פרק זה מתמקד בשתי סוגיות סביבתיות מרכזיות: משבר הפסולת וכריתת עצים לצורכי בנייה ופיתוח. חוקרי מרכז טאוב, ד"ר מאיה שדה ואור סימן טוב, מציגים נתונים מטרידים על כמויות הפסולת המועברות להטמנה מדי שנה, על תופעת שריפות הפסולת הבלתי חוקיות ועל כריתת העצים המסיבית לטובת בניית שכונות חדשות ומיזמים של התחדשות עירונית. החוקרים מונים כמה צעדים שניתן לנקוט על מנת לסייע לתושבי ישראל ליהנות מאיכות חיים ומבריאות מיטבית.
המחקר נערך במסגרת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות של מרכז טאוב, שפעילותה נתמכת על ידי יד הנדיב.
בישראל כ-13,000 שריפות פסולת בשנה, אשר גורמות לזיהום אוויר כבד ומזהמות גם את הקרקע ואת מקורות המים. רובן בפריפריה ובשטחי יהודה ושומרון
מדי שנה מדווחות למערך הכבאות בישראל כ-13,000 שריפות פסולת, שהן כמעט 40 שריפות ביום בממוצע. כמות הפסולת הנשרפת בשנה מוערכת בכ-250,000 טונות. החוקרים ניתחו את נתוני השריפות בשנים 2012–2024 ומצאו שיש עונתיות מובהקת בשריפות: בחודשי החורף כמות השריפות יורדת, ובאביב (סביב חג הפסח) – ובמידה רבה גם בסתיו – היא עולה. מבחינה גיאוגרפית, רוב שריפות הפסולת מתרחשות באזורי הפריפריה, במחוזות הצפון והדרום.
מקור חשוב נוסף של זיהום משריפת פסולת הוא זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשריפת פסולת בשטחי יהודה ושומרון. בשנת 2022 נשרפה באזורים אלו פסולת בכמות המוערכת בכ-180,000 טונות, ובאותה שנה בערו גם מאות שריפות פיראטיות של פסולת חשמלית ואלקטרונית בעלות השפעה חוצת גבולות באזור דרום הר חברון. שריפות אלו יוצרות זיהום אוויר כבד שפוגע בתושבים המתגוררים בשטחי יהודה ושומרון ובאזורים הסמוכים לקו הירוק. החוקרים מציינים כי ברשויות מודיעין-מכבים-רעות, חריש ושוהם מתקבלים דיווחים רבים על ריחות של עשן ותסמינים בריאותיים בשל שריפות פסולת.
בתהליך שריפת הפסולת נפלטים לאוויר גזים רעילים המהווים סכנה חמורה לבריאות, דוגמת פחמן חד-חמצני, תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs) ודיוקסינים – חומרים כימיים רעילים במיוחד שנחשבים למסרטנים בדרגה הגבוהה ביותר. כמו כן, בעירה של חומרים פלסטיים או אלקטרוניים משחררת מתכות כבדות כמו עופרת, ארסן, קדמיום, כרום וכספית, שיש להן השפעות נרחבות על הלב ועל מערכת העצבים.
המחקר מציג את שיעורי ההיארעות והתמותה מ-15 סוגי הסרטן הנפוצים ביותר בילדים ובמבוגרים בישראל ובמדינות דרום אירופה. מהנתונים עולה כי בעוד שברוב סוגי הסרטן ההיארעות דומה, ובישראל השיעורים אפילו נמוכים יותר – ההיארעות של לימפומה שאינה הודג'קין גבוהה יותר בישראל ביחס למדינות ההשוואה, גם במבוגרים וגם בילדים. לדברי החוקרים, לנוכח הקשר המסתמן בין חשיפה לזיהומים שמקורם בשריפת פסולת ובין מחלת הסרטן קיים חשש שהעלייה בהיקפים של שריפת פסולת בעשור האחרון תוביל לעלייה בהיארעות סרטן מסוגים שונים בעתיד.
הנזק הסביבתי של שריפות פסולת אינו מסתכם רק בזיהום אוויר. על פי החוקרים, החומרים הרעילים שנפלטים בתהליך השריפה נושרים לקרקע ונספגים בה ומובילים לשינוי ההרכב הכימי שלה – תופעה הפוגעת בפוריות הקרקע וגורמת נזקים ליבולים חקלאיים, משבשת את המערכת האקולוגית המקומית ופוגעת בצמחייה ובבתי הגידול של בעלי החיים. נוסף על כך, החומרים הרעילים נשטפים עם הגשמים, מגיעים למי התהום ולנחלים ומזהמים את מקורות המים. החוקרים מדגישים כי גם לזיהום הקרקע והמים יש השפעה על בריאות הציבור, דרך התוצרת החקלאית שאנו צורכים והמים שאנו שותים.
מערך הטיפול בפסולת: ישראל נמצאת בפיגור משמעותי בהשוואה למדינות מפותחות אחרות ומטפלת בה בשיטה הכי פחות מומלצת – הטמנה
ישראל מתאפיינת בשיעורים גבוהים במיוחד של ייצור פסולת לנפש. בשנת 2020 עמד משקל הפסולת הממוצע לנפש בישראל על 691 ק"ג לשנה, לעומת 534 ק"ג לנפש בממוצע במדינות ה-OECD. כיום רוב הפסולת המיוצרת בישראל מועברת להטמנה, כ-80% – לעומת ממוצע של כ-40% במדינות ה-OECD.
אחת ההשלכות השליליות של הטמנת פסולת היא פליטות של גז החממה מתאן, שבישראל נמצאות בעלייה מתמדת, בעיקר בשל גידול האוכלוסייה והעלייה בנפח הפסולת המיוצרת. המתאן אחראי לכ-20% מהעלייה בטמפרטורה העולמית, ויש לו גם השפעות בריאותיות עקיפות בכך שהוא תורם להיווצרות אוזון קרקעי – מזהם אוויר מסוכן הגורם למחלות בדרכי הנשימה ונמצא קשור גם לאירועים לבביים ולמחלות לב.
חוקרי מרכז טאוב ניתחו את הקשר בין כמות הפליטות של פחמן דו-חמצני ומתאן ובין גידול האוכלוסייה ומצאו כי בעוד ישראל רשמה הצלחה מסוימת בהפחתת הפליטות של פחמן דו חמצני, פליטות המתאן אינן מטופלות וממשיכות לעלות עם גידול האוכלוסייה.
בין 2021 ל-2023 נכרתו כ-242,000 עצים ברישיון, רובם לטובת בניית שכונות חדשות והשאר במסגרת מיזמים של התחדשות עירונית
לעצים תפקיד קריטי בהפחתת ריכוז גזי החממה באטמוספרה, במיתון הטמפרטורה ובהפחתת עומסי חום ובשיפור איכות האוויר, כמו גם השפעה חיובית על בריאות האדם, כפי שהוכח במחקרים רבים. למרות זאת, ישראל היא מן המדינות המובילות ב-OECD בגריעת שטחים פתוחים לצורך בנייה ותשתיות. כמו כן, במיזמים של התחדשות עירונית נכרתים עצים בוגרים בשכונות קיימות בלי לספק חלופות.
על מנת לכרות עץ בישראל דרוש אישור של פקיד היערות. רוב בקשות הכריתה שמוגשות לפקידי היערות הן לצורכי בנייה ופיתוח תשתיות – בשנים 2021–2023 ניתנו רישיונות לכריתה של כ-242,000 עצים, כ-74% מהם לצרכים אלו. שאר הרישיונות הם לצורך הסרת סיכון בטיחותי או בשל מוות או מחלה של העץ.
החוקרים ניתחו את רישיונות הכריתה שניתנו בשנים אלו לפי גודל הרישיון ומצאו שכ-35% מהעצים נכרתו במסגרת רישיונות גדולים במיוחד – 1,000 עצים ומעלה, וכ-21% במסגרת רישיונות כריתה של 1–9 עצים. על פי רוב הרישיונות הגדולים ניתנים לצורך הקמת שכונות חדשות, ולצידם ניתנים מדי שנה אלפי רישיונות לכריתת עץ בודד או מספר עצים בלב אזור עירוני.
החוקרים מציינים כי למרות שהמדיניות המוצהרת של מינהל התכנון היא להעדיף ציפוף של המרחבים העירוניים הקיימים על פני בניית שכונות חדשות בצפיפות נמוכה ותוך הסבה של שטחים פתוחים וקרקע חקלאית לבנייה, בפועל זה קורה מעט מאוד. למעשה נראה שנמשכת המגמה של דחיקת השטחים הפתוחים לטובת בנייה חדשה למגורים.
החוקרים מצביעים על כמה צעדים שניתן לנקוט לצורך התמודדות עם האתגרים הסביבתיים העולים מהמחקר:
- הפחתת שיעורי ההטמנה והשבת אנרגיה מפסולת: דרושים פתרונות בני קיימה לטיפול בפסולת כגון הגדלת נפחי המיחזור והקומפוסטציה והשקעה בהקמת מתקנים להשבת אנרגיה מפסולת. לצד זאת יש להשקיע מאמצים בהפחתת כמויות הפסולת המיוצרות ובצמצום הכמויות המועברות להטמנה.
- רגולציה, פיקוח ואכיפה: הפעלת מנגנוני אכיפה אפקטיביים, במיוחד באזורים המוּעָדים לשריפות פסולת ולפשיעה סביבתית.
- מחקר: השקעה במחקר שיספק נתונים על המחיר הבריאותי של משבר הפסולת בישראל.
- כריתת עצים: גיבוש מדיניות סדורה להגנה על עצים בוגרים, הן במרחב העירוני והן בשטחים פתוחים. לצד זאת יש להקפיד על יישום המדיניות הקיימת של ציפוף המרחבים העירוניים וצמצום הבנייה של שכונות חדשות על חשבון השטחים הפתוחים.
ד"ר מאיה שדה, ראשת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב, אומרת: "לאתגרים הסביבתיים העומדים בפני מדינת ישראל יש השלכות בריאותיות, כלכליות וחברתיות. על קובעי המדיניות להוביל שינוי מערכתי שיאפשר למדינה להמשיך לצמוח, תוך שמירה על איכות החיים ועל בריאותם של תושביה. כמו כן ישנה חשיבות קריטית לפעול להפחתת המפגע של שריפות פסולת כדי לצמצם משמעותית את החשיפה לזיהום אוויר. במקביל חשוב לפעול להגנה על עצים במרחב הציבורי, שנוכחותם חיונית לבריאות הפיזית והנפשית שלנו ולהתמודדות עם שינוי האקלים ועם ההשלכות הבריאותיות של עליית הטמפרטורה ועומסי החום".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151