כיצד משנה מגפת הקורונה את חיינו?

הקורונה ממשיכה להשפיע על שגרת חיינו במגוון דרכים, והשלכותיה ארוכות הטווח עדיין אינן ידועות. נפגשנו עם שני חוקרים ומייסדת תנועה חברתית לשיחה על הקורונה ועל האופנים שבהם היא משנה ותמשיך לשנות את חיי היומיום שלנו

פרק זה, שהוקלט באנגלית, הופק כחלק מהכנס הבין-לאומי השנתי של מרכז טאוב ע"ש הרברט מ' סינגר, שנערך בסיום 2021 בפעם האחת-עשרה תחת הכותרת "מרחוק": השלכות והזדמנויות בעקבות הגישה מרחוק. תוכלו להאזין לו כאן או בכל אפליקציית פודקאסטים – חפשו את DataPoint.

שלושת המרואיינים שלנו הם פרופ' קלוד פישר, סוציולוג מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שהיה אחד משני הדוברים הראשיים בכנס השנתי; פרופ' אלכס וינרב, מנהל המחקר במרכז טאוב; ודניאל קנטור, אחת ממייסדות "תרבות של סולידיות" – תנועה חברתית המונה אלפי מתנדבים, אשר חילקה עשרות אלפי קופסאות מזון בזמן התפרצות המגפה בישראל.

"מה שהולך ומתברר", אומר פרופ' פישר, "הוא שאנחנו מתקדמים לעבר מודלים היברידיים יותר מאלה שאנחנו רגילים אליהם". מקומות עבודה במגזרים שונים במשק, מחברות היי-טק ועד לעמותות, שוקלים ואף מיישמים מודל עבודה היברידי המשלב בין עבודה מהמשרד לעבודה מרחוק. העבודה מרחוק צוברת תאוצה גם ברחבי העולם, וכבר החלו לקום חברות חדשות הפועלות באופן מקוון בלבד.

בעקבות התפרצות הקורונה הטילו מדינות רבות הגבלות כניסה ויציאה על תיירים המגיעים ממדינות עם שיעור תחלואה גבוה. אלא שככל שיותר אנשים עובדים מהבית, הגבולות הבין-לאומיים הולכים ומאבדים מחשיבותם. פרופ' פישר ופרופ' וינרב מסכימים שחל זינוק חד בהיקף העבודה מרחוק, ובענפים מסוימים דומה שהשינוי הזה עתיד להיות קבוע. "למעשה גילינו שיש יתרונות מסוימים לעבודה מהבית. למשל, אנשים לא נמצאים בדרכים באותה תדירות", אומר פרופ' פישר. לעובדה זו צפויות להיות השפעות על בחירת מקום המגורים, על מחירי הנדל"ן, על מרכזי הערים, על התחבורה ואפילו על האיזון בין העבודה לחיים הפרטיים.

הקורונה לא השפיעה על כולם במידה שווה. "בימים הראשונים להתפרצות המגפה התרכזה השפעתה בעיקר בקרב אלה שלא יכלו לעבוד מהבית. הם אלה שנשלחו הביתה לחל"ת. העסקים הקטנים, שבבת אחת נשארו בלי לקוחות, נאלצו להיסגר", אומר פרופ' וינרב.

אוכלוסייה רגישה נוספת היא הקשישים שחיים לבד, מוסיף פרופ' פישר. "אין ספק שמבחינתם החוויה של הקורונה, הסגרים, משמעותה עלייה בתחושת הבדידות". עם זאת, בעיית הבדידות הייתה נוכחת בשיח הציבורי עוד לפני הקורונה, וקשה מאוד למצוא עדות לשינוי ארוך טווח בחוויית הבדידות בעקבות המגפה. נוסף על כך, כפי שאומר פרופ' וינרב, תפיסת הבדידות נשענת בחלקה על המשמעויות שאנשים מייחסים לה, ולפיכך היא משתנה ממקום למקום ומתרבות לתרבות.

אשר לתופעות הדיכאון והחרדה, פרופ' וינרב מציין כי לצד עלייה בתופעות אלו ניכרת גם עלייה בסולידריות החברתית ובפעולות קולקטיביות שאופייניות לתקופות משבר. "יוזמות כאלה ממלאות תפקיד מכריע בהתמודדות עם הריחוק החברתי ובמיתון תחושות של בידוד ובדידות".

דוגמה לכך היא היוזמה של דניאל קנטור, ששבועיים לפני פרוץ המגפה הקימה עם שתיים מחברותיה את "תרבות של סולידריות" – מיזם חברתי שמטרתו לסייע לאנשים במצוקה על ידי הצלת מזון וחלוקתו מחדש בקרב קהילות עניות. בתחילת הסגר הראשון הן החלו לקבל פניות ממסעדות בבקשה שייקחו את האוכל העודף שלהן ויחלקו אותו לנזקקים. לצורך כך הן חברו לעמותות שמחלקות מזון, וככל שהמיזם התקדם הן למדו שהצורך גדול לאין שיעור ממה שהעלו בדעתן.

עם העלייה בשיעור התחלואה עוד ועוד אנשים וארגונים פנו אליהן לקבלת עזרה, ו"תרבות של סולידריות" הרחיבה את פעילותה לשירותים אחרים כמו חלוקת חבילות מזון, ארוחות חמות, שיפוץ בתים, שיחות טלפון להפגת בדידות ואפילו סיוע במציאת עבודה לאנשים שאיבדו את עבודתם בקורונה. עד מהרה הפכה "תרבות של סולידריות" לאחת מקבוצות המתנדבים הגדולות ביותר המעניקות סיוע במגוון רחב של תחומים.

כששואלים את דניאל על הצלחת המיזם שלה היא עונה בפשטות: "קהילה. זו התשובה", ומוסיפה, "אנחנו מעודדים תרבות של סולידריות בתוך הקהילה. אנחנו מעודדים אנשים לקחת אחריות על הקהילה". כשהיא מנסה לתאר לעצמה את החברה הישראלית לאחר הקורונה היא רואה בעיני רוחה תמונה ברורה של עתיד אחראי יותר: "המגפה שמה זרקור על הבעיות, אבל אנחנו חייבים להמשיך את עבודת השטח, חייבים להמשיך ולהתגייס מבחינה חברתית".

עוד על ההֶסְכֵּת של מרכז טאוב

בהֶסְכֵּת של מרכז טאוב, DataPoint, אנחנו מפנים את המבט מהמגמות החברתיות-כלכליות הכלליות אל הסיפורים של האנשים מאחורי המספרים, ומגלים כיצד המסע האישי של כל אחד מהם משתלב בסיפורים הכלכליים הגדולים.

תוכלו להירשם ל-DataPoint ב-iTunes, ב-Stitcher או בכל יישום אחר שבאמצעותו אתם מאזינים להֶסְכֵּתים. שמרו על קשר ב-podcast@taubcenter.org.il.

תודה לקרן הרברט ונל סינגר על תרומתה הנדיבה להפקת הפרק הזה. למידע בנוגע למימון פרקים עתידיים אנא פנו אל michalp@taubcenter.org.il.

תודה לצוות הנפלא של Podcastico על העריכה והסאונד ועל כל העבודה שהשקיעו בהפקת הפרק.