לכבוד יום האישה מרכז טאוב מפרסם נתונים עדכניים על הפערים המגדריים בשוק העבודה

החודש, בתזמון מושלם לרגל יום האישה הבין-לאומי, פרסמנו מחקר חדש שמציג נתונים עדכניים על הפערים המגדריים בשוק העבודה ומראה שב-2018 היה פער של 35% בשכר החודשי ברוטו ו-28% בשכר נטו לטובת הגברים. רובו המוחלט של הפער נובע מהבדלים דוגמת היקף שעות העבודה – אך ייתכן כי גם הבדלים אלו מקורם בין השאר בנורמות מגדריות. החלק הבלתי מוסבר בפער השכר המגדרי עמד על כ-5%.

החוקרים מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס בחנו את השפעתם של גורמים שונים כגון שעות עבודה, הוֹרוּת, מקצוע וענף כלכלי על פערים אלו ומצאו כי פערי השכר בין גברים ונשים בישראל הם עדיין מהגבוהים במדינות ה-OECD.

ממצאי המחקר מראים כי פערי השכר הגדולים ביותר נצפו בקרב יהודים לא-חרדים ואחרים, והקטנים ביותר בקרב יהודים חרדים. זאת ועוד, בשנים האחרונות ניכרות מגמות הפוכות במגזר הערבי ובמגזר החרדי: בקרב הערבים פערי השכר גדֵלים ובקרב החרדים הם מצטמצמים. הפער המגדרי בשכר בקרב החרדים הצטמצם מ-31% בשנת 2014 ל-24% בשנת 2018. שינוי זה נובע ככל הנראה מהמשך כניסתם לשוק העבודה של גברים חרדים לא מיומנים, אשר נוטים לעבוד בהיקף מצומצם ובשכר נמוך יותר מנשים חרדיות.

אשר לשכר השעתי, חוקרי מרכז טאוב מצאו כי בשנת 2018 עמד פער השכר הממוצע על 21% ברוטו ו-11% נטו. כמו בשכר החודשי, גם כאן נצפה הפער הגדול ביותר בקרב יהודים לא-חרדים ואחרים – הנשים בקבוצה זו השתכרו בממוצע ב-25% פחות מהגברים לשעת עבודה. בקרב חרדים, לעומת זאת, הפער בשכר השעתי התהפך לטובת הנשים מאז 2014, וב-2018 שכרן השעתי של נשים חרדיות היה גבוה מזה של גברים חרדים: שכרן השעתי ברוטו היה גבוה בכ-6% משכר הגברים ושכרן השעתי נטו – בכ-13%. בקרב ערבים הפער בשכר השעתי ברוטו, שכמעט לא היה קיים ב-2014 (ואולי אף נמדד לטובת נשים), צמח לכ-15% עד 2018. ייתכן שגידול זה נבע מכניסתן של נשים ערביות לשוק העבודה ושיבוצן במשרות בשכר נמוך.

שכר, שעות עבודה והורות

בשל נורמות מגדריות בהוֹרוּת סביר כי חלק מפערי השכר נוצרים בשל היריון ולידה וגידול הילדים. המחקר מציג את פערי השכר השעתי והחודשי בין גברים לנשים על בסיס מספר הילדים מתחת לגיל 10 המתגוררים בבית. הממצאים מלמדים על שלושה דברים: ראשית, גם בקרב אנשים שאינם הורים ניכרים פערים מגדריים בשכר – 39% בשכר החודשי ו-18% בשכר השעתי – כך שהנורמות המגדריות בהוֹרוּת מסבירות רק חלק מן הפער בשכר; שנית, בקרב הורים ל-1–3 ילדים, פער השכר דומה לפער בקרב אלה שאינם הורים; ושלישית, בקרב הורים לארבעה ילדים או יותר, חלק הארי של הפער מוסבר בהבדלים במספר שעות העבודה. מכל אלה עולה כי הקשר בין גידול ילדים לפער השכר המגדרי רופף יחסית, ובא לידי ביטוי בעיקר בקרב הורים לארבעה ילדים או יותר.

רמת ההשכלה של נשים ותחום עיסוקן מצמצמים את הפער

במסגרת המחקר נמצאו גם גורמים הפועלים לצמצום הפער – משלח יד והשכלה. הניתוח חוזה כי אילולא היה לנשים יתרון ברמת ההשכלה ובבחירת משלח היד, פער השכר המגדרי היה גדול יותר בכ-13 נקודות אחוז בכלל האוכלוסייה, ב-7 נקודות אחוז בקרב יהודים לא-חרדים ואחרים, ב-4 נקודות אחוז בקרב ערבים וב-19 נקודות אחוז בקרב חרדים.

פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ומעורכי המחקר, אמר: "פערי השכר המגדריים עומדים בלב סדר היום המחקרי זה זמן רב. אמנם מאז תחילת המאה הצטמצמו הפערים ההיסטוריים בין גברים ונשים בשכר ובהשתתפות בשוק העבודה, אך הם עדיין קיימים. האם ההבדלים האלה נובעים מבחירות שונות של נשים וגברים בשל רצונות שונים, או שקיימת אפליה והיא שמובילה לבחירות השונות? זוהי סוגיה חשובה שלא נותחה במחקר זה אבל היא בהחלט צריכה להעסיק את קובעי המדיניות בפועלם לצמצום פערי השכר".