Taub Center

תמכו בנו

  • על אודות
    • משימה, היסטוריה
    • חוקרים וצוות
    • דירקטוריון ואסיפה כללית
    • עמיתי תוכניות המדיניות
    • מועצה בין-לאומית מייעצת
    • מדיניות ארגונית
    • דרושים
  • מחקר ופרסומים
    • באילו תחומים אתם מתעניינים?
      • כל המחקרים
      • כלכלה
      • בריאות
      • רווחה
      • חינוך
      • שוק העבודה
    • איזה סוג תוכן אתם מחפשים?
      • וידאו
      • פודקאסט
      • הודעות לעיתונות
    • על מה כולם מדברים?
      • #ישראל במלחמה
      • #הגיל הרך
      • #סביבה ובריאות
      • #דמוגרפיה
  • פעילות והשפעה
    • אירועים
    • השפעה
  • בלוג
  • בתקשורת
    • הודעות לעיתונות
    • כתבות
    • וידאו
  • צור קשר
    • פנו אלינו
    • הזמנת הרצאה
  • פרסומים מרכזיים
    • דוח מצב המדינה
    • תמונת מצב המדינה
הרשמה לניוזלטר
  • English
  • עברית

ניוזלטר

הירשמו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
Choose
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

ראשי » מחקרים » בדיקת מצב: ערבים בישראל – מהשכלה לתעסוקה

בדיקת מצב: ערבים בישראל – מהשכלה לתעסוקה

דצמבר 2019

מחבר/ת

צוות מרכז טאוב

 

الإعلان باللغة العربية متاح هنا

—–

בעשורים האחרונים חל שיפור ניכר ברמת ההשכלה בחברה הערבית בכל רמות החינוך, ובקרב הנשים הערביות בפרט. מבחינת שיעור הלומדים בבית הספר התיכון, מספר התלמידים עלה מ-63% ב-1990 ל-93% ב-2015, כשהעלייה חדה יותר בקרב הבנות. בתקופה זו חל גידול גם בשיעור הלומדים בקרב האוכלוסייה היהודית, אך מכיוון ששיעורם היה גבוה מלכתחילה, העלייה בקרבם מתונה בהרבה – מ-91% ל-97%.

 מבחינת מסלולי הלימוד, שיעורם של התלמידים הערבים הלומדים בחינוך הטכנולוגי-מקצועי עלה. בשנת 2017 היה חלקם של הלומדים במערכת החינוך הערבי במסלולים השונים של החינוך הטכנולוגי-מקצועי יותר מ-45%, לעומת 37% מהתלמידים במערכת החינוך העברי. מעניין לציין שהגידול הרב ביותר היה בקרב אלה הפונים למסלול הטכנולוגי הגבוה (כמו למשל תכנות), וגם בו עלה חלקם על זה של תלמידים מהמגזר היהודי. עובדה זו עשויה לשפר את סיכוייהם בשוק העבודה בעתיד, שכן המסלול הטכנולוגי הגבוה מקנה יכולות מתמטיות גבוהות שנדרשות בשוק ההיי-טק.

אף שבמגזר הערבי לימודי המדעים והחינוך הטכנולוגי נפוצים יותר מאשר במגזר היהודי, בממוצע, איכותה של תעודת הבגרות בו עודנה נמוכה יותר – פחות תלמידים ערבים לומדים מתמטיקה ואנגלית ברמת חמש יחידות. ככלל, הרמה הנמוכה של האנגלית (והעברית, שאותה התלמידים לומדים כשפה זרה נוספת) במגזר הערבי פוגעת ביכולת ההשתלבות של הערבים במקצועות שהשכר בהם גבוה; לפיכך המשך שיפור הרמה בשפות אלו בקרב הערבים הכרחי לצמצום הפערים בשוק העבודה.
היקף הלימודים במסלול הטכנולוגי הגבוה לפי מגזר ומגדר

ראוי לציין את הגידול בשיעור הבנות הערביות שפונות ללמוד בחינוך הטכנולוגי בכלל, ובמסלול הגבוה בפרט. בשנת 2017 נע שיעורן בין 21% בקרב הבדואיות ל-31% בקרב הנוצריות. נוסף על כך, חלקן בכל המגמות המדעיות ההנדסיות גבוה, גם באלה שאינן נחשבות "נשיות", כמו מדעי המחשב, מערכות אלקטרוניות, מדעי הטכנולוגיה וכדומה. בקרב הדרוזיות יותר ממחצית מבעלות תעודת הבגרות המדעית למדו במגמות מדעיות שאינן ביולוגיה או כימיה אשר אינן נחשבות למכוונות היי-טק.

הגידול בשיעור הזכאות לתעודת בגרות במגזר הערבי עלה במידה ניכרת ב-20 השנים האחרונות, כמו גם שיעור הזכאים לתעודת בגרות שעומדת בדרישות הסף האקדמיות. העלייה התרחשה רובה ככולה בקרב הבנות הערביות, ובשנת 2017 השתוו הישגיהן בתחום זה לאלה של היהודיות. בקרב הבנים הערבים העלייה הייתה קטנה יותר, הן בהשוואה לבנות הערביות והן בהשוואה לבנים היהודים. שיעור הזכאות במגזר הבדואי נותר נמוך במיוחד – 25%, ובין השנים 1999–2003 עלה רק ב-5 נקודות האחוז.

הגידול בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הוביל לגידול בפונים להשכלה גבוהה. העלייה התרחשה ברובה בקרב נשים ערביות, ואילו בקרב הגברים הערבים העלייה הייתה קטנה בהרבה. העלייה הניכרת ביותר נרשמה בקרב דרוזיות ובדואיות: שיעור הפונות בקרבן להשכלה גבוהה גדל בכ-50% בין השנים 2008 ו-2013, וככל הנראה היא עתידה להוסיף ולעלות.

מבחינת תחומי הלימוד, מעניין לציין את חלקם של הסטודנטים הערבים, גברים ונשים, בקרב הלומדים את מקצועות הבריאות: כשליש מהסטודנטים הערבים בארץ ובחו"ל בוחרים במקצועות אלו. עם זאת, בעשור האחרון ניכרת מגמה שבה הסטודנטים הגברים בעלי הציונים הגבוהים ביותר פונים ללימודי מחשבים והנדסה – ולא למקצועות הבריאות – בשיעורים דומים לאלו של הגברים היהודים.

לעומת זאת רוב הסטודנטיות הערביות, על אף חלקן הגבוה במסלול הטכנולוגי הגבוה בתיכון, אינן ממשיכות ללמוד לימודים מדעיים באקדמיה. שיעורן בקרב הפונים ללימודי מחשבים והנדסה נמוך מזה של גברים ערבים ונשים יהודיות: 22% בקרב הנוצריות והדרוזיות ו-9% בלבד בקרב המוסלמיות, מאלה שלמדו בתיכון תחומים מדעיים שאינם ביולוגיה או כימיה בשנת 2014.

להתפתחויות בתחום ההשכלה הייתה השפעה רבה על התעסוקה של ערבים וערביות. יש קשר חיובי בין השכלה גבוהה לתעסוקה – שיעור התעסוקה גבוה יותר בקרב אקדמאים. שיעור התעסוקה של נשים ערביות נמצא במגמת עלייה: בין שנת 2003 ל-2014 הוא עלה ב-11 נקודות האחוז, שיפור של כמעט 50%, וברבעון השלישי של 2018 הוא כבר עמד על כמעט 40% – פער של אחוז אחד בלבד מהיעד לשנת 2020 לנשים ערביות שהגדירה הוועדה לבחינת מדיניות התעסוקה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בשנת 2010. הגידול בתעסוקת הנשים הערביות נבע ברובו המוחלט מהשיפור בהשכלתן: בעלות התואר שבהן משתתפות הרבה יותר בשוק העבודה מאלה שאין להן תואר אקדמי. עם זאת, שיעור התעסוקה של נשים ערביות עודנו נמוך מאוד יחסית לנשים יהודיות.

לאור הקשר החזק בין ההשכלה לבין התעסוקה בקרב נשים ערביות, עידודן לפנות ללימודים אקדמיים מגוונים, ובפרט ללימודים טכנולוגיים והנדסיים שיכולים להוביל להכנסה גבוהה, יכול לייצר אפקט גלישה משמעותי. למשל, העלייה בשכר של נשים אלו עשויה לתמרץ עוד נשים ערביות לרכוש השכלה גבוהה ולהביא לעלייה בשיעורי התעסוקה, לשיפור במצבן החברתי-כלכלי ולירידה ברמות העוני בקרבן. בד בבד כדאי לשקול להרחיב את תוכניות ההכשרה המקצועית והסיוע בהשמה שניתנים לערביות שאינן אקדמאיות המעוניינות לעבוד.

אשר לגברים ערבים, שיעור התעסוקה בקרבם נמוך מזה של יהודים לא-חרדים וגם מהממוצע מבמדינות OECD. בשנת 2018 הוא עמד על כ-75% לעומת 90% בקרב גברים יהודים לא-חרדים. רמת ההשכלה הנמוכה של הגברים הערבים משפיעה על אפשרויות התעסוקה שלהם, וחלק ניכר מהם מועסקים כעובדים מקצועיים בתעשייה, בבינוי ובחקלאות. שיעור זה אמנם נמצא במגמת ירידה, אך עודנו גבוה מאוד – כ-50% בשנת 2017.

עבודות אלו מאופיינות ביוקרה ובשכר נמוכים, ועובדים בתחומים הללו נמצאים בסיכון גבוה יחסית לאבד את מקור פרנסתם עקב מִחְשוב. נוסף על כך מדובר במקצועות שוחקים, ואכן יש ירידה ניכרת בתעסוקה של גברים ערבים מעל גיל 50 .עובדים מקצועיים, ובמיוחד ערבים, מתאפיינים בהשכלה נמוכה; שיעורם בקרב גברים ערבים ללא השכלה אקדמית הוא 60%, לעומת 34% בקרב גברים יהודים. נתונים אלו מדגישים את החשיבות שבשיפור רמת ההשכלה בקרב גברים ערבים ויכולים להביא להגדלת הנגישות שלהם למשרות טובות יותר.

נוכח הקשר ההדוק בין השכלה לתעסוקה, לתוכניות מדיניות שמעודדות את האוכלוסייה הערבית בישראל לרכוש השכלה גבוהה ולהשתלב במשרות בשכר גבוה יש הפוטנציאל להיטיב עם האוכלוסייה הערבית בפרט ועם הכלכלה בישראל בכלל.

מחקרים נוספים בנושא

מגמות בתעסוקה ובינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי

מגמות בתעסוקה ובינה מלאכותית בשוק העבודה הישראלי

הבינה המלאכותית מתפתחת ומוטמעת בקצב שיא, ולא רק שהיא...

מיכאל דבאוי יונתן וינטר גיל אפשטיין אבי וייס אפרת בכר-נתנאל
שוק העבודה בישראל 2024: בצל המלחמה

שוק העבודה בישראל 2024: בצל המלחמה

פרק זה של דוח מצב המדינה 2024 סוקר את...

מיכאל דבאוי גיל אפשטיין אבי וייס
כלכלת ישראל 2024: משק במלחמה

כלכלת ישראל 2024: משק במלחמה

מרכז טאוב גאה להציג את דוח מצב המדינה לשנת...

בנימין בנטל לביב שאמי כלכלת ישראל 2024: משק במלחמה
עבודה בעת מחלה: תופעת הנוֹכְחָנוּת בישראל

עבודה בעת מחלה: תופעת הנוֹכְחָנוּת בישראל

מרכז טאוב מפרסם מחקר שבדק לראשונה את תופעת הנוֹכְחָנוּת...

חיים בלייך

על אודות  

  • משימה, היסטוריה
  • חוקרים וצוות
  • דירקטוריון ואסיפה כללית
  • עמיתי תכניות המדיניות
  • מדיניות ארגונית
  • דרושים

מחקר

  • דוח מצב המדינה
  • תמונת מצב המדינה
  • כל המחקרים
  • כלכלה
  • חינוך
  • בריאות
  • רווחה
  • שוק העבודה

תכנים נוספים

  • בלוג
  • סרטונים
  • פודקאסט
  • אינפוגרפיקות

פעילות והשפעה

  • אירועים
  • השפעה
  • הודעות לעיתונות

צור קשר

  • הזמנת הרצאה
  • פנו אלינו

ניוזלטר

הצטרפו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים:
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

בניית אתרים: anova