המתח העדתי היה ועודנו אחד הנושאים הטעונים בשיח הישראלי. מחקר חדש של מרכז טאוב בחן את הפערים בהשכלה בין קבוצות מוצא בחברה היהודית בישראל – יוצאי אסיה/אפריקה, יוצאי אירופה/אמריקה, עולי אתיופיה וילידי בריה"מ לשעבר. המחקר, שנערך על ידי חיים בלייך ופרופ' גיל אפשטיין, מתמקד במגמות ברמת ההשכלה, בהשכלה הגבוהה ובבחירת תחומי הלימוד בקרב בעלי תארים אקדמיים, בהתבסס על נתונים משלושה עשורים (1995–2023). ממצאי המחקר מראים שרמת ההשכלה של האוכלוסייה היהודית גדלה לאורך השנים, אולם השינויים היו גדולים יותר בקרב קבוצות מוצא אשר היסטורית התאפיינו ברמות השכלה נמוכות יותר.
עלייה ברמת ההשכלה בכל קבוצות המוצא, ובפרט, קצב העלייה מהיר יותר בקרב יוצאי אסיה/אפריקה ועולי אתיופיה – אך הפערים לעומת יוצאי אירופה/אמריקה עדיין גדולים
- באמצע שנות התשעים ניכרו פערים גדולים ברמות ההשכלה בין יוצאי אירופה/אמריקה ליוצאי אסיה/אפריקה (דור 1 ו-2), וכן בין ילידי ישראל שאחד מהוריהם נולד בישראל והשני באירופה/אמריקה לילידי ישראל שאחד מהוריהם נולד בישראל והשני באסיה/אפריקה (דור 2.5); ל-89% מעולי אתיופיה לא הייתה תעודה בגרות; בקרב עולי בריה"מ לשעבר השיעורים של בעלי תעודה אקדמית ותעודה על-תיכונית היו גבוהים ביותר (44% ו-23%, בהתאמה).
- כעבור שלושה עשורים הצטמצמו הפערים בין קבוצות המוצא בשל התרחבות עקבית של ההשכלה הגבוהה באוכלוסייה (למעט יוצאי בריה"מ לשעבר), בעיקר בקרב יוצאי אסיה/אפריקה (דור 1 ו-2) וילידי ישראל שאחד מהוריהם נולד בישראל והאחר באסיה/אפריקה. בקרב עולים מאתיופיה, שנקודת הפתיחה שלהם באמצע שנות התשעים הייתה הנמוכה ביותר, חלו שינויים מהותיים: עלייה ניכרת בזכאות לבגרות, לצד גידול בשיעור הזכאים לתואר אקדמי (מ-3% ל-12%).
- החוקרים מדגישים כי רמות ההשכלה של עולי אתיופיה עדיין נמוכות משמעותית בהשוואה לקבוצות המוצא האחרות.
התרחבות ההשכלה הגבוהה: העלייה בולטת יותר בקרב נשים
- המחקר מראה כי בשנים 1995–2023 עלה שיעור בעלי ההשכלה האקדמית מ-22% ל-45%. בקרב נשים העלייה הייתה גדולה יותר (מ-22% ל-50%) מהעלייה בקרב גברים (מ-22% ל-39%).
- מידת הייצוגיות של יוצאי אירופה/אמריקה (דור 1 ו-2), ילידי ישראל עם הורה שנולד בישראל והאחר באירופה/אמריקה ועולי בריה"מ לשעבר בקרב בעלי תארים אקדמיים היא עדיין הגבוהה ביותר, אבל היא פחתה במהלך השנים בשל קצב ההתרחבות המהיר יותר של ההשכלה בקרב קבוצות המוצא האחרות: יוצאי אסיה/אפריקה (דור 1 ו-2), ילידי ישראל עם הורה יליד ישראל והורה יליד אסיה/אפריקה, ילידי ישראל ממוצא אתני מעורב ועולי אתיופיה.
- באמצע שנות התשעים התאפיינו עולי בריה"מ לשעבר בשיעור גבוה מאוד של בעלי תארים מתקדמים מכלל האקדמאים (69% בקרב נשים ו-75% בקרב גברים). גם בקרב ילידי אירופה/אמריקה, המשקל היחסי של בעלי תארים מתקדמים היה גבוה.
- כעבור שלושה עשורים הנתונים מראים ירידה ניכרת בשיעור בעלי התארים המתקדמים מכלל המחזיקים בתואר אקדמי בקרב עולי בריה"מ לשעבר (מ-72% ל-46%). רבים מן העולים עם התארים המתקדמים שעלו בשנות התשעים עברו את גיל הפרישה, ואת מקומם תפס דור צעיר יותר שמאפייני ההשכלה שלו דומים יותר לאלו של ילידי הארץ. קצב גידול מהיר של בעלי תארים מתקדמים אפיין במיוחד את ילידי ישראל עם הורים מאסיה/אפריקה, ילידי ישראל עם הורה מישראל והורה מאסיה/אפריקה, ילידי ישראל עם הורה מישראל והורה מאירופה/אמריקה וילידי ישראל ממוצא אתני מעורב.
יוצאי אירופה/אמריקה ועולי בריה"מ לשעבר הם בעלי נטייה גבוהה יותר לפנות ללימודי מתמטיקה, טכנולוגיה, מדעים ורפואה, בעוד יוצאי אסיה/אפריקה נוטים יותר לפנות ללימודי חינוך, משפטים ומינהל עסקים
- ציוני הפסיכומטרי של תלמידים שאביהם מאסיה/אפריקה נמוכים יותר מן הציונים של תלמידים שאביהם מאירופה/אמריקה, ולכן סיכוייהם להתקבל לתחומי לימוד יוקרתיים במונחי השתכרות נמוכים יותר. עם זאת, הנתונים מלמדים גם על צמצום פערים בציונים בין נבחנים שאביהם מאסיה/אפריקה לנבחנים שאביהם מאירופה/אמריקה וילידי ישראל.
- עולי בריה"מ לשעבר מיוצגים באופן בולט במקצועות הרפואה וה-STEM (מתמטיקה, מדעים, הנדסה ומדעי המחשב) בהשוואה לשאר קבוצות המוצא.
- בקרב יוצאי אסיה/אפריקה וילידי ישראל עם הורה מישראל והורה מאסיה/אפריקה קיימת נטייה גדולה יותר לפנות למקצועות כמו מינהל עסקים ובמידה מסוימת למשפטים. תופעה זו בולטת יותר בקרב גברים.
- יוצאי אסיה/אפריקה פונים בשיעורים גבוהים יותר למקצועות החינוך וההוראה, המתאפיינים ברוב נשי.
- בקרב ילידי ישראל מהדור השלישי, שיעור הפונים הצפוי למקצועות הרפואה וה-STEM עלה מ-24% ל-27%, ומגמת העלייה אפיינה את הגברים והנשים כאחד.
חיים בלייך, מעורכי המחקר, אומר: "צמצום הפערים בהשכלה בין קבוצות המוצא הוא תהליך ארוך ומתמשך, וככל הנראה נצטרך להמתין עוד דור או שניים כדי לחזות בהמשך הצמצום".
פרופ' גיל אפשטיין מוסיף: "צמצום פערים בהשכלה תלוי בשני גורמים מרכזיים: בהשקעה שמשפחות בוחרות להקצות לחינוך ילדיהן, ובמדיניות ציבורית שמסוגלת לצמצם פערים בין בתי ספר המשרתים תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש לרקע חברתי-כלכלי חזק כדי להעניק לתלמידים סיכוי להגיע להשכלה גבוהה ולמשרות מתגמלות."
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151