המחקר התהקד בזיהוי האופן בו מנהלי המחלקות תופסים את בעיית העוני, את הדרכים להתמודד עמה, את הזיקה בין תפיסות אלה לבין תפיסת תפקיד המחלקות בהתמודדות עם עוני ובזיהוי השירותים הקיימים בפועל. ממצאי המחקר מלמדים כי מנהלי המחלקות ייחסו את העוני למגוון גורמים אך הדגישו את מאפייני האנשים החיים בעוני. האחריות להתמודדות עם עוני נתפסה קודם כל כאחריות האדם העני עצמו ולאחריו בדר היררכי, הממשלה, הרשות המקומית והמחלקות לשירותים חברתיים. רוב מנהלי המחלקות לא תפסו את העוני כבעיה חברתית בטווח אחריותם ואת האנשים החיים בעוני כאוכלוסיית יעד מוגדרת, אך כי הם כן עוסקים בסיוע פרטני לאנשים החיים בעוני.