נושא הגיור נתפס לאורך רוב ההיסטוריה היהודית כבעל השפעה דמוגרפית מוגבלת. מאז העת העתיקה, ובמשך יותר מ-1,500 שנה, תרומתו של הגיור לגידול האוכלוסייה היהודית הייתה כמעט אפסית. עם זאת, שינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברות ליברליות מערביות – בהם עלייה במעמדם החברתי של היהודים, התרחבותן של אוכלוסיות בעלות זיקה ליהדות ושינויים בתפיסות של זהוּת – הפכו את הגיור לאפשרות ריאלית יותר עבור רבים, ולכן יש לו היום סיכוי רב יותר להשפיע על הדמוגרפיה.
מחקר חדש של מרכז טאוב מאת מנהל המחקר וראש תחום הדמוגרפיה, פרופ' אלכס וינרב, בוחן את היקף הגיור בישראל ואת תרומתו הדמוגרפית באמצעות ניתוח המבוסס על שיעורי גיור לפי גיל ומין. המחקר נועד ליצור אומדני גיור תקפים יותר מבחינת הדמוגרפיה כדיסציפלינה מדעית. הוא מתמקד בישראל בלבד ואינו כולל בחינה השוואתית או מדידה כמותית של תהליכי גיור בקהילות יהודיות מחוץ לישראל. ממצאיו מצביעים על פער בין התמונה העולה מנתונים גולמיים שנתיים ובין ההשפעה המצטברת של הגיור.
היקף הגיור בישראל מושפע בין היתר מהוראות חוק השבות, המעניק לילדים או לנכדים של יהודים ולבני זוגם וילדיהם זכויות מגורים ואזרחות בישראל, גם אם אינם יהודים על פי ההלכה. בסטטיסטיקה הרשמית של ישראל, המופקת על ידי הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), קבוצה זו מוגדרת "אחרים" או "ללא סיווג דתי". המחקר מתמקד באוכלוסיית האחרים, שמנתה באמצע שנת 2025 כ-475,000 ישראלים, ושיעור הגידול שלה בחמש השנים שקדמו לאוקטובר 2023 היה הגבוה ביותר מבין קבוצות האוכלוסייה בישראל. אוכלוסייה זו נחשבת למאגר המרכזי של מתגיירים פוטנציאליים.
הנתונים הגולמיים משקפים תמונה חסרה
בשנים 2020–2023 בוצעו בישראל 11,420 גיורים. בשנת 2022, לדוגמה, עמד שיעור המתגיירים על כ-0.7% מאוכלוסיית האחרים, ותרומתם הישירה לאוכלוסייה היהודית, שמנתה כ-7.17 מיליון איש, הייתה נמוכה מ-0.05%. נתונים אלו משקפים היקף שנתי נמוך יחסית. עם זאת, החוקר מדגיש כי שימוש בנתונים גולמיים אינו מדד מתאים לבחינת ההשפעה הדמוגרפית של הגיור.
לגיל יש השפעה מובהקת על ההחלטה להתגייר
המחקר בוחן את ההסתברות לגיור לפי גיל בהתבסס על שיטת "לוחות התמותה". לפי נתוני גיור מ-2022, לבנות שנולדו בישראל או הגיעו אליה בגיל צעיר מאוד יש סיכוי של 7.6% להתגייר עד גיל 5 וסיכוי של 13.1% עד גיל 15. ההסתברות לגיור גדֵלה משמעותית בסוף שנות העשרה ובשנות ה-20 לחיים. עד גיל 25 ההסתברות המצטברת עומדת על 37.5%, עד גיל 35 על 45.9%, ועד גיל 45 על 49.3%. בגילים מאוחרים יותר ההסתברות הסגולית לגיור נמוכה במידה ניכרת ולכן העלייה בהסתברות המצטברת מתונה מאוד.
ההסתברות המצטברת להתגייר במהלך החיים עבור נשים וגברים שנולדו בישראל או הגיעו לישראל עד גיל שנה בהינתן שיעורי גיור סגוליים לגיל, 2020, 2021 ו-2022 
מבנה הגילים של אוכלוסיית האחרים משפיע על התמונה הכוללת. חלק גדול מאוכלוסייה זו נמצא בגילים 40 עד 60, שבהם שיעורי הגיור הם לכל היותר 5% מן השיעורים בשנות ה-20 לחיים. זה המקור העיקרי לתמונה החסרה בנתונים הגולמיים.
שיעורן של נשים צעירות שבוחרות להתגייר גבוה מזה של גברים באותם גילים
המחקר גם מצביע על הבדלים עקביים בין נשים לגברים. שיעורי הגיור בקרב נשים גבוהים יותר לאורך רוב טווחי הגילים. כך, מתוך כ-121,000 נשים באוכלוסיית האחרים בגילי 0–39 בשנת 2022, 30,878 (כ-25%) צפויות להתגייר עד גיל 40, בהנחה ששיעורי הגיור לפי גיל יישארו ברמתם הנוכחית. לעומת זאת בקרב גברים ההסתברות המצטברת לגיור נמוכה יותר כמעט בכל גיל, והפער נעשה בולט במיוחד לאחר גילי העשרה. מתוך כ-127,000 גברים באוכלוסיית האחרים בגילי 0–39 בשנת 2022, 16,160, שהם 12.7%, צפויים להתגייר עד גיל 40.
גיורן של נשים צעירות עשוי להשפיע על דורות קדימה
במחקר נבחנה גם התרומה הדמוגרפית העקיפה של הגיור דרך ילודה באמצעות סימולציה המבוססת על שיעורי פריון מקובלים. האומדנים שהתקבלו מצביעים על השפעה דמוגרפית משמעותית: על כל 10,000 מתגיירות יתווספו לאורך חייהן בין 17,400 ל-26,100 ילדים שיוגדרו כיהודים. השפעה זו מתקיימת בדור הראשון בלבד אך היא עשויה להצטבר לאורך דורות.
פרופ׳ אלכס וינרב, ראש תחום הדמוגרפיה ומנהל המחקר במרכז טאוב: "חשיבות הזהות הדתית בדמוגרפיה הישראלית הופכת את שיעורי הגיור למרכיב דמוגרפי משמעותי בניתוח האוכלוסייה. בעוד שבדמוגרפיה כללית מרכיבי השינוי המרכזיים הם ילודה, פטירות והגירה, בישראל שינויים בגודלה של האוכלוסייה היהודית יכולים להיות מושפעים גם מגיור. ממצאי המחקר מראים שלגיור עשויה להיות השפעה דמוגרפית משמעותית, וכי תהליכים אלו מתרחשים בהדרגה לאורך זמן. כפי שמראה המחקר, התבוננות שטחית בלוח נתונים פשוט מציגה חתך מטעה עם תמונה של כישלון, כאשר בפועל ישנה הצלחה רבה. הערכה ברורה של שיעורי הגיור תאפשר ליצור תשתית מדויקת יותר לתכנון מדיניות".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות להדר הורן, ממלאת מקום דוברת מרכז טאוב: 050-6207943