הוצאה מן הכיס: תשלומי הורים עבור חינוך טרום-חובה

בחודש יולי הודיע שר החינוך כי בשנת הלימודים 2018–2017 תחל לפעול תכנית מסובסדת חדשה לצהרונים, שתגדיל את מספר השעות שבהן תלמידים בחינוך טרום-חובה ציבורי נמצאים במסגרת, ובכך תקל את הנטל הכספי המוטל על ההורים.

זוהי ההתפתחות האחרונה בתהליך של רפורמות שהתחולל בעקבות המחאה החברתית בישראל וועדת טרכטנברג (ועדה לשינוי חברתי-כלכלי שבראשה עמד פרופ' מנואל טרכטנברג) שהוקמה בעקבותיה. סוגיה מרכזית באירועי 2011, שזכתה לכינוי "מחאת העגלות", ביקשה להפנות את תשומת הלב להוצאות הגבוהות שיש להורים לילדים בגיל טרום-חובה על חינוך, נטל שמכביד מאוד על משפחות צעירות ומשפיע בצורה ניכרת על ההחלטות הפיננסיות והתעסוקתיות שהן מקבלות.

בין שנת 2003 לשנת 2012 עלתה ההוצאה על חינוך בגילאי טרום-חובה ב-43 אחוזים במונחים ריאליים, עלייה שאין לה מקבילה בשאר שכבות הגיל במערכת החינוך, והיא גדולה בהרבה מהעלייה בהכנסות ובהוצאות של משקי הבית. אמנם המסגרות הציבוריות לחינוך טרום-חובה הן זולות יותר מהמסגרות הפרטיות, אך עדיין ההורים היו צריכים לשלם עבורן, אם כי משפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך קיבלו הנחה.

לאורך רוב קיומה של המדינה, חוק חינוך חובה כיסה את עלות חינוכם של ילדים בגיל חמש ומעלה, פרט למקרים מיוחדים. ואולם, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג החליטה הכנסת להרחיב את החוק ולהחילו גם על גילאי שלוש-ארבע החל בשנת הלימודים 2013–2012. בפועל המשמעות הייתה שהממשלה מממנת מסגרות ציבוריות לחינוך טרום-חובה, ובד בבד מסבסדת מסגרות טרום-חובה פרטיות רבות.

ממחקר שערכו לאחרונה חוקרי מרכז טאוב קיריל שרברמן ונחום בלס עולה כי הגידול בהוצאה הממשלתית על חינוך טרום-חובה שבא בעקבות החוק הביא לירידה של 11.5 אחוזים בהוצאות של הורים לחינוך לגילאי שלוש-ארבע במיוחד. עם זאת, בד בבד חלה עלייה קלה בהוצאות ההורים על מסגרות יום לבני שנתיים. אחת הסיבות לכך עשויה להיות שהורים שבעבר נאלצו לשלם על חינוך לילדים בגיל שלוש-ארבע יכלו כעת לנצל את הכספים שהתפנו כדי לממן מסגרות לאחים ולאחיות הצעירים, בני השנתיים.

ולכן, ההוצאה הממוצעת של משק בית לילד בכל גילאי הטרום-חובה (שנתיים עד חמש) ירדה אחרי החלת החוק רק בשלושה אחוזים. החוקרים מצאו גם שבתוך שנתיים הביא החוק לעלייה ברישום של בני שלוש-ארבע למסגרות לחינוך טרום-חובה: מ-80 אחוזים ל-89 אחוזים בקרב האוכלוסייה היהודית, ומ-65 אחוזים ל-79 אחוזים באוכלוסייה הערבית בישראל.

כפי שניתן לראות בתרשים שלהלן, הנהנים העיקריים מההחלה האוניברסלית של חוק חינוך חובה על גילאי שלוש-ארבע היו משקי בית המשתייכים למעמד הבינוני ולמעמד הגבוה, ולא אלו שבשני חמישוני צריכה תחתונים. הסיבה לכך היא שהסובסידיות לחינוך טרום-חובה ניתנו למשפחות מהמעמדות הנמוכים ביותר עוד לפני המחאה החברתית של 2011 כחלק מתוכנית "יום חינוך ארוך", שמימנו מסגרת ציבורית לילדים בגילאי טרום-חובה ברשויות שבהן שכבות במעמד חברתי-כלכלי חלש.

כדי להעריך נכונה את השפעתו של החוק על אלו המשתייכים למעמדות חברתיים-כלכליים אחרים, חשוב להביא בחשבון מהו התשלום עבור ילד במסגרת טרום-חובה ציבורית או פרטית למשך יום שלם. מצד אחד התשלום עבור מסגרות חינוך טרום-חובה ציבוריות מכוסה באמצעות חוק חינוך חובה, אלא שעד כה הוא מימן טיפול בילדים עד השעה 14:00 לכל המאוחר. כדי לאפשר לילדיהם להישאר במסגרת גם אחרי שעות אלו הורים יכולים לרשום את ילדיהם לצהרונים או מועדוניות בפיקוח ולקבל סבסוד של עד 400 שקלים לחודש, בהתאם למצבם החברתי-כלכלי. ואולם ההנחות הללו מכסות רק חלק מהעלויות הכוללות, וההורים נדרשים לתשלומים נוספים עבור פעילויות בשעות אחר הצהריים אם ברצונם לעבוד במשרה מלאה או שעות רבות יותר. מצד שני, רוב המסגרות הפרטיות, אף שהן מסובסדות רק בחלקן מכוח חוק חינוך חובה, מספקות שירות לאורך כל היום, כולל בשעות אחר הצהריים המאוחרות.

זוהי דוגמה נוספת לדרך שבה היישום האוניברסלי של החוק תורם בעיקר למשפחות מהמעמד הבינוני והגבוה. בקרב משפחות ששולחות את ילדיהן למסגרות פרטיות, החוק הביא לירידה בהוצאה על טיפול ליום מלא, בזכות הסובסידיה הממשלתית הניתנת לחלקו הראשון של היום. ובניגוד לכך, הורים השולחים את ילדיהם למערכת הציבורית עדיין צריכים למצוא עבורם פתרונות לשעות אחר הצהריים אם הם רוצים להמשיך לעבוד אחרי השעה 14:00.

ההוצאה הממוצעת לצהרונים עלתה ב-45 אחוזים בין 2003 ל-2014 בקרב משקי בית עם ילדים בגילאי שלוש-ארבע בלבד. העלייה בולטת במיוחד בשנים 2012 ו-2014. נראה שההסבר לכך הוא שסבסוד החינוך בגילאי טרום-חובה בשעות הבוקר אפשר להרבה יותר הורים לממן לילדיהם מסגרות לשעות אחר הצהריים. עלייה זו של 45 אחוזים משקפת גם עלייה בתעסוקה במשרה מלאה בקרב נשים צעירות, אשר יוצרת דרישה גדולה יותר להרחבת שעות הטיפול בילדים. כך החוק אפשר ליותר הורים לנצל את הכסף שהיה אחרת מופנה לחינוך טרום-חובה ולממן באמצעותו תכניות לילדיהם לשעות אחר הצהריים, אבל לא בהכרח צמצם את הנטל הכולל של מימון מסגרות ליום מלא עבור ילדים בגיל טרום-חובה.

התוכנית החדשה לצהרונים מסובסדים שהוכרז עליה ביולי שעבר תדאג לתלמידים במסגרות הציבוריות – בגילאי טרום-חובה ובבתי ספר יסודיים – מסיום שעות הלימודים הרגילות בבית הספר עד השעה 16:00, ותכלול ארוחה חמה, השגחת מורים וחוגים. מטרת הצעדים הללו היא להרחיב את שעות הטיפול בילדים למען הורים עובדים, ולהקל את הנטל הכלכלי הכרוך במימון מסגרות יום מלא לטיפול בילדים.

חשוב לשים לב שההוצאה הכוללת לתלמיד בחינוך טרום-חובה, יחסית לתמ"ג לנפש, לא השתנתה בצורה משמעותית מאז הרחבת חוק חינוך חובה והחלתו על גילאי שלוש-ארבע. מה שכן השתנה הוא חלקם של תשלומי ההורים בהוצאה הכללית, בהשוואה להוצאה הציבורית הממשלתית. חלקו של הציבור במימון החינוך בגילאי טרום-חובה גדל מכ-79 אחוזים בממוצע לפני שנת 2011 ל-92 אחוזים בשנת 2013–2012. בהתאמה, חלקו של המימון הפרטי, שעמד על כ-21 אחוזים בממוצע לפני 2011, ירד לכ-8 אחוזים בשנת 2013–2012.

הנטל הכולל נופל אפוא פחות על ההורים, ויותר על המדינה. הצהרונים המסובסדים החדשים התקבלו מתוך הבנה שלמרות הכול, משפחות שהכנסתן נמוכה או בינונית שילדיהן נמצאים במסגרות טרום-חובה ציבוריות עדיין נזקקות לעזרה רבה יותר במימון תכניות לשעות אחר הצהריים.