם לצרכים הגדֵלים. כמו כן, השכר הנמוך המוצע בטיפת חלב בהשוואה למסגרות בריאות אחרות מקשה לגייס רופאות ואחיות ולשמר אותן לאורך זמן.
• אי-העברת מידע והיעדר רצף טיפולי: הטיפול הרפואי בילדים מתאפיין בריבוי מטפלים ומסגרות טיפול. נכון להיום המידע הנצבר על הילד בבתי החולים ובקופות החולים אינו מועבר לתחנת טיפת חלב הרלוונטית ונוצרים פערי מידע. אי-העברת המידע היא כשל חמור שעלול לפגוע ברצף הטיפולי ובאיכות הטיפול הניתן לילד ועשוי להוביל גם לכפילויות מיותרות ולבזבוז של משאבי המערכת.
• תחזוקה לקויה: משרד הבריאות, שמספק שירותים ליותר ממחצית אוכלוסיית הילדים בישראל, מפעיל את תחנות טיפת חלב שבאחריותו במבנים של הרשויות המקומיות. כשליש מהתחנות שוכנות במבנים ישנים ורעועים שסובלים מבעיות של עובש, רטיבות וחצרות מוזנחות, אך משרד הבריאות מתקשה להקצות מימון לשיפוץ המבנים ולהקמת מבנים חדשים.

• גידול בפערים ביכולות השפתיות: מחקר שנעשה במרכז טאוב בשיתוף מכון KI בחן את הקשר בין השגת אבני דרך שפתיות להשכלת האם, כגורם המשקף את המעמד החברתי-כלכלי של המשפחה. במחקר נמצא כי ככל שהשכלת האם נמוכה יותר, כך עולה שיעור הילדים שאינם משיגים אבני דרך שפתיות בזמן. עוד נמצא כי הפערים גדלים עם גיל הילדים, במיוחד בגילי שנתיים–שלוש, וכי הם בולטים יותר בקרב ילדים לאימהות בעלות השכלה יסודית ותיכונית. נתונים אלו מצביעים על התרחבות הפערים בין שכבות חברתיות-כלכליות בישראל ומדגישים את הצורך הקריטי במעקב אחר אבני דרך התפתחותיות בתחנות טיפת חלב.

חלופות מדיניות

כדי לאפשר לאוכלוסיית ישראל להמשיך וליהנות משירותיה החיוניים של טיפת חלב יש לפעול לחיזוקה ולשימורה. לשם כך הציעו העורכים כמה חלופות מדיניות. החלופות המלאות, על יתרונותיהן וחסרונותיהן, מפורטות בנייר המדיניות. להלן תמצית החלופות:

1. השארת המצב הנוכחי על כנו תוך הכנסת תיקונים ושיפורים הכרחיים. בחלופה זו המצב יישאר כפי שהוא היום מבחינה ארגונית, תוך תיקון העיוותים התקציביים ושיפור שיתופי הפעולה בין גורמי הבריאות השונים. בשימור המצב הקיים טמון היתרון של ניסיונו של משרד הבריאות במצבי חירום: המשרד יודע להפעיל את מערך טיפת חלב הארצי לתגובה מהירה במצבי חירום כגון התפרצות מחלות וערוך להתמודד איתם. כמו כן, לכוח האדם של טיפת חלב יש הכשרה ייחודית וניסיון רב-שנים בעיסוק במניעה ובקידום בריאות.
2. הקמת רשות לגיל הרך. רשות זו תרכז תחתיה את כל העשייה בתחום הגיל הרך שכיום מפוזרת בין משרדי הממשלה השונים ותדאג להגדלת המימון שיוקצה לטיפת חלב כדי להבטיח את יעילותה ונגישותה. לרשות תהיה ראייה הוליסטית ורחבה שתאפשר לזהות את הצרכים הייחודיים של ילדים בגיל הרך בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות. כמו כן תיפתר בעיית התקשורת והעברת המידע בין גורמי הבריאות השונים.
3. העברת האחריות להפעלת טיפת חלב לרשויות המקומיות. בעבר נדחתה חלופה זו כמה פעמים, אולם כיום היא נראית מעשית למדי על רקע כניסתן של רשויות מקומיות רבות לתחום של קידום הבריאות ולנושאים משיקים בתחומי החינוך והרווחה. יתרה מזו, מודל כזה כבר פועל בתל אביב ובירושלים. יתרונה של חלופה זו הוא שהרשויות המקומיות מיטיבות לתפקד במצבי חירום. כפי שראינו במהלך המלחמה הנוכחית, הרשויות המקומיות מעורבות ומתפקדות היטב במתן מענים בריאותיים ובחיזוק החוסן הקהילתי. לרשויות המקומיות יש גם קשר חזק לקהילה ולתושבים והן מכירות לעומק את הקשיים של כל שכונה וכל קבוצת אוכלוסייה בתחומן.
4. העברת האחריות להפעלת טיפת חלב לקופות החולים. יתרונה של חלופה זו הוא שקופות החולים ממילא מעניקות שירותי רפואה לכלל התושבים, ולילדים בפרט, ולכן לא נדרשים שינויים גדולים במערכת. ריכוז שירותי טיפת חלב ושירותי הבריאות שניתנים על ידי קופות החולים תחת קורת גג אחת יפתור את בעיית התקשורת והעברת המידע בין גופים שונים ויסייע בשמירת הרצף הטיפולי בילד.

פרופ' נדב דוידוביץ', מעורכי הנייר, אומר: "טיפת חלב, שהייתה במשך שנים עמוד תווך במערכת הבריאות של ישראל, שרויה במשבר. ללא שינוי מיידי ברמת התקצוב, האחריות והניהול, קיים חשש ממשי לפגיעה מתמשכת בבריאותם ובהתפתחותם של ילדי ישראל".

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.

לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151