בפרק זה חוקרי מרכז טאוב סוקרים את השפעות מלחמת 7 באוקטובר בכל אחד מתחומי המחקר של המרכז. החוקרים מצביעים על הפעולות שניתן לעשות כל עוד המלחמה נמשכת, לצד הפעולות שחשוב לנקוט עם סיומה על מנת להחזיר את המצב לקדמותו, וטוענים כי בכמה תחומים אף ניתן למנף את המצב שנוצר לבניית מציאות טובה יותר ולשיפור היערכותנו למצבים דומים בעתיד.
מערכת הרווחה
ביום אחד נוספו לאוכלוסיית המשתמשים של שירותי הרווחה בשגרה עשרות אלפי תושבים שנדרש לספק להם מגוון מענים חומריים ורגשיים, ובכללם 126 אלף מפונים בכ-220 מתקנים שונים ברחבי הארץ. הריק שנוצר עקב ההתארגנות האיטית של מערכת הרווחה הציבורית בשבועיים הראשונים של המלחמה התמלא בפעילותם של יותר מאלף יוזמות אזרחיות ורבבות מתנדבים, בהם יותר מ-30 אלף עובדי היי-טק. רק בשבוע השני החלה להיות מורגשת נוכחותם של צוותי משרד הרווחה והביטחון החברתי. לצד העיסוק של המשרד בהספקת שירותים למפונים, טיפל משרד הביטחון בפצועים ובמשפחות הנופלים מקרב כוחות הביטחון, והמוסד לביטוח לאומי החל באיתור הפצועים ומשפחות החטופים והנרצחים מקרב האזרחים לשם הענקת סיוע כספי מיידי ומימון צרכים אחרים.
חוקרי המרכז מצביעים על מספר צעדים אשר עשויים לחזק את המערכת, בהם בין השאר ייעול התהליכים של העברת מידע על תושבים מהשלטון המרכזי לרשויות המקומיות; הקמת מנגנון תיאום פעולות ותמיכה לארגוני חברה אזרחית שמסייעים לאוכלוסיות שנפגעו במלחמה; שיפור משמעותי של תנאי העבודה והשכר של עובדות ועובדים סוציאליים; והרחבת היקף כוח האדם המקצועי במחלקות לשירותים חברתיים.
ילדים בגיל הרך
בתקופת המלחמה, ילדים רבים בגיל הרך בישראל חשופים לעקה (stress) בשל האזעקות התכופות והדי הפיצוצים הנשמעים ביישובי מגוריהם. הטלטלה הרגשית, המלווה בהפרת שגרה קיצונית, עלולה להשפיע על התפתחותם התקינה. מעבר לפגיעה הברורה באיכות החיים וברווחה המיידית, חשיפה לרמה גבוהה של עקה ומיעוט גירויים חיוביים פוגעים בהתפתחות הקוגניטיבית והרגשית של הילד. על פי חוקרי המרכז ניתן לשער שההפרעות המצטברות של המלחמה יבואו לידי ביטוי בעיכוב התפתחותי ובקשיים רגשיים ולימודיים בעתיד, ולכן חיוני לחשוף אותם לחוויות ולהתנסויות סביבתיות חיוביות ומעשירות רבות ככל האפשר.
מערכת החינוך
אוכלוסיית התושבים המפונים ואלה שהתפנו מרצונם מונה כרבע מיליון בני אדם (כ-2.5% מאוכלוסיית ישראל), מהם כ-50 אלף תלמידות ותלמידי גנים ובתי ספר. חוקרי המרכז מציעים מספר חלופות מדיניות עבור מערכת החינוך: הרחבת הסיוע הפרטני בבתי הספר, ובפרט ביישובי קו העימות, כדי לסייע לתלמידים המתקשים להדביק את הפערים שנוצרו בעקבות המלחמה; חיזוק המערך המסייע בבתי הספר, לרבות יועצות, קצינות ביקור סדיר, עובדות סוציאליות, אחיות ופסיכולוגיות; ובחינת מודלים חלופיים לבחינות הבגרות בשנה הקרובה.
מערכת הבריאות
מתחילת המלחמה נפגעו למעלה מ-7,500 בני אדם, ויותר מ-1,450 מהם הגיעו לבתי החולים באותה שבת – מספרים שלא נודעו כמותם בעבר. מרבית הנפגעים נקלטו בבתי החולים בדרום תוך חריגה ניכרת מיכולת ההכלה שלהם. למשל, המרכז הרפואי סורוקה קלט כ-700 נפגעים, מהם כ-120 במצב קשה, כאשר בתרחיש המחמיר ביותר של אירוע רב-נפגעים שאליו התכונן בית החולים דובר על כ-100–200 נפגעים לכל היותר.
מערך בריאות הנפש סובל מהזנחה מתמשכת ורבת-שנים הן בכוח אדם והן בתשתיות, בייחוד לאחר משבר הקורונה. המשבר הנוכחי יכול להוות נקודת מפנה למערך בריאות הנפש ולהביא לשיקומו ולחיזוקו, בדגש על הרחבת מעגל המטפלים במערכת הציבורית ובניית מערכת מותאמת-טראומה שתבטיח מודעות לטראומה בכל שלבי הטיפול.
שוק העבודה
ההיעדרות הזמנית מהעבודה של כ-20% מכוח העבודה (יותר מ-900 אלף עובדים), ובייחוד של עובדים צעירים, שרבים מהם עובדים בענפי ההיי-טק המתאפיינים בפריון עבודה גבוה, לצד ההוצאות הישירות של המלחמה, השפיעו על כל המערכות הכלכליות של המדינה ויוסיפו להשפיע עליהן עוד זמן רב. בחודש אוקטובר כ-144 אלף עובדים מקרב התושבים באזורים הסמוכים לרצועת עזה ולגבול הצפוני הושבתו מעבודתם בשל פינוי מבתיהם, כ-310 אלף הורים לילדים צעירים נעדרו מהעבודה כשמערכת החינוך לא פעלה כסדרה, וכ-135 אלף עובדים הושבתו עקב "סיבות כלכליות" כגון פגיעה במקום עבודתם. בחודש נובמבר ירד מספר הנעדרים ממקום עבודתם מ-900 אלף לכ-500 אלף.
על פי נתוני הלמ"ס, 75% מהעסקים המעסיקים יותר מ-100 עובדים דיווחו על גיוס למילואים בקרב עובדיהם בשיעורים של 1%–20%. זהו נתון משמעותי לאור העובדה שבשנת 2019 הועסקו בעסקים אלו 56% מהעובדים בכלל המשק, שהם כ-70% מעובדי המגזר העסקי. בולט במיוחד השיעור הגבוה של עסקים בתעשיית ההיי-טק שדיווחו על גיוס של 1%–20% מעובדיהם. כמו כן נרשמה כצפוי עלייה בשיעור העבודה מהבית, והוא גדול יותר בתעשייה זו, בפרט בענפי השירותים.
שילוב האוכלוסייה הערבית ברוב חלקי הכלכלה הישראלית, אשר במשך שנים הלך והשתפר, נפגע משמעותית במלחמה. כמו כן התבררו ממדי התלות ההדדית של אזרחי ישראל היהודים והערבים בהקשר של התעסוקה, בעיקר בענף הבניין, שפעילותו נבלמה כמעט לחלוטין.
המשק הישראלי
שוק ההון הישראלי הגיב בעוצמה למשבר. מסוף אוגוסט ועד 6 באוקטובר היו ביצועיו דומים לאלה של שוק ההון האמריקאי, אולם עם פרוץ המלחמה איבדו המניות בישראל כ-5% מערכן ומאז נשמר פער של כ-10% בתשואה לרעת המניות בישראל בהשוואה לשוק ההון האמריקאי.
תחזיות הצמיחה של המשק הישראלי לשנת 2023 תוקנו כלפי מטה. בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה השנתית מ-3% ל-2%, וגופים אחרים כמו מכון אהרן וסוכנות P&S אף העריכו ששנת 2023 תסתיים בצמיחה של 1.5% בלבד. עם זאת, בהנחה שהמלחמה תישאר מוגבלת לחזית הדרום ושהממשלה תתאים את מדיניות התקציב לצרכים הדחופים שמתעוררים בעקבות המלחמה, בנק ישראל חזה שבשנת 2024 יצמח המשק ב-2% (בהשוואה לתחזית המקורית של 3%). גופי חיזוי אחרים היו פסימיים הרבה יותר – בסוכנות P&S חזו צמיחה של 0.5% בלבד, ובהינתן גידול האוכלוסייה מדובר בצמיחה שלילית של התוצר לנפש.
הירידה בצמיחה והעלייה הצפויה בגירעון בתקציב הממשלה מתבטאות בתחזית החוב של ישראל ביחס לתוצר. יחס החוב לתוצר, שהיה בירידה מהירה מאז משבר הקורונה, היה צפוי להגיע ל-60.5% בשנת 2023. עקב המלחמה צפוי יחס זה לעלות במידה ניכרת, וההערכות נעות בין 63% (בנק ישראל) ל-64.2% (P&S). בשנת 2024, שבה יחס החוב לתוצר היה אמור לרדת ל-59%, הוא צפוי להגיע ל-66% לפי הערכות בנק ישראל ואף ל-67.6% לפי הערכות מכון אהרן.
סביבה
בשל הצורך להבטיח הספקה סדירה של חשמל בזמן המלחמה נקטה הממשלה צעדים הכרוכים בפגיעה פוטנציאלית בסביבה, בהם הנפקת היתרים לשימוש בסולר ופחם לייצור חשמל על אף זיהום האוויר הכבד שהם גורמים ותרומתו להגברת התחלואה והתמותה. גורמים אחרים שעלולים לסכן את בריאות האוכלוסייה הם פליטה מוגברת של חומרים מסרטנים לאוויר בעקבות התרופפות הפיקוח על שריפת פסולת פיראטית בזמן המלחמה, וזיהום הקרקע במתכות רעילות שעלולות לחדור לגידולים חקלאיים ולהגיע דרכם לגוף האדם.
דמוגרפיה
המלחמה בין ישראל לחמאס תשפיע על כל אחד משלושת הפרמטרים שבאמצעותם מקובל למדוד שינויים דמוגרפיים – פריון, הגירה ותמותה.
פריון: ההשפעות קצרות הטווח של המלחמה על שיעורי הפריון עדיין אינן ברורות, אך ישנן הוכחות נקודתיות לפעילות מוגברת בתחום הנישואים: נדמה שחיילים לא נשואים מתארסים או מתחתנים בקצב מוגבר. והיות שמעל 90% מהלידות בישראל מתרחשות במסגרת הנישואים, הגיוני להסיק שכל עלייה זמנית בשיעורי הנישואים תוביל לעלייה זמנית בשיעורי הילודה ולעלייה קלה בשיעור הלידות הראשונות יחסית לכלל הלידות. נוסף על כך ישנה ציפייה מסוימת לתופעה הקלאסית של עלייה בקצב הילודה בתום המלחמה, עם שובם של החיילים הביתה.
הגירה: ההשפעה קצרת הטווח של המלחמה על ההגירה תורגש מייד. העלייה החדה בהפגנות נגד ישראל ובאנטישמיות בכל העולם, לרבות במדינות שהנהגותיהן מביעות תמיכה פעילה בישראל, הפכו את המדינות הללו להרבה פחות מושכות עבור ישראלים ששוקלים הגירה, ואת ישראל למושכת יותר עבור יהודים במדינות הללו ששוקלים עלייה. לכן יהיה סביר לצפות לגידול יחסי במספר המהגרים ובשיעורי ההגירה לישראל בשנים 2024 ו-2025. עם זאת, אם יתחדשו המחלוקות הפנימיות שהעיבו על האקלים החברתי בישראל לאורך רוב שנת 2023, ואם יתקבע מצב של סכסוך והתשה בעזה וביהודה ושומרון, ישראל תהפוך כמעט בוודאות למקום נחשק פחות עבור מהגרים פוטנציאליים.
תמותה: מנקודת מבט דמוגרפית צרה, הגידול בתמותה סביב מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה הוא חסר חשיבות. עם זאת, היות שמקרי המוות האלה מרוכזים בגילים צעירים, הירידה הצפויה בתוחלת החיים הממוצעת בישראל ב-2023 תהיה כנראה גדולה יותר בהשוואה לירידה בתוחלת החיים בתקופת מגפת הקורונה (אז התמותה התרכזה בקרב מבוגרים).
לפרק זה מצורפת רשימה מפורטת של חלופות מדיניות שמציעים חוקרי מרכז טאוב.