המשבר חריף יותר בעוצמתו ונבדל מהמיתון בגורמיו העיקריים, מלחמה ממושכת עם הפלסטינים, וקריסת תעשיית ההיי-טק הישראלית בעקבות המשבר העולמי שפקד אותה. הזעזועים החיצוניים פגעו תחילה בענפי יצוא חשובים, ענפים שתרמו רבות לצמיחת המשק במשך שנות התשעים. בהמשך, במהלך השנתיים האחרונות, התפשט המשבר לתחומי משק רבים אחרים, להשקעות המקומיות תחילה ולאחר מכן גם לצריכה הפרטית. במקביל לפגיעה של הזעזועים החיצוניים בפעילות של המגזר העסקי הם הלכו והכבידו גם על תקציב המדינה: מצד אחד, פעולות האיבה הביאו לגידול הוצאות הביטחון, שהלכו והתעצמו והם יגיעו בשנת 2002 לשיעור של 10 אחוזים מהתוצר. מצד שני, הכנסות המדינה הלכו וקטנו במקביל לירידה בפעילות המשקית. ההתפתחויות הללו חייבו את הממשלה לקיצוצים נרחבים בהוצאות לשירותים חברתיים ולתשלומי העברה ואף הגדילו את הגירעון הכולל בתקציב הממשלה.
המאמר מופיע כפרק בפרסום השנתי של המרכז, הקצאת משאבים לשירותים חברתיים 2002, יעקב קופ (עורך).