המאמר מתמקד בילדים כאוכלוסיית יעד של שירותי הרווחה, ובמיוחד באוכלוסיית הילדים החשופה לסיכונים מסוגים שונים.
רק חלק מילדים אלה מטופלים על-ידי השירותים החברתיים וחלקם, למרות הסיכונים הגבוהים, אינם זוכים לטיפול. המאמר מציג את הפער בין הצרכים הגואים להעדר כתובת מספקת להתערבות ולפיקוח על רקע השינויים החלים במדינת הרווחה, הכניסה של גורמים שונים לפעול בתחום, שחלקם לא-ממשלתיים וקורא לשינוי כיוון הפעולה ולהגברת האחריות הלאומית בכמה דרכים