הפרסום המלא נמצא בקישור מצד שמאל
בין 1999 ל-2011 גדל סך התרומות המדווחות לרשויות המס בישראל כמעט פי ארבעה במונחים ריאליים: מ-153 מיליון שקלים ל-606 מיליון שקלים בשנה.
במחקר, המתבסס על נתוני כלל התורמים שביקשו זיכוי מס בעבור תרומות לעמותות מוכרות בישראל, נבחנים מאפייני הפילנתרופים הישראלים המודרניים. הפרק בודק את גובה הסכומים הנתרמים ואת נדיבות התורמים (אחוז התרומה מתוך ההכנסה), ובוחן את הקשר בין מאפיינים אישיים לסיכוי לתרום כסף.
משקי הבית של פילנתרופים שונים מאלו של האוכלוסייה הכללית בכל קטגוריה שנבדקה, לרבות גובה ההכנסה, ההרכב המשפחתי וענפי התעסוקה. בעלי הכנסה גבוהה, פרטים שיש להם הכנסה מיגיעה אישית, אלו המועסקים במגזר הנדל"ן או בארגונים נוטים יותר מאחרים לפילנתרופיה; אנשים שמוצאם מאמריקה ומאירופה נוטים להשתייך לקבוצת התורמים במידה רבה יותר מאשר ילידי הארץ וילידי אפריקה ואסיה; נוסף לכך, לפילנתרופים יש ילדים רבים יותר בממוצע לעומת כלל האוכלוסייה.
משקי בית בראשות נשים ועולים נוטים לתרום יותר
- משקי בית בראשות נשים נוטים להיות נדיבים יותר בתרומתם במונחים של שיעורים גבוהים יותר של התרומה מתוך ההכנסה.
- פילנתרופים שעלו לישראל תורמים סכומים גדולים יותר מילידי הארץ, והם גם נדיבים יותר מהם. עולים חדשים נדיבים יותר מעולים ותיקים, ותורמים בממוצע סכומים גדולים יותר. המאפיינים של פילנתרופים עולים שהתגוררו בישראל 21 שנים ויותר דומים לאלו של תורמים ילידי הארץ. הסבר אפשרי לכך הוא שעולים מביאים איתם תרבות תרומות שונה, אך זו מתכנסת בהדרגה לרמה המקובלת בתרבות המקומית.
מיעוט תורמים מקרב הערבים ואנשי ההיי-טק
- פילנתרופים המועסקים בענפי ההיי-טק, התעשייה, הבנקאות והפיננסים הם התורמים המשמעותיים והנדיבים ביותר בהשוואה לפילנתרופים מענפי כלכלה אחרים. לצד זאת, רק מיעוט קטן מהעובדים בענף ההיי-טק תורמים, וייתכן כי בענף הצעיר טרם התבססו נורמות של תרומה כפי שקרה בתעשיות המסורתיות.
- עם היישובים הנדיבים ביותר בישראל נמנו יישובים עשירים ככפר שמריהו וסביון, ויישובים מאשכול חברתי-כלכלי נמוך כגון מודיעין עילית, חצור הגלילית וטבריה. ירושלים ותל-אביב אינן נמנות עם העשירייה הפותחת של היישובים בדירוג לפי נדיבות.
- בפילנתרופיה הרשמית הישראלית יש תת-ייצוג משמעותי של ערבים: אף כי הם מהווים 20 אחוזים מאוכלוסיית ישראל, רק אחוז אחד מהפילנתרופים הם ערבים.