המשק הישראלי טרום מלחמת אוקטובר 2023: סקירה מאקרו-כלכלית

ערב מלחמת 7 באוקטובר התאפיין המשק הישראלי בצמיחה מהירה בסוף 2022, אינפלציה מרוסנת יחסית ואמון בשווקים העולמיים. חוקרי מרכז טאוב פרופ' בנימין בנטל וד"ר לביב שאמי מצביעים על מספר בעיות יסוד שהכלכלה הישראלית סובלת מהן, בפרט פריון עבודה נמוך ויוקר מחיה גבוה. סקירתם עוסקת בנושאים אלו ובכמה מהשפעותיה של המחלוקת סביב הרפורמה המוצעת במערכת המשפט.

רמת התמ"ג לנפש

לאורך העשור הקודם, הפער ברמת התמ"ג לנפש בין ישראל לחציון מדינות ה-OECD הצטמצם במידה ניכרת. על פי התחזיות של קרן המטבע הבין-לאומית שנעשו לפני המלחמה, בזכות הצמיחה המהירה של המשק, בפרט עם סיום משבר הקורונה, הוא הוסיף להצטמצם, ומגמה זו הייתה אמורה להימשך גם בעשור הנוכחי. צמצום הפער המתמשך נובע מכך שקצב צמיחת התוצר לנפש בישראל היה גבוה מקצב הצמיחה החציוני במדינות ה-OECD, והוא היה צפוי להישאר גבוה גם בשנים הקרובות.

קצב הצמיחה של רכיבי התמ"ג השונים לאחר משבר הקורונה – הצריכה הפרטית והציבורית, ההשקעה, היצוא והיבוא – חזרו בדרך כלל למגמה ארוכת הטווח. עם זאת, קצב צמיחת הצריכה הפרטית נותר נמוך במעט מהממוצע ארוך הטווח. בהתאם היה התמ"ג לנפש ברבעון השני של 2023 גבוה בכ-2% בהשוואה למגמה ארוכת הטווח. לעומת זאת, הצריכה לנפש קטנה בכ-10% בהשוואה לערכה ההיפותטי. לפיכך ירד חלקה של הצריכה הפרטית בתמ"ג בכ-2 נקודות אחוז: מ-53% מהתמ"ג בשנת 2019 לפחות מ-51% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023.

הכנסות והוצאות הממשלה

עד סוף שנת 2022 הממשלה הכניסה יותר מאשר הוציאה. ברבעון השני והשלישי של 2023 התחיל להצטבר גירעון שלפי ההערכות אמור היה להגיע ל-1.5% מהתמ"ג עד סוף השנה, אבל אז פרצה המלחמה ושינתה את התמונה לחלוטין.

עודף ההכנסות הגדול בתחילת שנת 2022 שיקף את הצמיחה הגבוהה שאפיינה את המשק ברבעון האחרון של שנת 2021. העודף הגדול שנצבר בינואר 2022 התאזן עם הגירעון בדצמבר של אותה שנה, אך למרות זאת השנה הסתיימה בעודף. הוצאותיה של הממשלה שנכנסה לתפקידה בסוף שנת 2022 גם הן היו בתחילת כהונתה נמוכות ביחס להכנסות. מצב זה השתנה ברבעון השני והשלישי של 2023, שבהם הצטבר גירעון לכדי 0.3% מהתמ"ג של שלושת הרבעונים הראשונים של השנה. כאמור, הצפי היה שהגירעון יגיע ל-1.5% מהתמ"ג בסוף השנה.

החלוקה של הוצאות הממשלה בין הוצאות על ביטחון והוצאות אזרחיות נשארה יציבה עד למשבר של 7 באוקטובר. למרות חילופי השלטון והשינוי בסדרי העדיפויות עקב כך, נותרו ההוצאות האזרחיות בשלושה הרבעונים הראשונים של שנת 2023 דומות לאלה של השנה הקודמת.

פריון העבודה

הפער בפריון העבודה בין ישראל לחציון מדינות ה-OECD, שעמד על 30% בתחילת העשור הקודם, הצטמצם ל-20% בסופו. אחת הסיבות לצמצום היא האצת הגידול בתוצר לשעת עבודה שהחלה באמצע העשור הקודם – האצה הקשורה ככל הנראה לגידול בכמות ההון העומד לרשות העובד והעובדת הישראלים. בשנים שלאחר הקורונה הצטמצם הפער עוד יותר וכיום הוא עומד על כ-10%.

מהמחקר עולה כי התפוקה לשעת עבודה בענף המידע והתקשורת גבוהה כמעט פי שניים מהממוצע במגזר העסקי, וגם קצב הגידול בתוצר לשעת עבודה בענף הוא הגבוה ביותר במגזר זה.

ענף ההיי-טק

שנת 2022 ושלושת הרבעונים הראשונים של 2023 הביאו עימם אתגרים משמעותיים לתעשיית ההיי-טק בישראל. בשנים 2020–2021 הייתה עלייה דרמטית בהשקעות בענף. בפרט, בהשוואה לשנת 2019 היו ההשקעות ברבעון האחרון של שנת 2021 גדולות בערך פי ארבעה. אולם מאז יורדות השקעות אלה בהתמדה, ובשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023 הן חזרו בקירוב לרמה שהיו בה ב-2019.

אינפלציה ויוקר המחיה

ככלל, מתחילת שנת 2019 ועד מחצית 2023 הייתה האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית מזו של מדינות ה-OECD. מבדיקת האינפלציה השנתית עולה בצורה בולטת המנעד הגדול יותר של השינוי במחירי המוצרים הסחירים. מתחילת שנת 2019 ועד למחצית שנת 2021 מחירי המוצרים הסחירים ירדו בדרך כלל, והדבר תרם ישירות להורדת שיעור האינפלציה בישראל. בתקופה העוקבת מחירי המוצרים הסחירים נטו לעלות בקצב מהיר מזה של המוצרים הבלתי סחירים, אך מגמה זו השתנתה לקראת סופה של שנת 2022.

אשר ליוקר המחיה, בדרך כלל מדינות עם רמת תוצר נמוכה לנפש מתאפיינות גם ביוקר מחיה נמוך, ולהפך. אולם אף שישראל אינה המדינה העשירה ביותר ב-OECD, בשנת 2022 המחירים בה היו גבוהים ב-31% מהרמה שהלמה את התוצר לנפש במדינה. נראה שאת התוצאה הזאת ניתן לייחס במידה רבה למשקלו החריג של סעיף שירותי הדיור בסל מוצרי הצריכה בישראל, הקשור למחסור המתמשך בדירות.