פרק זה מציג את התמורות וההתפתחויות בשוק העבודה לאחר משבר הקורונה. חוקרי מרכז טאוב מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס מצביעים עלייה עקבית במספר המועסקים בענפי הכלכלה, שיעורי אבטלה נמוכים, שבירת שיאים היסטוריים בשיעורי התעסוקה של נשים ועלייה בשיעורי התעסוקה בפריפריה, לצד האטה בענף ההיי-טק.
אבטלה, תעסוקה ושכר
בחודשים ינואר–ספטמבר 2023 עמד שיעור האבטלה בהגדרתה המורחבת על 4% בממוצע, שיעור נמוך מהרמה הממוצעת באותם חודשים בשנת 2022 (5.1%) ונמוך משמעותית מהרמה הממוצעת ב-2021 (11.3%). תקופה זו התאפיינה בשוק עבודה הדוק, כפי שהיה בשנה שלפניה, ושיעורי התעסוקה לא הושפעו מגורמי סיכון כמו עליית המחירים בעולם, העלאת הריבית של בנק ישראל והזעזועים הפוליטיים שגרמו התוכניות לרפורמה במערכת המשפט.
שיעור האבטלה הנמוך בישראל, הן במונחים היסטוריים והן בהשוואה בין-לאומית, אמנם מעודד מבחינת ניצול כוח העבודה בפועל, אך למעשה המשק אינו מתקרב למיצוי כוח העבודה הפוטנציאלי וניתן להגדיל הן את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה והן את שיעור המועסקים. בתחילת שנת 2023 שיעור המועסקים בקרב בני ובנות 25–54 היה דומה לממוצע ה-OECD, אך נמוך ב-6–8 נקודות אחוז ממדינות כגון סלובניה, צ'כיה, הונגריה, הולנד, איסלנד ושווייץ.
בשנת 2022 הישגי השכר של משבר הקורונה וההתאוששות ממנו הלכו ונשחקו, בין היתר עקב עליות המחירים החדות שחלו עם סיום המשבר ופרוץ מלחמת רוסיה–אוקראינה. במחצית הראשונה של 2023 התהפכה מגמה זו והשכר שב לעלות. בסך הכול בחודשים ינואר–ספטמבר 2023 היה שכרם החודשי של השכירים במונחים ריאליים גבוה בכ-1% בממוצע מזה שנמדד בתקופה המקבילה בשנה שעברה, ובכ-9% מהתקופה המקבילה ב-2019.
במרבית המדינות המפותחות השכר השעתי הריאלי נשחק במהלך הקורונה ואחריה, ובייחוד בשנה האחרונה. בין 2019 ל-2022 ירד ממוצע השכר במדינות ה-OECD ב-2%, ובין 2022 ל-2023 – ב-4%. ישראל, לעומת זאת, היא המדינה היחידה שבה השכר הריאלי עלה הן בין 2019 ל-2022 והן בשנה האחרונה.
ענף ההיי-טק
קצב הצמיחה בענף ההיי-טק רשם האטה ברבעון השני והשלישי של שנת 2023, בדומה למגמה שנצפתה ברחבי העולם. אך בעוד במדינות האחרות מדובר במגמה מתונה, בישראל הייתה האטת הגיוסים חריפה במיוחד (אם כי החברות הגדולות והמבוססות ממשיכות להתרחב). אף שצמצום מצבת העובדים בחלקים מן ההיי-טק הישראלי מביא להתייעלות, הוא לא צפוי להיטיב עם העובדת והעובד הישראלים, וסביר שהראשונים שייפגעו יהיו עובדים מרקע חברתי-כלכלי חלש יחסית, עובדים בעלי השכלה פורמלית פחותה, בוגרי מכללות ועובדים מהמגזר הערבי.
בין אפריל 2022 לפברואר 2023 נרשם גידול חד במספר דורשי העבודה בתחום ההיי-טק – 71.4%, לעומת 10% בלבד בקרב שאר דורשי העבודה. באותם חודשים מספר המפוטרים בקרב דורשי העבודה בענפי ההיי-טק כמעט הכפיל את עצמו, בעוד מספר המפוטרים בקרב דורשי העבודה בתחומים אחרים גדל ב-15% בלבד.
תעסוקה לפי מגזר, מגדר ומחוז
בשנתיים האחרונות נצפתה עלייה עקבית למדי בתעסוקת גברים ערבים וחרדים, שהביאה את שיעורי התעסוקה בקרבם ל-76% ו-56% (בהתאמה) ברבעון השני של 2023. מדובר בהישגים מרשימים בהשוואה לשפל של תחילת שנת 2021 – 61% ו-50% (בהתאמה).
בקרב נשות ישראל שיעורי התעסוקה ב-2023 הגיעו לרמתם הגבוהה מאז ועולם זו השנה השנייה ברציפות. במחצית הראשונה של 2023 נשים יהודיות שאינן חרדיות שמרו על שיעור תעסוקה גבוה של כ-83%, שיעור התעסוקה בקרב יהודיות חרדיות היה 79%–82%, והנשים הערביות הגיעו לשיא היסטורי של 45%.
במחצית הראשונה של 2023, לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה, עלתה רמת התעסוקה בפריפריה הגיאוגרפית על זו שבתקופה המקבילה ב-2019. בחודשים ינואר–מאי היה שיעור התעסוקה במחוז ירושלים גבוה בנקודת אחוז מזה שנמדד בתקופה המקבילה ב-2019. דפוס זהה נצפה במחוז הצפון, ואילו בדרום נותר שיעור התעסוקה דומה לרמתו ב-2022 ונמוך במקצת מרמתו ב-2019. כמו כן, פערי התעסוקה בין מחוזות ירושלים והצפון למחוזות המרכז ותל אביב חזרו לרמתם טרם המשבר, ואילו הפער בין מחוז הדרום למחוזות המרכז ותל אביב נותר דומה לזה שנמדד ב-2022.
השכלה גבוהה
בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) שיעור הסטודנטים לתואר ראשון נותר גבוה בהרבה מערכו החזוי על פי קו המגמה של העשור הקודם, ואף הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2014. נוסף על כך, מספרי הסטודנטים הערבים לתואר ראשון, שני ושלישי גדלו ב-5%, 9% ו-3% בהתאמה ביחס לשנת הלימודים הקודמת. לעומתם, מספר הסטודנטים היהודים והאחרים בכל אחד מהתארים לא גדל באופן ניכר, ובחלקם הוא אפילו קטן. משנת הלימודים תשע"ב (2011/12) ועד תשפ"ב (2021/22) גדל מספר הסטודנטים והסטודנטיות הערבים לתואר ראשון ב-85%, לתואר שני ב-141% ולתואר שלישי ב-113%.
בין שנת הלימודים תשע"ה (2014/15) לתשפ"ב (2021/22) גדל משמעותית שיעור הסטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב – בקרב יהודים ואחרים ב-29% ובקרב ערבים ב-23%. לעומת זאת בתחומי מדעי החברה, מדעי הרוח, החינוך והאמנות נרשמה ירידה ניכרת: 15% בקרב יהודים ואחרים ו-21% בקרב ערבים.
עוד עולה מהממצאים כי ישנה נטייה ברורה של גברים ללמוד מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, הנדסה ואדריכלות: בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) 40% מהסטודנטים הגברים בחרו במקצעות אלו, לעומת 15% בלבד מהנשים. בתחום הרפואה ומקצועות העזר הרפואיים המצב הפוך: 12% מהסטודנטיות בחרו ללמוד מקצועות אלו, לעומת 4% בלבד מהסטודנטים הגברים.