בדיקת מצב: ערבים בישראל – מהשכלה לתעסוקה

الإعلان باللغة العربية متاح هنا

—–

בעשורים האחרונים חל שיפור ניכר ברמת ההשכלה בחברה הערבית בכל רמות החינוך, ובקרב הנשים הערביות בפרט. מבחינת שיעור הלומדים בבית הספר התיכון, מספר התלמידים עלה מ-63% ב-1990 ל-93% ב-2015, כשהעלייה חדה יותר בקרב הבנות. בתקופה זו חל גידול גם בשיעור הלומדים בקרב האוכלוסייה היהודית, אך מכיוון ששיעורם היה גבוה מלכתחילה, העלייה בקרבם מתונה בהרבה – מ-91% ל-97%.

 מבחינת מסלולי הלימוד, שיעורם של התלמידים הערבים הלומדים בחינוך הטכנולוגי-מקצועי עלה. בשנת 2017 היה חלקם של הלומדים במערכת החינוך הערבי במסלולים השונים של החינוך הטכנולוגי-מקצועי יותר מ-45%, לעומת 37% מהתלמידים במערכת החינוך העברי. מעניין לציין שהגידול הרב ביותר היה בקרב אלה הפונים למסלול הטכנולוגי הגבוה (כמו למשל תכנות), וגם בו עלה חלקם על זה של תלמידים מהמגזר היהודי. עובדה זו עשויה לשפר את סיכוייהם בשוק העבודה בעתיד, שכן המסלול הטכנולוגי הגבוה מקנה יכולות מתמטיות גבוהות שנדרשות בשוק ההיי-טק.

אף שבמגזר הערבי לימודי המדעים והחינוך הטכנולוגי נפוצים יותר מאשר במגזר היהודי, בממוצע, איכותה של תעודת הבגרות בו עודנה נמוכה יותר – פחות תלמידים ערבים לומדים מתמטיקה ואנגלית ברמת חמש יחידות. ככלל, הרמה הנמוכה של האנגלית (והעברית, שאותה התלמידים לומדים כשפה זרה נוספת) במגזר הערבי פוגעת ביכולת ההשתלבות של הערבים במקצועות שהשכר בהם גבוה; לפיכך המשך שיפור הרמה בשפות אלו בקרב הערבים הכרחי לצמצום הפערים בשוק העבודה.

ראוי לציין את הגידול בשיעור הבנות הערביות שפונות ללמוד בחינוך הטכנולוגי בכלל, ובמסלול הגבוה בפרט. בשנת 2017 נע שיעורן בין 21% בקרב הבדואיות ל-31% בקרב הנוצריות. נוסף על כך, חלקן בכל המגמות המדעיות ההנדסיות גבוה, גם באלה שאינן נחשבות "נשיות", כמו מדעי המחשב, מערכות אלקטרוניות, מדעי הטכנולוגיה וכדומה. בקרב הדרוזיות יותר ממחצית מבעלות תעודת הבגרות המדעית למדו במגמות מדעיות שאינן ביולוגיה או כימיה אשר אינן נחשבות למכוונות היי-טק.

הגידול בשיעור הזכאות לתעודת בגרות במגזר הערבי עלה במידה ניכרת ב-20 השנים האחרונות, כמו גם שיעור הזכאים לתעודת בגרות שעומדת בדרישות הסף האקדמיות. העלייה התרחשה רובה ככולה בקרב הבנות הערביות, ובשנת 2017 השתוו הישגיהן בתחום זה לאלה של היהודיות. בקרב הבנים הערבים העלייה הייתה קטנה יותר, הן בהשוואה לבנות הערביות והן בהשוואה לבנים היהודים. שיעור הזכאות במגזר הבדואי נותר נמוך במיוחד – 25%, ובין השנים 1999–2003 עלה רק ב-5 נקודות האחוז.

הגידול בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הוביל לגידול בפונים להשכלה גבוהה. העלייה התרחשה ברובה בקרב נשים ערביות, ואילו בקרב הגברים הערבים העלייה הייתה קטנה בהרבה. העלייה הניכרת ביותר נרשמה בקרב דרוזיות ובדואיות: שיעור הפונות בקרבן להשכלה גבוהה גדל בכ-50% בין השנים 2008 ו-2013, וככל הנראה היא עתידה להוסיף ולעלות.

מבחינת תחומי הלימוד, מעניין לציין את חלקם של הסטודנטים הערבים, גברים ונשים, בקרב הלומדים את מקצועות הבריאות: כשליש מהסטודנטים הערבים בארץ ובחו"ל בוחרים במקצועות אלו. עם זאת, בעשור האחרון ניכרת מגמה שבה הסטודנטים הגברים בעלי הציונים הגבוהים ביותר פונים ללימודי מחשבים והנדסה – ולא למקצועות הבריאות – בשיעורים דומים לאלו של הגברים היהודים.

לעומת זאת רוב הסטודנטיות הערביות, על אף חלקן הגבוה במסלול הטכנולוגי הגבוה בתיכון, אינן ממשיכות ללמוד לימודים מדעיים באקדמיה. שיעורן בקרב הפונים ללימודי מחשבים והנדסה נמוך מזה של גברים ערבים ונשים יהודיות: 22% בקרב הנוצריות והדרוזיות ו-9% בלבד בקרב המוסלמיות, מאלה שלמדו בתיכון תחומים מדעיים שאינם ביולוגיה או כימיה בשנת 2014.

להתפתחויות בתחום ההשכלה הייתה השפעה רבה על התעסוקה של ערבים וערביות. יש קשר חיובי בין השכלה גבוהה לתעסוקה – שיעור התעסוקה גבוה יותר בקרב אקדמאים. שיעור התעסוקה של נשים ערביות נמצא במגמת עלייה: בין שנת 2003 ל-2014 הוא עלה ב-11 נקודות האחוז, שיפור של כמעט 50%, וברבעון השלישי של 2018 הוא כבר עמד על כמעט 40% – פער של אחוז אחד בלבד מהיעד לשנת 2020 לנשים ערביות שהגדירה הוועדה לבחינת מדיניות התעסוקה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בשנת 2010. הגידול בתעסוקת הנשים הערביות נבע ברובו המוחלט מהשיפור בהשכלתן: בעלות התואר שבהן משתתפות הרבה יותר בשוק העבודה מאלה שאין להן תואר אקדמי. עם זאת, שיעור התעסוקה של נשים ערביות עודנו נמוך מאוד יחסית לנשים יהודיות.

לאור הקשר החזק בין ההשכלה לבין התעסוקה בקרב נשים ערביות, עידודן לפנות ללימודים אקדמיים מגוונים, ובפרט ללימודים טכנולוגיים והנדסיים שיכולים להוביל להכנסה גבוהה, יכול לייצר אפקט גלישה משמעותי. למשל, העלייה בשכר של נשים אלו עשויה לתמרץ עוד נשים ערביות לרכוש השכלה גבוהה ולהביא לעלייה בשיעורי התעסוקה, לשיפור במצבן החברתי-כלכלי ולירידה ברמות העוני בקרבן. בד בבד כדאי לשקול להרחיב את תוכניות ההכשרה המקצועית והסיוע בהשמה שניתנים לערביות שאינן אקדמאיות המעוניינות לעבוד.

אשר לגברים ערבים, שיעור התעסוקה בקרבם נמוך מזה של יהודים לא-חרדים וגם מהממוצע מבמדינות OECD. בשנת 2018 הוא עמד על כ-75% לעומת 90% בקרב גברים יהודים לא-חרדים. רמת ההשכלה הנמוכה של הגברים הערבים משפיעה על אפשרויות התעסוקה שלהם, וחלק ניכר מהם מועסקים כעובדים מקצועיים בתעשייה, בבינוי ובחקלאות. שיעור זה אמנם נמצא במגמת ירידה, אך עודנו גבוה מאוד – כ-50% בשנת 2017.

עבודות אלו מאופיינות ביוקרה ובשכר נמוכים, ועובדים בתחומים הללו נמצאים בסיכון גבוה יחסית לאבד את מקור פרנסתם עקב מִחְשוב. נוסף על כך מדובר במקצועות שוחקים, ואכן יש ירידה ניכרת בתעסוקה של גברים ערבים מעל גיל 50 .עובדים מקצועיים, ובמיוחד ערבים, מתאפיינים בהשכלה נמוכה; שיעורם בקרב גברים ערבים ללא השכלה אקדמית הוא 60%, לעומת 34% בקרב גברים יהודים. נתונים אלו מדגישים את החשיבות שבשיפור רמת ההשכלה בקרב גברים ערבים ויכולים להביא להגדלת הנגישות שלהם למשרות טובות יותר.

נוכח הקשר ההדוק בין השכלה לתעסוקה, לתוכניות מדיניות שמעודדות את האוכלוסייה הערבית בישראל לרכוש השכלה גבוהה ולהשתלב במשרות בשכר גבוה יש הפוטנציאל להיטיב עם האוכלוסייה הערבית בפרט ועם הכלכלה בישראל בכלל.