ילדים בגיל הרך והוריהם לאורך המלחמה

אירועי 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת השפיעו באופן עמוק על ילדי הגיל הרך והוריהם. סקר שנערך על ידי יוזמת מרכז טאוב לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך, אשר עקב אחר משפחות עם ילדים צעירים, מציג תמונת מצב מדאיגה – בין השאר על הקושי בתפקוד ההורי ועל הנסיגה הרגשית וההתנהגותית אצל ילדים להורים המשרתים במילואים, ילדים במשפחות מפונות וילדים ממשפחות מעוטות הכנסה. הסקר נערך בשני "גלים" – בינואר וביולי 2024 – ובכך הוא מאפשר הצצה על תהליכים לאורך המלחמה.

חוקרות היוזמה, דנה שי, ד"ר יעל נבון, וד"ר כרמל בלנק, וראש היוזמה פרופ' יוסי שביט, מציגים את הממצאים העיקריים העולים מן הסקר. פעילות היוזמה נתמכת על ידי קרן ברכה, קרן ברנרד ון ליר, יד הנדיב וקרן משפחת שעשוע.

הורים שפונו מבתיהם מתקשים בתפקוד היום-יומי וילדים שפונו חווים נסיגה רגשית והתנהגותית חמורה יותר מילדים שלא פונו

ההורים שהשתתפו בסקר התבקשו להשוות את מצבם לפני 7 באוקטובר למצבם בעת המענה על הסקר ולהעריך אם תפקודם בתחומים שונים השתנה לרעה או לטובה. התחומים שנבדקו הם רמת הסבלנות כלפי הילדים, התפקוד בעבודה או בלימודים, היכולת להתרכז והשקט הנפשי. הממצאים מראים כי הורים שפונו ממקום מגוריהם בעקבות המלחמה חוו הרעה משמעותית בתפקודם בחיי היום-יום בכל התחומים שנבדקו, הרבה יותר מכפי שחוו הורים שלא פונו. בארבעת התחומים שנבדקו נמצא כי רמת התפקוד הממוצעת של הורים מפונים בפעילויות יום-יומיות נמוכה באופן מובהק מזו של הורים שלא פונו מבתיהם. ממצאים אלו מראים שהפינוי פוגע ביכולתם של ההורים להתמודד גם עם דרישות היום-יום וגם עם דרישות ההורוּת.

הממצאים לגבי הילדים מראים כי אצל ילדים שפונו מבתיהם הנסיגה הרגשית וההתנהגותית הממוצעת חמורה יותר מזו של ילדים שלא פונו. עם זאת, בין שני גלי הסקר נצפתה ירידה מובהקת במדד הנסיגה של הילדים (כלומר נצפה שיפור), ודבר זה מרמז כי ייתכן שלאורך זמן חלה אצל הילדים התאוששות מסוימת. יש לציין כי גם לאחר שיפור זה ההבדלים בין קבוצת הילדים המפונים לקבוצת הילדים הלא-מפונים בנסיגה הרגשית וההתנהגותית עדיין היו מובהקים סטטיסטית.

השפעת שירות המילואים על תפקוד ההורים

הורים שבן או בת הזוג שלהם שירתו במילואים תקופה כלשהי מאז תחילת המלחמה דיווחו על ירידה גדולה יותר בתפקוד לעומת הורים שבן או בת הזוג שלהם לא גויסו לשירות מילואים. בסקר נמצא כי שירות מילואים של אחד מבני הזוג פוגע בתפקוד של מי שנשאר בבית בכל המדדים שנבדקו: התפקוד בעבודה או בלימודים, היכולת להתרכז, רמת הסבלנות לילדים והשקט הנפשי. חשוב להדגיש כי ירידה ברמת הסבלנות של ההורה וביכולתו להתמודד עם הילדים עשויה להוביל לבעיות התנהגות ולרמות גבוהות יותר של סטרס אצל הילדים עצמם, בתקופה שהיא ממילא מתוחה ומשפיעה עליהם לרעה. במחקר נמצא כי גם רמת המצוקה הנפשית של ההורים משפיעה על מצב הילדים – ככל שרמת המצוקה הנפשית של ההורים גבוהה יותר, כך גוברים הקשיים הרגשיים של הילדים.

ילדים להורים שמשרתים במילואים סובלים מתופעות כמו בהלה מרעשי פתע, קושי להירדם והתפרצויות זעם

חוקרות מרכז טאוב בחנו את הקשר שבין שירות מילואים של אחד ההורים לבין מידת הנסיגה הרגשית וההתנהגותית של ילדים, הכוללות תופעות כמו בהלה מרעשי פתע, התפרצויות זעם או קושי להירדם. הממצאים מראים כי לאורך זמן הייתה ירידה במדד הנסיגה הרגשית וההתנהגותית של כלל הילדים – כלומר נצפה שיפור במצבם. עם זאת, בשני גלי הסקר נמצא כי ילדים שאחד מהוריהם שירת במילואים סובלים מנסיגה רגשית והתנהגותית חמורה יותר בהשוואה לילדים שהוריהם לא היו בשירות מילואים. יתרה מזו, החוקרות מדגישות כי השיפור בקרב ילדים שהוריהם לא שירתו במילואים במהלך התקופה היה מובהק סטטיסטית, בעוד שהשיפור בקרב ילדים שאחד מהוריהם שירת במילואים לא היה מובהק, גם אם שירות המילואים הסתיים. ממצא זה מרמז שההתאוששות של ילדים להורה ששירת במילואים עשויה להיות איטית יותר.

מבחינה של הגורמים שעשויים להסביר את קשייהם הרגשיים של ילדי משרתי המילואים עולה כי מצוקתם הנפשית של ההורים משמשת גורם מתווך בין שירות מילואים של אחד ההורים לבין הנסיגה הרגשית של הילדים. כלומר, שירות מילואים של הורה תורם ככל הנראה להרעת המצב הנפשי של ההורה השני, והרעה זו תורמת להרעת המצב הרגשי של הילדים.

הנסיגה הרגשית וההתנהגותית חמורה יותר בקרב ילדים של משרתי מילואים במשפחות מעוטות הכנסה

החוקרות בחנו מאפיין נוסף שעשוי להשפיע על הנסיגה הרגשית וההתנהגותית בקרב ילדים של משרתי מילואים, והוא רמת ההכנסה המשפחתית. הממצאים מראים כי:

• בקרב משפחות בעלות הכנסה נמוכה מהממוצע נראה כי הנסיגה הרגשית של ילדים שהוריהם שירתו במילואים חמורה יחסית לזו של ילדים שהוריהם לא שירתו במילואים.
• מידת הנסיגה הרגשית של ילדים של משרתי מילואים פוחתת ככל שרמת ההכנסה של המשפחה גבוהה יותר.
• בקרב ילדים למשפחות בעלות הכנסה ממוצעת ומעלה ההבדל במידת הנסיגה הרגשית וההתנהגותית בין ילדים שהוריהם שירתו במילואים ובין ילדים שהוריהם לא שירתו אינו מובהק.
• בקרב ילדים שהוריהם לא שירתו במילואים אין קשר מובהק בין רמת ההכנסה המשפחתית לבין מידת הנסיגה הרגשית שלהם.

הורים ערבים חוו הרעה משמעותית יותר במצבם הכלכלי בעקבות המלחמה בהשוואה להורים יהודים

ממצאי המחקר מראים בבירור כי השפעות המלחמה כוללות גם פגיעה כלכלית לא מבוטלת. משתתפי הגל השני של הסקר, שכלל גם משיבים מהאוכלוסייה הערבית, נשאלו על השינויים בהכנסות המשפחה במהלך המלחמה והנתונים מראים כי אצל משפחות רבות חלה ירידה ניכרת: 9% מהמשפחות דיווחו על ירידה משמעותית בהכנסה, ו-19% דיווחו על ירידה מעטה. במשפחות ערביות הפגיעה הכלכלית הייתה חמורה יותר בהשוואה למשפחות יהודיות: מ-804 משפחות יהודיות שהשתתפו בסקר, 7% דיווחו על ירידה ניכרת בהכנסה ו-17% דיווחו על ירידה מעטה, ובסך הכול כ-24% מהמשפחות חוו ירידה כלשהי בהכנסתן. לעומת זאת, מ-151 המשפחות הערביות שהשתתפו בסקר 16% דיווחו על ירידה ניכרת בהכנסה ו-31% דיווחו על ירידה מעטה – כלומר השיעור הכולל של משפחות ערביות שדיווחו על ירידה כלשהי בהכנסה הסתכם בכמעט מחצית (47%). הפערים בין הקבוצות מדגישים את פגיעוּתן הייחודית של משפחות ערביות במהלך המלחמה, ומעידים כי ההשפעות הכלכליות על המשפחות הערביות היו חמורות הרבה מעבר להשפעה הישירה של המצב הביטחוני במדינה.