מחקר חדש של מרכז טאוב בוחן את הקשר בין עומסי חום ובין פניות לחדר מיון, אשפוזים ותמותה בישראל בשנים 2010–2023. החוקרים אור סימן טוב, פרופ' אלכס וינרב, אירנה רוגוזובסקי וד"ר מאיה שדה בוחנים את הקשר בין אירועי חום קיצוניים לצריכת שירותי בריאות בבתי חולים, תוך התמקדות במחלות הכרוניות הרגישות ביותר לעומסי חום – מחלות במערכת הנשימה ומחלות לב וכלי דם. במחקר נבדק אם הביקוש העודף לשירותי בריאות בעת אירועי עומס חום משפיע על משך האשפוז ועל הסיכון לתמותה. כמו כן נאמד הנטל הבריאותי והכלכלי של התארכות משך האשפוז. מדובר במחקר ייחודי וראשון מסוגו בארץ, שבוחן את השפעתם של עומסי חום על האוכלוסייה הן ברמה הארצית והן בחלוקה לאזורי אקלים.
עומסי החום מובילים לעלייה בפניות לחדר מיון
העלייה בטמפרטורה הממוצעת בעולם מתבטאת בין השאר בעלייה במספר הימים והלילות החמים באופן חריג בשנה. מחקרים שנעשו לאורך השנים בארץ ובעולם הצביעו על קשר בין עומסי חום לתחלואה, צריכת שירותי בריאות ותמותה עודפת, בדגש על אוכלוסיות בסיכון. תרומתו של מחקר זה לספרות טמונה בכך שהוא בוחן את ההשפעה של עומסי חום לאורך 14 שנה ובהקשר של מחלות ספציפיות, בראשן מחלות במערכת הנשימה ומחלות לב וכלי דם. מעבר לכך יש בו כדי לספק כלים אמפיריים לקובעי המדיניות בישראל בבואם לגבש תוכניות להתמודד עם עומסי החום ההולכים ומתגברים.
בחינת הנתונים בישראל העלתה שיש מִתאם חיובי בין שיעור הביקורים במיון למדד עומס החום – מדד המשלב טמפרטורה ולחות – במהלך הקיץ כמעט בכל האבחנות הרפואיות. נמצא כי בשבועות של עומס חום גבוה הייתה עלייה מובהקת בפניות לחדר מיון עקב מחלות במערכת הנשימה, מחלות לב וכלי דם ומחלות כליה לעומת שבועות של עומס חום נמוך יותר.
הקשר החזק ביותר נמדד באבחנות של מחלות ריאה, מחלות כליה ומחלות במערכת הנשימה. העלייה המשמעותית ביותר, כ-41%, נמצאה אצל חולים שאובחנה אצלם בחדר מיון מחלת ריאה. בקרב חולים שאובחנה אצלם מחלת לב וכלי דם הייתה עלייה של 18% בפניות למיון ואצל חולים במחלת כליה – 28%.
חולים מיישובים מבוססים פונים למיון בעת עומס חום בשיעורים גבוהים יותר
ככלל, שיעור הגידול במספר הפונים לחדר מיון עקב מחלות במערכת הנשימה ומחלות לב וכלי דם בזמן עומסי חום בשנים 2010–2017 היה גבוה יותר מן השיעור בשנים 2018–2023. ממצא זה עשוי להצביע על הסתגלות האוכלוסייה לעומסי חום.
מעבר לכך נמצא כי שיעור הפניות לחדר מיון בזמן עומסי חום גבוהים, בהשוואה לעומסי חום נמוכים, היה גבוה יותר ביישובים בעלי דירוג חברתי-כלכלי גבוה (7–10) מאשר ביישובים בעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך. ממצא זה מנוגד לדפוס שנמצא במחקרים אחרים בעולם. אחד ההסברים לכך עשוי להיות קשור לשימוש מוגבר במזגנים בקרב אוכלוסיות מבוססות בישראל, שמחליש את יכולת ההסתגלות שלהן לעומסי חום. הסבר אפשרי אחר הוא שעקב הקרבה הגיאוגרפית של אוכלוסיות אלו לבתי חולים – שנובעת במידה רבה מכך שחלקים ניכרים מהן מתגוררים באזור המרכז, שבו יש יותר מרכזים רפואיים – רבים מקרבן נוטים לפנות למיון בעת הופעת תסמינים; זאת בעוד חולים מאזורי הפריפריה ומרקע חברתי‑כלכלי נמוך עשויים להימנע מכך ולהסתפק בטיפול ביתי. מבחינה גיאוגרפית נמצא כי במחוזות תל אביב והמרכז (כולל ירושלים), העלייה בפניות לחדר מיון עקב עומסי חום הייתה גבוהה מזו שבשאר המחוזות בישראל, בפרט במחלות במערכת הנשימה.
ככל שעומס החום עולה משך האשפוז מתארך, אך אין השפעה מהותית על היקפי התמותה
חוקרי מרכז טאוב מצאו שככלל, ככל שעומס החום עולה כך משך האשפוז מתארך. לדוגמה, עלייה של יחידה אחת במדד עומס החום מ-20 ל-21 מעלות (ממוצע של 24 שעות) מאריכה את משך האשפוז הממוצע עקב מחלות במערכת הנשימה ב-19% אצל גברים וב-22% אצל נשים. עלייה מ-25 ל-26 מעלות מאריכה את משך האשפוז של גברים ב-24% ושל נשים ב-28%. העלייה במשך האשפוז בקרב נשים גבוהה מהעלייה בקרב גברים בכל טווחי עומסי החום הנצפים. באופן כולל, החוקרים מעריכים כי עלייה של יחידה אחת בעומס החום מובילה לכ-5,500 ימי אשפוז עודפים בשנה (בגין כלל המחלות שנבדקו במחקר).
אשר לתמותה, מממצאי המחקר עולה כי עודף התמותה בקרב המאושפזים בבתי החולים עקב עומסי חום קטן יחסית – פחות משני מקרי מוות עודפים בשנה (לעומת ממוצע של כ-40,000–53,000 מתים בשנה ב-2010–2023). עם זאת, יש לסייג זאת בכך שהמחקר התמקד בתמותה בתוך בתי החולים בלבד ולא מחוץ לבתי החולים.
העלות העודפת למערכת הבריאות כתוצאה מעלייה בעומסי החום – כ-380 מיליוני ש"ח בעשור
בין השנים 2014 ו-2025 נמדדה עלייה ממוצעת של כ-2 יחידות עומס חוםבחודשי הקיץ החמים (יולי-אוגוסט). בהתבסס על נתון זה החוקרים מעריכים כי העלויות העודפות למערכת הבריאות עקב עלייה זו, בעיקר על רקע התארכות משך האשפוז במחלות לב ובמחלות במערכת הנשימה, יגיעו לכ-380 מיליון ש"ח בעשור.
דרושה היערכות של מערכת הבריאות להשפעות שינוי האקלים והעלייה בעומסי החום
ממצאי המחקר מצביעים על עלייה בפניות לחדר מיון ובמשך האשפוז בתקופת הקיץ. לדברי החוקרים, תפקודה של מערכת הבריאות, שממילא מושפע מתפוסת מיטות גבוהה מאוד בבתי החולים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, יושפע עוד יותר מגידול נוסף בביקוש לשירותיה בזמנים של עומסי חום. לכן בשבועות של עומס חום חריג דרושה היערכות מוגברת של מערכת הבריאות, לצד הרחבת פעילותה של רפואת הקהילה בתחום המניעה. כמו כן חשוב להמשיך ולחקור את הפערים הגיאוגרפיים והפערים בין אוכלוסיות בפניות למיון שהוצגו במחקר זה.
ד"ר מאיה שדה, חוקרת בכירה וראשת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות במרכז טאוב: "שינוי האקלים הוא עובדה קיימת ויש להיערך אליו בצורה מיטבית. מחקר זה עסק בזווית הבריאותית של התגברות עומסי החום בזירה הישראלית. המחקר חשף שתי תופעות בולטות: עלייה בפניות לחדר מיון ועלייה במשך האשפוז, בעיקר בקרב חולים הסובלים ממחלות של מערכת הנשימה. למרות כיסוי המזגנים הנרחב בישראל אנחנו לא חסינים לעומסי החום המתגברים. למשרד הבריאות יש תוכנית היערכות לשינוי אקלים, לרבות כוח אדם ייעודי שהוקצה לכך, והוא גם נערך להכשרת צוותים לאירועי חירום. כעת יש להשקיע משאבים ביישום התוכניות האסטרטגיות הללו על מנת להגן על התושבים, ובפרט על האוכלוסיות הפגיעות ביותר – מבוגרים וחולים במחלות כרוניות".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151