הכנס הבין-לאומי השנתי ע"ש הרברט מ' סינגר של מרכז טאוב נערך השנה בפעם ה-12 תחת הכותרת אי-שוויון בבריאות: מגדירים אתגרים, מפתחים פתרונות. הכנס החל בדברי פתיחה קצרים מאת ניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, נשיא המרכז, וסטיבן טאוב, נשיא קרן הנרי ומרילין טאוב. מייד אחר כך נשא פרופ' סר מייקל מרמוט את הרצאת הפתיחה, "אי-שוויון במערכת הבריאות מנקודת מבט בין-לאומית".









































פרופ' סר מייקל מרמוט מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון סיפר על ספרו "פער הבריאות", שבו הוא מתמקד לא רק בטיפול בחולים אלא בתנאים שגורמים לאנשים לחלות מלכתחילה. הרצאתו עסקה בחשיבותה של מדידה לאורך זמן אשר מספקת פרספקטיבה על דרכי הפעולה שננקטו ומאפשרת להבין אם הן מוליכות אותנו בכיוון הנכון. פרופ' מרמוט התייחס לנתוני תוחלת החיים בישראל והביא כדוגמה את הפער בין תוחלת החיים של גברים פלסטינים וזו של גברים יהודים: "תוחלת החיים של ישראל במצב מצוין, אבל האתגר המרכזי, כמו בכל המדינות, הוא אי-השוויון". (להורדת המצגת)
לאחר מכן החל המושב הראשון, "דוח 'ועדת העשור' על פערים בבריאות בישראל – אתגרים ופתרונות אפשריים". יושב ראש המושב היה פרופ' נדב דוידוביץ', חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות הבריאות במרכז טאוב, והשתתפו בו איילת גרינבאום אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות, איילה מאיר, מנהלת אגף בכיר משפחות ילדים ונוער בקהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ופרופ' אורלי מנור, יו"ר הוועד המנהל של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות הבריאות.
פרופ' דוידוביץ' סיפר על העבודה שנעשית בשנים האחרונות במשרד הבריאות לטיפול באי-שוויון, המתבטא למשל בגזענות של מטופלים כלפי מטפלים וההפך. הוא הרחיב על ועדת העשור שהקים משרד הבריאות ועל מטרת-העל שלה: גיבוש תוכנית למיגור אי-השוויון עד שנת 2032. המלצותיה המרכזיות של הוועדה לתקציב 2023–2024 הן קביעת יעדים ומנגנוני מדידה למיגור אי-השוויון בבריאות בעשור הקרוב; מיסוד תחום הבריאות בשלטון המקומי; פיתוח מענים ייחודיים ורב-מערכתיים לאנשים החיים בעוני – הרחבת השירותים הניתנים להם, סיוע במיצוי זכויות והגברת הייצוג; וחיזוק המשילות של משרד הבריאות למען צמצום אי-השוויון בכלל ואי-השוויון בשנות החיים הראשונות בפרט. את דבריו סיים בהתייחסותו לחשיבות הכנס: "הכנס הזה מרגש אותי מאוד, זאת החלטה לא טריוויאלית להעמיד את הנושא של אי-שוויון במרכז של כנס על בריאות. אני חושב שהנושא מתחבר מאוד לתפיסת העולם של מרכז טאוב במובן שהוא בוחן את אי-השוויון בבריאות לא רק מנקודת מבט רפואית צרה אלא גם מנקודת מבט רחבה יותר, ברמה הלאומית והבין-לאומית".
איילת גרינבאום אריזון דיברה על תוכניות אסטרטגיות במשרד הבריאות וציינה כי אחת המשימות המרכזיות היא לבנות תוכנית עבודה בנושא צמצום אי-השוויון בבריאות. היא הדגישה את החשיבות שמשרד הבריאות מייחס לתכנון ארוך טווח כדי לייעל את התהליכים. פרופ' נחמן אש אמר שסוגיית אי-השוויון התחדדה מאוד בשנים האחרונות, במיוחד בתקופת מגפת הקורונה. האתגרים העיקריים בצמצום אי-השוויון, לדבריו, הם הצורך לזהות את המגזרים והאוכלוסיות אשר סובלים ממנו והצורך הקריטי לקבוע מנגנוני מדידה ויעדים בנושא. איילה מאיר דיברה על הפערים בבריאות ועל אי-השוויון מנקודת המבט של משרד הרווחה והביטחון החברתי. היא ציינה כי הבעיה הבריאותית חריפה במיוחד בקרב אוכלוסיות החיות בעוני, וכי הן מתמודדות עם חסמים מורכבים יותר בנוגע למיצוי הזכויות שלהן. "העוני נמצא על השולחן של משרד הרווחה. הקמנו מערך ברשויות מקומיות שיש בהן שיעורי עוני גבוהים, ואני שמחה לומר שאנחנו עובדים גם בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, שאימץ את הפרדיגמות שלנו בתחום" (להורדת המצגת). פרופ' אורלי מנור דיברה על הוועדה שהיא עומדת בראשה, העוסקת בתשתיות ומדדים. אחת מהמלצות הוועדה היא הרחבת חובת הדיווח של קופות החולים כך שיכלול למשל דיווחים מפורטים על בסיס פריפריאלי כדי לוודא שהן עושות שימוש הולם בכספים המועברים אליהן. המלצה אחרת נוגעת לצורך בשיתוף נתונים בין משרדי הממשלה. לדוגמה הביאה פרופ' מנור את תקופת הקורונה, שבה לא נמסרו לעובדי מערכת הבריאות נתונים מגורמי הרווחה, אף שלפילוח האוכלוסייה נודעת חשיבות רבה בעת התאמה של תוכניות לקידום הבריאות שמכוונות לצמצום פערים. בסיום הרצאתה אמרה, "אני קוראת מכאן, כחוקרת פערים זה שנים רבות, לא לשנות את החוק בנושא מיסוי משקאות ממותקים; זהו כלי חשוב במלחמה בסוכרת ובנושא אי-השוויון".
לאחר מכן נשאה ד"ר יורינטיה מקנבך מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי של אמסטרדם את ההרצאה המרכזית, "אי-שוויון בנגישות לבריאות ברמה המקומית ותפקידן של הסביבה והקהילה". לדבריה, דפוסי מגורים ושכונות יכולים להשפיע לטובה או לרעה על אי-השוויון הבריאותי, ולכן יש להקים שכונות בנות קיימא שאפשר ליצור בהן סביבה בריאה באמצעות תחזוקה ותכנון. היא דיברה על הסביבה במקום מגוריה, וציינה לדוגמה את הקשר בין התחבורה הציבורית הטובה בעירה לבין תוחלת החיים הגבוהה. כמו כן היא סיפרה על מחקרה, שעסק בסביבת המזון שהשתנתה עם הזמן והראה כי השינוי הגדול ביותר ניכר בהתמעטות חנויות המזון הטרי כגון חנויות ירקות ואטליזים. (להורדת המצגת)
את המושב השני, "אי-שוויון בבריאות: נקודת המפגש בין מיקום גיאוגרפי, עוני, חינוך, מוצא ומגדר", הנחתה ד"ר שגית ארבל-אלון, רופאה ראשית ומנהלת מערך שירותי הבריאות במשרד הרווחה והביטחון החברתי. במושב זה השתתפו סיגל רגב, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת, יעל שרר, מייסדת ומנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, פרופ' סראב אבו רביעה-קווידר, סגנית נשיא לענייני מגוון והכלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ועידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן.
ד"ר שגית ארבל-אלון סיפרה על שיתוף הפעולה בין משרד הרווחה והביטחון החברתי למשרד הבריאות: על האחריות של משרד הרווחה בתחום הבריאות – למשל אחריותו על מסגרות חוץ-ביתיות לאנשים עם מוגבלות, ומנגד על עובדי הבריאות הפועלים במסגרת משרד הרווחה והביטחון החברתי ואחראים על מסגרות כמו מקלטים לנשים נפגעות אלימות ומרכזי חירום לילדים, על מעקב אחר תחלואה כפולה ואפילו על שירותי רפואת שיניים. ד"ר ארבל-אלון התמקדה בהרצאתה באנשים עם מוגבלות ובאי-השוויון שהם סובלים ממנו בתחום הבריאות כדי להעלות את הנושא למודעות ולחולל שינוי. "אנחנו לא מקבלים הכשרה בגישה לאנשים עם מוגבלות ובדרכי הטיפול בהם", קָבלה, וחשפה בעיה נוספת: "המערכת אינה נגישה לאנשים עם מוגבלות". לדבריה יש הכרח בהנגשת האבחון והטיפול גם לאנשים ונשים עם מוגבלות – לדוגמה בדיקת ממוגרפיה לאישה בכיסא גלגלים או בדיקת CT דנטלית בשכיבה.
סיגל רגב אמרה כי אי-השוויון אינו קשור רק למיקום גיאוגרפי או לפריפריאליות אלא למדדים רבים נוספים כגון שיעורי העוני, מצב חברתי-כלכלי והשכלה, המשפיעים כולם על המודעות לבריאות ולשמירה עליה, על המודעות לטיפולים האפשריים ועל היכולת לצרוך רפואה נגישה. יעל שרר דיברה על חשיבות הידע בדבר התפתחות מחלות כגון מחלות לב אצל נשים שעברו תקיפה מינית ועל חוסר הרצון של נשים לטפל בגופן ולדאוג לבריאותן בעקבות תקיפה מינית שחוו. שרר הוסיפה כי אין די מודעות לנושא וסיפרה כי אף נפגשה עם שר הבריאות וביקשה להקצות יחידות שיעסקו בנושא. לטענתה, "האוכלוסייה הכי שקופה היא האוכלוסייה של נפגעות ונפגעי אלימות מינית". עם זאת, אמרה, קופות החולים כבר מתחילות לגבש תוכניות של רפואה מותאמת, ולמרות שהנושא הזה עדיין בחיתוליו – גם בארץ וגם בעולם – העניין בו הולך ומתגבר.
פרופ' סראב אבו רביעה-קווידר דיברה על המחקר האחרון שלה שעסק בהגזעה כלפי נשים בעלות מקצוע מתוך התמקדות בחברה הבדואית בנגב – למשל עובדות סוציאליות, חוקרות, פסיכולוגיות, רוקחות ועוד. היא סיפרה כי המחקר הראה שלמרות השכלתן ומקצועיותן, הן חוות אפליה וגזענות רב-ממדית הן מצד המעסיקים והן מצד הקהל שהן באות עימו במגע במסגרת עבודתן. הרצאתו של עידן גרינבאום התמקדה בהעידר נגישות לקופות החולים ובמחסור בצוותי רפואה בפריפריה. כמו כן הוא דיבר על השינוי בנגישות שלו לשירותי בריאות בעקבות העתקת מקום מגוריו מתל אביב לעמק הירדן. אפילו דבר בסיסי ביותר כמו קניית תרופת מרשם בבית המרקחת, סיפר, הוא בעייתי, משום ששעות העבודה של בית המרקחת אינם חופפים את שעות העבודה של המרפאה. כדי לקנות את התרופה שבמרשם אני צריך לנסוע לטבריה – נסיעה שבתחבורה ציבורית דורשת שני אוטובוסים. "אם מישהו יגיד לכם שהפריפריה הגיאוגרפית פחות משמעותית מבחינת אי-שוויון בבריאות, אז תדעו שהיא כן משמעותית, כי גם הנגישות של התחבורה חשובה כדי לצרוך שירותי רפואה".
המושב השלישי והאחרון, "אי-ביטחון תזונתי", הוקדש לזכרו של פרופ' דב צ'רניחובסקי ז"ל. את המושב כיבד בנוכחותו שר הרווחה והביטחון החברתי, מאיר כהן, אשר בתפקידיו כראש עיריית דימונה וכחבר כנסת עבד שנים רבות עם פרופ' צ'רניחובסקי. השר כהן סיפר כי פרופ' צ'רניחובסקי היה איש מעשה שפקח את עיניו בסוגיות רבות, ויחד הם הקימו וקידמו מרכז רפואי בדימונה שפתוח 24 שעות ביממה. "הוא אמר לי: אני אביא לך רעיונות, אתה תביא את הכסף". בנושא אי-ביטחון תזונתי אמר השר שאכן יש ילדים רעבים, והציע לסייר בפזורה הבדואית כדי להבין עוני מהו. הוא סיפר כי עומדת היום על הפרק חלוקת כרטיסי מזון למשפחות נזקקות, אם כי לדבריו יש בעייתיות מסוימת בפתרון הזה. את דבריו הוא סיים בקריאה לממשלה העתידה לקום. "בשנת 2012 עשו כנס ושאלו מי רוצה להיות שר רווחה, באנו אני ובוז'י; אם עכשיו יעשו כנס, סביר להניח שאף אחד לא יבוא. אבל אני באמת פונה לכל הפוליטיקאים הטובים שיחליפו אותנו: בואו להיות ממשיכי דרך ותפקחו את עיניכם לשאלת הביטחון התזונתי, היא חשובה מאין כמוה".
את המושב השלישי הנחה פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל, והשתתפו בו פרופ' רוני סטריאר, יו"ר המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ומייסד וראש המרכז הבין-תחומי לחקר העוני וההדרה החברתית באוניברסיטת חיפה, ד"ר איימי לזרוס ירוך מהמרכז לתזונה ע"ש גרטשן סוונסון, וגידי כרוך, מנכ"ל "לקט ישראל".
פרופ' רוני סטריאר סיפר על תפקידה של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, אשר מייעצת לממשלה בתכנון מדיניות להבטחת ביטחון תזונתי לאוכלוסייה בישראל, והציג נתונים מתוך הדוח האחרון של המוסד לביטוח לאומי. בין השאר עולה מן הדוח כי כמעט 17% מהמשפחות בישראל חוות אי-ביטחון תזנותי וכמעט מיליון בני אדם בישראל חיים במצב של אי-ביטחון תזונתי. הוא הדגיש כי מדובר בנתוני חסר, שכן הדוח לא כולל נתונים על המגזר הערבי והאוכלוסייה הבדואית, ולמעשה היקפה של התופעה גדול אף יותר. לאחר מכן עמד פרופ' סטריאר על חוסר המודעות לנושא והזהיר: "הקשר בין מצב כלכלי למצב בריאותי ידוע, אבל יש גם קשר בין מזון לבין בריאות: אי-ביטחון תזונתי מוביל למחלות לב". (להורדת המצגת)
ד"ר איימי לזרוס ירוך דיברה על תוכנית גדולה שהיא עוסקת בה בארצות הברית, "סיוע לתזונה משלימה", שבמסגרתה מקבלים משקי בית הזקוקים לכך תקציב של כ-1,700 דולר בחודש הניתנים בשוברים, בהטבות ובמצרכים בסיסיים. תוכנית אחרת שהיא עובדת בה מסייעת במזון לנשים מעוטות הכנסה המגדלות ילדים בגילי לידה עד חמש. באמצעות התוכנית הן מקבלות הטבה חודשית של כ-67 דולר. "לכל אזרח אמריקאי צריכה להיות נגישות למזון בריא כדי לדאוג לבריאות שלו", הדגישה. (להורדת המצגת)
גידי כרוך פתח בדברים לזכרו של פרופ' דב צ'רניחובסקי ז"ל, אשר "היה אדם דגול, היה מענטש, ולמדתי ממנו רבות". הוא סיפר על ארגון לקט ישראל ועל תפקידו החשוב בהספקת מזון מזין לשלושת רבעי מיליון בני אדם מדי שבוע על סמך תרומות בלבד: "התזונה חשובה מאוד ללקט ישראל, היא נמצאת בראש סדר היום שלנו. אנחנו מספקים מזון ל-8,000 בני אדם ביום". הוא סיפר על התוכניות השונות שפותחו בארגון והשתנו במהלך השנים. באחת מהן, לדוגמה, מכינים מן העודפים מרקים וסלטים שמהווים ארוחות של ממש לקשישים הנזקקים שמקבלים אותם: "מפליא כיצד מתוך צורך שלנו לדעת מה לעשות עם כל העודפים האלה, בא פתרון לכל אותם אנשים שלהם אנחנו מחלקים את המזון". (להורדת המצגת)
פרופ' חגי לוין סיכם את המושב השלישי בדברים על מורכבותה של מערכת המזון והתזונה ועל משבר התזונה הממשי שהעולם נקלע אליו – לא רק בגלל הקורונה אלא בגלל שינויי האקלים שהשפיעו גם על מערכת המזון הגלובלית. הוא ציין כי כמו במקומות רבים בעולם גם בישראל יש עוני ורעב, וכאן יש תפקיד חשוב גם לעמותות ולארגוני המגזר השלישי. "כל משבר הוא גם הזדמנות. הכנס הזה מראה לנו שאי-השוויון בבריאות הוא הזדמנות להעלות את הנושא החשוב הזה אל סדר היום הציבורי".
לצפיה בכל מושבי הכנס עם תרגום חי לעברית:
לצפייה בכל מושבי הכנס עם תרגום חי לאנגלית: