השוני מתייחס בעיקר לקליטה הראשונית עד לתום השנה הראשונה. בראשית שנות התשעים נזנח במידה רבה מסלול הקליטה הדומיננטי, שעל פיו מרבית העולים הוכוונו מיד עם נחיתתם בנתב"ג למסגרות מעבר מוסדיות ("מרכזי קליטה"), עתירות שירותים בעין, שסיפקו לעולה ולמשפחתו רשת ביטחון, כמענה לצורכיהם המיוחדים בשלב הראשוני להשתלבותם בארץ.
הפרק כולל תאור וניתוח היסטורי-כרונולוגי של תהליכי עיצוב מדיניות הקליטה הישירה תוך זיהוי הגורמים האידיאולוגיים, הכלכליים, הפוליטיים והארגוניים, שהוליכו לשינוי המדיניות; וכן ניתוח מכלול הגורמים והאינטרסים, אשר עכבו/קידמו את תהליך קבלת ההחלטות להפעלת המדיניות החדשה ויישומה בשטח. בהמשך יידונו הסוגיות המרכזיות בתחום מדיניות הרווחה העולות מחקר האירוע והלקחים לעיצוב המדיניות החברתית בישראל.
המאמר מופיע כפרק בספר עיצוב מדיניות חברתית בישראל: מגמות וסוגיות, אורי אבירם, ג'וני גל ויוסף קטן (עורכים)