התרחבות אי-השוויון החברתי-כלכלי בהשגת אבני דרך בהתפתחות השפתית בגיל הרך בישראל, 2016–2022

לקראת יום הילד הבין-לאומי אנחנו מציגים מחקר שבחן את הפערים ביכולות השפתיות בקרב ילדים בגיל הרך. במחקר, שנערך בידי חוקרי מרכז טאוב וחוקרי מכון KI, נמצא כי הפערים נובעים בין השאר מהשכלת האם ומרקע חברתי-כלכלי שונה. עוד נמצא כי פערים אלו מתרחבים עם הגיל, ובשנים האחרונות הם נמצאים במגמת עלייה. החוקרים מציעים כמה צעדי מדיניות שביכולתם לחזק את המערכות שמספקות שירותים לגיל הרך ולהביא לצמצום הפערים.

המחקר מבוסס על מאגר נתוני טיפת חלב של משרד הבריאות ועל ממצאי סקירת ספרות מעמיקה שפרסם מרכז טאוב על השפעתם של פערים-חברתיים-כלכליים על התפתחותם של ילדים בגיל הרך. 

עיכוב בהשגת אבני דרך בהתפתחות השפה אצל ילדים קשור להשכלת האם 

אבני דרך התפתחותיות משמשות למדידת יכולות בסיסיות של ילדים על מנת לוודא שהם מתפתחים בקצב המצופה ביחס לגילם. במחקר נמצא כי שיעור הילדים המתעכבים בהשגת אבני דרך שפתיות עולה ביחס הפוך לרמת ההשכלה של האם (אקדמית, על-תיכונית שאינה אקדמית, תיכונית או יסודית). כלומר, ככל שהשכלת האם גבוהה יותר, כך עולה שיעור הילדים המשיגים אבני דרך שפתיות בזמן. עוד נמצא כי הפערים על פי השכלת האם גדלים עם גיל הילדים – בקרב ילדים בני 2–3 שנים הפערים גדולים יותר בהשוואה לבני 0–1 ולבני 1–2. כמו כן, הנתונים מצביעים על מגמת גידול על פני זמן (בין 2016 ל-2022) בשיעור הילדים המציגים עיכוב בהשגת אבני דרך שפתיות. במילים אחרות, בכל שנה שחולפת עולה שיעור הילדים המתעכבים בהשגת אבני דרך בתחום השפה, והדבר נכון בכל קבוצות הגיל.

מגמת הגידול על פני זמן חדה ובולטת יותר בקרב ילדים לאימהות בעלות השכלה יסודית ותיכונית לעומת המגמה בקרב ילדים לאימהות בעלות השכלה על-תיכונית ואקדמית. ממצא זה פירושו התרחבות הפערים בין שכבות חברתיות-כלכליות בישראל.

ד"ר יאיר צדקה, מנהל המכון להתפתחות הילד של משרד הבריאות בבאר שבע וחוקר במכון KI ובאוניברסיטת בן-גוריון, אמר: "ממצאי המחקר תואמים ממצאים מהספרות הבין-לאומית המצביעים על עלייה משמעותית בבעיות שפה ותקשורת לאורך השנים האחרונות, ומדגישים שלפחות חלק מהקשיים האלה מקורם בעיכוב בהשגת אבני דרך ולא נובעים אך ורק מעלייה במודעות החברתית לבעיות האלה".

ד"ר שרית סילברמן, חוקרת בכירה במרכז טאוב ואחת מעורכות המחקר, הוסיפה: "ניתן לזהות פערים בהתפתחות השפה בין ילדים משכבות חברתיות-כלכליות שונות כבר בשנה השנייה לחייהם, אבל כדי לנקוט פעולות שיסייעו לצמצם אותם עלינו להכיר תחילה את מנגנוני היווצרותם".

כדי לצמצם את הפערים יש לחזק את המערכות שמספקות שירותים לגיל הרך

מאז החלת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ב-1995, הפעלתן של תחנות טיפת חלב והאחריות עליהן נחלקות בין כמה גורמים. במצב כזה נמנעים מן המערכת התקדמות ושיפורים חיוניים ועתידה איננו ודאִי. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבותה של מערכת טיפות החלב, המספקת טיפול מונע בחינם לילדים מגיל לידה עד שש. לדברי החוקרים, מרפאות אלו עומדות בחזית השמירה על בריאותה של האוכלוסייה הצעירה בישראל, ויתרה מזו, הנתונים הנאספים בהן מאפשרים לעקוב אחר המגמות בתחום זה, לצד קידום המחקר וקידום מדיניות מבוססת נתונים. החוקרים מציעים כמה צעדי מדיניות שביכולתם לחזק את המערכות שמספקות שירותים לגיל הרך ולתרום לצמצום הפערים בין ילדים משכבות חברתיות-כלכליות שונות:

1. הסדרת ההפעלה של טיפת חלב: מסירת הפעלתה של מערכת זו לידי גורם אחד שיהיה אחראי לכל ההיבטים שלה תבטיח עדכון שוטף של תקציבים ותקני כוח אדם בהלימה לקצב גידול האוכלוסייה, וכן אימוץ שינויים וגישות חדשות בהתאם להתפתחות המחקר בתחום.
2. איחוד שירותי המעקב ההתפתחותי שניתנים בטיפות החלב והשירותים המקצועיים האחרים שניתנים כיום במרפאות להתפתחות הילד תחת קורת גג אחת: שילובן של שתי המערכות יבטיח את המשכיות הטיפול ויגביר את הסיכוי שילדים שזוהה אצלם עיכוב בהשגת אבני דרך שפתיות יקבלו את ההערכה האבחונית הדרושה להם ואת הטיפול המתאים.

הקלת הנגישות למסגרות חינוך איכותיות: חינוך איכותי בגיל הרך מטפח התפתחות שפתית, קוגניטיבית וחברתית-רגשית בשנים המעצבות ביותר. הבטחת נגישות למסגרות חינוך וטיפול איכותיות לכל ילד, בלי קשר למעמד החברתי-כלכלי של משפחתו, תסייע להעניק לכל הילדים בישראל נקודת פתיחה שווה ובכך תועיל הן לילדים והן לחברה בכללותה.