סרדינים בגן ילדים: השפעת הצפיפות בגני ילדים בחינוך הרגיל על השתתפות במסגרות נפרדות לחינוך מיוחד

מחקר זה של מרכז טאוב מראה שהצפיפות בכיתות הגן בחינוך הרגיל מביאה הורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים לשלוח את ילדיהם למסגרות נפרדות לחינוך מיוחד, תופעה שמתרחשת בעיקר בחינוך הממלכתי העברי וברשויות מבוססות מבחינה חברתית-כלכלית. עורכי המחקר, ד"ר שרית סילברמן ונחום בלס, ראש תכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, קוראים לקובעי המדיניות לפעול להקטנת הכיתות בגני החינוך הרגיל על מנת להרחיב את הזדמנויות השילוב עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים.

המחקר, שבחן את התופעה בשנים 2005–2024, חושף שינוי בקשר בין גודל הכיתה הממוצע בגני הילדים ברשויות המקומיות ובין שיעורי ההשתתפות במסגרות הנפרדות לחינוך מיוחד, עם הבדלים ניכרים הן בין רשויות ברמות חברתיות-כלכליות שונות והן בין מגזרים וסוגי פיקוח. תופעה זו, שכמעט לא הייתה קיימת בתחילת התקופה הנבדקת (2005–2009), הלכה והתרחבה לאורך שני העשורים האחרונים והיא בולטת במיוחד בחינוך הממלכתי העברי וברשויות ממעמד חברתי-כלכלי בינוני-גבוה. כך, שיעורי ההרשמה למסגרות נפרדות בחינוך הממלכתי העברי בשנים 2020–2024 נעים בין 5.5% ברשויות עם כיתות הגן הקטנות ביותר לכמעט 8% ברשויות עם הכיתות הגדולות ביותר, לעומת שיעורים נמוכים בהרבה במגזרים וסוגי פיקוח אחרים; וברשויות המבוססות יותר (אשכולות 5–8) שיעורי ההרשמה מגיעים ל-4.5%–7%, לעומת שיעורים של כ-3%–4% ברשויות החלשות.

לדברי החוקרים, הגידול בשיעורי ההשתתפות בגנים נפרדים לחינוך מיוחד פוגע במאמצים של משרד החינוך להגדיל את שיעור התלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בגנים רגילים, והם קוראים למשרד החינוך לפעול ללא דיחוי להורדת ממוצע התלמידים בגני החינוך הרגיל מ-30 כיום ל-19, כפי שהמליצה לאחרונה ועדת שפירא.