הון ציבורי וצמיחה בישראל

בעקבות אירועי שבעה באוקטובר ניצב המשק הישראלי בפני מציאות ביטחונית חדשה, המלווה בגידול משמעותי בהוצאות הביטחון. על פי הערכות, במהלך העשור הקרוב צפוי תקציב הביטחון לעמוד בממוצע על כ-120 מיליארד ש"ח בשנה. כדי לממן את ההוצאות האלה ולשמור במקביל על רמת החיים של אזרחי ישראל מתחזק הצורך ביצירת מנועי צמיחה חדשים.

מחקר זה של מרכז טאוב בוחן את ההשקעה בהון ציבורי והאפשרות להופכו למנוע צמיחה מרכזי. החוקרים פרופ' בנימין בנטל ומיכאל דבאוי מראים כי הגדלת ההשקעה בהון הציבורי היא אחד הכלים היעילים להשגת צמיחה ולהבטחת חוסן כלכלי למדינה. החוקרים מצביעים על נסיגה מתמשכת בהשקעה של ישראל בהון הציבורי, על הפוטנציאל המשמעותי שלה לצמיחה ועל האופנים שבהם השקעה בהון ציבורי צפויה להשפיע על ענפים שונים במשק.

הון ציבורי ותשתיות כבסיס לצמיחה

מחקרים כלכליים ונתונים בין-לאומיים מהעשורים האחרונים מצביעים על קשר הדוק ומובהק בין השקעה בהון ציבורי ובין צמיחת התוצר ופריון העבודה. הון ציבורי, הכולל תשתיות פיזיות כגון תחבורה ואנרגיה ותשתיות "רכות" כמו בריאות והון אנושי, הוא תנאי הכרחי לפעילות משקית תקינה ויעילה. מחקרים שנערכו במדינות ה- OECDובכלכלות מפותחות אחרות מראים כי הגדלת מלאי ההון הציבורי היא השקעה המניבה תשואה כלכלית גבוהה, משפרת את הנגישות לשווקים, מפחיתה עלויות ייצור ומשפרת את איכות חייהם של אזרחי המדינה.

ישראל בפיגור מתמשך: מלאי ההון הציבורי עומד על כמחצית מהממוצע במדינות המפותחות

המחקר מצא כי בהשוואה למדינות מפותחות אחרות בעלות אוכלוסייה דומה ותוצר גבוה מזה של ישראל (אוסטריה, דנמרק, הולנד, פינלנד ושוודיה), מלאי ההון הציבורי בישראל ביחס לתוצר נמוך במידה ניכרת ועומד באופן עקבי על כמחצית בלבד מהיחס הממוצע במדינות אלו.

על מנת לסגור את הפער הזה היה על ישראל להשקיע בהון ציבורי יותר ממדינות אלו לאורך העשורים האחרונים, אולם זה לא קרה. אדרבה, הייתה נסיגה מתמשכת בשיעורי ההשקעה: בעוד בשנות התשעים השקיעה ישראל כ-80% מההשקעה במדינות ההשוואה, בעשור השני של המאה הנוכחית (2010–2019) חלה נסיגה משמעותית ונתון זה ירד לכ-62% בלבד. החוקרים מדגישים כי מצב זה תורם לירידה בפריון העבודה ומגביל את יכולת הצמיחה של המשק.

ממיקרו למאקרו: השפעת ההון הציבורי על המגזר העסקי

כדי לבחון את השפעת המחסור בתשתיות על הפעילות הכלכלית בפועל, החוקרים ניתחו מסד נתונים רחב היקף המבוסס על סקרי התעשייה והעסקים של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). מהניתוח, המקיף כ-25,000 חברות ומפעלים בישראל, עולה כי להגדלת המלאי בכל סוגי ההון הציבורי שנבדקו יש השפעה חיובית גדולה ומובהקת על תפוקת המגזר העסקי. עם זאת, אופי ההשפעה משתנה בהתאם לסוג התשתית והענף הכלכלי. כך למשל, תשתיות תחבורה מהוות מנוע צמיחה מרכזי עבור ענפי ההיי-טק ושירותים עתירי ידע אחרים, בעוד פיתוח של רשת החשמל משפיע ישירות על הפריון בתעשייה המסורתית ובשירותי ההיי-טק והפיננסים. לצד אלו, השקעה בתשתיות "רכות" של בריאות והון אנושי נמצאה בעלת תרומה משמעותית וייחודית לשיפור התפוקה בענפי השירותים. ממצאים אלו מדגישים כי מדיניות השקעות אפקטיבית צריכה להתחשב בצרכים הייחודיים של כל ענף.

השקעה בהון הציבורי עשויה להגדיל את תוצר המשק בלפחות שישה מיליארד ש"ח בשנה

המחקר חושף כדאיות כלכלית מרשימה של השקעה בתשתיות בישראל. על פי הממצאים, תחת ההנחות השמרניות ביותר בנוגע להשפעת הגידול בפריון אצל יצרנים אינדיבידואליים על כלל המשק, תוספת שנתית של ארבעה מיליארד ש"ח למלאי ההון הציבורי (מיליארד לכל אחת מארבע התשתיות שנבחנו – רשת החשמל, תחבורה, הון בריאות והון אנושי) צפויה להגדיל את התוצר בכ-0.4% בשנה, המיתרגמים לכשישה מיליארד ש"ח בשנה. כלומר, על פי התרחיש השמרני ביותר, השקעה בתחומים אלו עשויה להניב תשואה של 50% כל שנה ומאות אחוזים לאורך זמן.

בתרחיש פחות שמרני, שבו נבחנה תשואת ההשקעות על פי הנחות הבסיס (ההנחות הסבירות ביותר), השקעה של מיליארד ש"ח בתשתיות תחבורה צפויה להגדיל את התוצר בכ-0.2% בכל שנה, המיתרגמים לתוספת של כ-2.8 מיליארד ש"ח בשנה. השקעה זהה בנכסי הון בריאות, ברשת החשמל ובנכסי הון אנושי תניב כל אחת גידול גבוה יותר של כ-0.9%–1.1%, שהם כ-13–14 מיליארד ש"ח בשנה.

בכל אחד מהתרחישים, בין שמדובר בהנחות השמרניות ובין שמדובר בהנחות הבסיס, ממצאי המחקר מראים שההשקעה בכל אחד מסוגי התשתיות שנבחנו כדאית מאוד. לאור זאת החוקרים קוראים לממשלה לפעול להגדלה משמעותית של ההשקעה בהון הציבורי, לרבות קידום פרויקטים כמו המטרו, שדרוג רשת החשמל והשקעה במערכות החינוך והבריאות. הגדלת ההשקעה, הם חוזרים ומדגישים, היא אחד הכלים היעילים ביותר לחיזוק הצמיחה של כלכלת ישראל לאורך זמן.

אומדנים לגידול בתוצר המצרפי של המגזר העסקי כתוצאה מהשקעה של מיליארד ש"ח נוספים בתשתיות, לפי הנחות שונות