מרכז טאוב מפרסם את חוברת "תמונת מצב המדינה" לשנת 2026. החוברת מציגה נתונים מעודכנים על מצב החברה בישראל וכוללת גם חלקים נבחרים מן המחקרים שנערכו במרכז בשנה החולפת ואת הממצאים החשובים שעלו מהם, המתייחסים בין השאר למחירים הכלכליים והחברתיים שמשלמת מדינת ישראל, השרויה במלחמה זו השנה השלישית ברציפות.
החוברת דנה בנושאים ממגוון תחומי המחקר של מרכז טאוב: כלכלה, שוק העבודה, בינה מלאכותית, דמוגרפיה, רווחה, בריאות, סביבה ובריאות, חינוך והגיל הרך. לפניכם מקבץ נתונים נבחרים מתוך החוברת. לקריאת הפרסום השלם לחצו כאן.
את החוברת כתב וערך פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב ופרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן.
מבצע שאגת הארי
פרק זה מציג נתונים בכמה היבטים של המבצע, כמו אשפוזים בבתי חולים, מספר האזעקות שהופעלו ומספר המפונים, מתוך השוואה לסבב הלחימה הקודם מול איראן ולמלחמת 7 באוקטובר.
בשבוע הראשון של המבצעים מול איראן חלה ירידה של 20% בהוצאה בכרטיסי אשראי
בשני המבצעים מול איראן נרשם בשבוע הראשון צמצום של כ-20% בהיקף ההוצאה בכרטיסי אשראי. בשני המקרים, ככל שנמשכה המערכה גדל היקף ההוצאה וחזר לרמה הממוצעת בחודשיים שקדמו למבצע.
כלל ההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש מרץ 2026 (מבצע שאגת הארי) היו גבוהות יותר מאשר בפברואר 2026 ובמרץ 2025, אך ההוצאה היומית הממוצעת בזמן מבצע שאגת הארי הייתה גבוהה מהממוצע היומי בעת מבצע עם כלביא ביוני 2025 בכ-11%.
מאקרו-כלכלה
גידול מסיבי בהוצאות הביטחון בהווה ובשנים הקרובות
הוצאות הביטחון השנתיות (במחירי 2020) גדלו בין השנים 1995 ו-2019 בקצב ממוצע של 1.7% לשנה. עם זאת, מכיוון שהתוצר עלה באותה תקופה בקצב ממוצע של 3.7% בשנה, הוצאות הביטחון במונחים של אחוז מהתוצר ירדו מכ-8% תוצר באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת לכ-5% בשנים שקדמו למלחמה. הוצאות המלחמה הגדולות בשנים האחרונות העלו את שיעור ההוצאה הביטחונית לכ-9% תוצר – השיעור הגבוה ביותר בשלושים השנים האחרונות.
ייתכן שהוצאות הביטחון יעמדו על כ-8%–9% מהתוצר גם בשנת 2026. על פי מתווה ועדת נגל אמורות הוצאות אלו לרדת לשיעור של כ-4% תוצר בתוך עשור, אך בהתחשב בהערכות בנוגע להתמשכות הסכסוך עם איראן יש לצפות לירידה מתונה יותר של ההוצאות, לכ-5%–6% מהתוצר בתוך עשור.
פריון העבודה בישראל נמוך ביחס למדינות דומות בעלות הכנסה גבוהה והפער הולך וגדל. אחד ההסברים לפריון עבודה הנמוך – רמה נמוכה של הון אנושי
סקר מיומנויות הבוגרים של ה-OECD מעריך את המיומנויות הבסיסיות של מבוגרים בכל מדינה בתחומי האוריינות והחשיבה הכמותית. אף שישראל היא אחת המדינות המשכילות בעולם, בסקר של 2022–2023 הייתה רמת המיומנויות הממוצעת בישראל נמוכה בכ-0.3 סטיות תקן מזו של ממוצע מדינות ה-OECD. הפער בולט במיוחד באוכלוסייה הערבית, שם הוא מגיע לכדי סטיית תקן שלמה.
פערים ניכרים קיימים גם בין האוכלוסייה החרדית – ובייחוד גברים חרדים – לשאר האוכלוסייה היהודית. מדאיג עוד יותר הוא שהפערים בין קבוצות האוכלוסייה התרחבו מאז סקר המיומנויות הקודם, שנערך בשנת 2014.
המיומנויות הנמוכות באוכלוסייה הערבית ובקרב גברים חרדים נובעות במידה רבה מפערים בכמות ובאיכות החינוך, לרבות הכשרה מקצועית – תחום שבו מצבה של ישראל גרוע במיוחד בהשוואה למדינות אחרות בעלות הכנסה גבוהה.
שוק העבודה
התרחבות בפערי השכר בהיי-טק בין עובדי התעשייה לעובדי השירותים
לאורך שנים, שכרם של העובדים בתעשיות ההיי-טק, המיוצגות על ידי ענף ייצור המחשבים והציוד האופטי, היה נמוך מעט מזה של העובדים בשירותי היי-טק, המיוצגים על ידי ענף התכנות. לאחרונה פערי השכר בין שתי הקבוצות גדלו.
פערי השכר בין כלל עובדי ההיי-טק לשאר העובדים במשק מתרחבים בעקביות: בשנת 2012 עובדי ההיי-טק השתכרו בממוצע פי 2.2 מהשכר הממוצע בשאר ענפי המשק, ובשנת 2025 כבר עמד נתון זה על כמעט פי 3. פער זה משקף את ההבדלים הגדולים בפריון העבודה בין שתי הקבוצות.
מבחינת הביקוש לעובדים, יש לציין כי בשנים האחרונות יש קיפאון במספר המשרות בהיי-טק לאחר גידול עקבי בשנים 2014–2023.
עלייה בתעסוקת נשים ערביות, קיפאון בקרב גברים חרדים
לאחר ירידה חדה בשיעור התעסוקה של גברים ערבים בתחילת המלחמה, הוא עלה והתייצב על 77% בראשית 2025 – מעט מתחת לשיא של 79% שנרשם ב-2023. לעומת זאת, בקרב גברים חרדים הייתה עלייה קלה בתעסוקה בתחילת המלחמה אך ב-2025 היא ירדה לרמה נמוכה מזו שנרשמה ב-2023. גברים יהודים לא-חרדים שמרו על שיעור תעסוקה גבוה של כ-87%.
בקרב נשים יהודיות לא-חרדיות נשמר שיעור התעסוקה הגבוה של השנתיים האחרונות, ובקרב נשים חרדיות הוא הוסיף לעלות, תוך שהוא כמעט סוגר את הפער במהלך השנה האחרונה. גם השיעור בקרב נשים ערביות הוסיף לעלות, והגיע ל-49% במחצית הראשונה של 2025; רמה זו נותרה יציבה מאז.
אם מגמות אלו יימשכו, במהלך שנת 2026 צפוי שיעור התעסוקה של נשים ערביות לעלות על זה של גברים חרדים, וייתכן אף שיגיע ליעד התעסוקה הממשלתי (53% עד 2030) לפני המועד המתוכנן.
בינה מלאכותית
כשליש מהשימוש ב-Claude: תכנות, חינוך, כתיבה ועריכת תוכן
התרשים מראה התפלגות של שימושים נבחרים ב-Claude בישראל נכון לאפריל 2026. כמעט רבע מהשימוש בכלי זה הוא למטרות תכנות וכתיבת קוד, ועוד כשישית ליצירה או עריכה של תוכן (כתוב או ויזואלי) ולמטרות חינוך והדרכה. כ-1.4% מהשימוש הוא לסיוע תעסוקתי, כגון הכוונה מקצועית או כתיבת קורות חיים. כמחצית מהשימושים לא סווגו.
על-פי נתוני חברת Anthropic, ישראל מדורגת שנייה בעולם בשימוש ב-Claude לנפש. השימושים העיקריים בישראל דומים לממוצע העולמי. עם זאת, ישנם שימושים שבהם המשתמש הישראלי יוצא דופן, כגון תרגום, ייעוץ רפואי ויצירת תוכן דתי או רוחני. אף שחלקם של שימושים אלו בישראל קטן, הוא עדיין בולט בהשוואה בין-לאומית.
שיעור המעסיקים שמדווחים על ירידה בביקוש לעובדים עקב השימוש בבינה מלאכותית הולך וגדל
בסקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס ממרץ 2026 דיווחו מעסיקיהם של 8% מהעובדים במשק על ירידה בביקוש לעובדים עקב השימוש בבינה מלאכותית. עיקר ההשפעה הוא בענפי ההיי-טק והפיננסים, שם הקטנת מצבת העובדים דווחה על ידי מעסיקיהם של כ-12% מהעובדים (לעומת כ-7% בשאר המשק). נתונים אלו משקפים עלייה מהסקר האחרון שנערך ביוני 2025, שבו דיווחו מעסיקיהם של כ-5.5% מהעובדים בהיי-טק ו-2.5% בשאר המשק על ירידה בביקוש לעובדים. גידול בביקוש לעובדים בענפי ההיי-טק עקב הטמעת הטכנולוגיה דווח על ידי מעסיקיהם של כמעט 6% מהעובדים – נתון המהווה זינוק של ממש לעומת הסקר הקודם, שבו דווח על פחות מחצי אחוז. בכלל ענפי המשק הירידה בביקוש הוסטה מעובדים בעלי השכלה/מיומנות גבוהה לעובדים בעלי השכלה/מיומנות נמוכה.
דמוגרפיה
יותר ישראלים עוזבים את המדינה ופחות חוזרים
ההגירה אל ישראל וממנה הייתה מאז ומתמיד הרכיב הפחות יציב מבין שלושת הרכיבים המניעים את השינויים הדמוגרפיים, ובשנים האחרונות רכיב זה נעשה יציב עוד פחות.
ההגירה היוצאת של ישראלים ילידי הארץ, הן יהודים והן לא-יהודים, נמצאת במגמת עלייה מתמדת מאז שנת 2022. בשלוש השנים האחרונות עלו שיעורי ההגירה מעל ומעבר לכל שיעור שנרשם בעשור הקודם. באותה תקופה, מספר התושבים החוזרים ילידי הארץ היה נמוך בהשוואה לעשור שקדם לה. בהשוואה לממוצע בשנים 2014–2022 חלה עלייה דרמטית גם בהגירה היוצאת של יהודים ולא-יהודים שנולדו במדינות אחרות. לבסוף, למרות האנטישמיות הגוברת, מספר העולים בשנת 2025 – שרשם זינוק חד בשנים 2022 ו-2023 בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה – היה הנמוך ביותר מאז שנת 2014 (למעט שנת 2020, שבה הוטלו מגבלות תנועה מחמירות עקב מגפת הקורונה).
השיעור הגולמי של הגירה יוצאת בקרב אוכלוסיית הלא-יהודים, שרובם נולדו בחו"ל, גבוה במיוחד: בשנת 2023 הוא עמד על 391 מהגרים יוצאים לכל 10,000 תושבים, לעומת 16 באוכלוסייה הערבית ו-48 באוכלוסייה היהודית. שילוב המגמות בהגירה הנכנסת והיוצאת הכניס את ישראל למאזן הגירה שלילי במשך שנתיים רצופות.
ב-2023 שיעור ילידי ישראל שחיו בחו"ל היה קטן יותר מאשר ב-1990
במדגם שכלל 42 מדינות נמצא כי בין 1990 ל-2023, במרבית המדינות הייתה עלייה כללית בחלקם של האנשים שהיגרו ממדינות הולדתם. עליות חדות במיוחד נרשמו במדינות מזרח אירופה ובמדינות קטנות כגון לוקסמבורג, איסלנד וניו זילנד. ישראל היא אחת מארבע מדינות בלבד במדגם זה – לצד פינלנד, סלובניה וקפריסין – שחוו צמצום ניכר בשיעור ילידי המדינה החיים כיום במקום אחר. למעשה, מארבע מדינות אלו ישראל רשמה את הירידה החדה ביותר – מ-8.3% מכלל ילידי הארץ שחיו מחוץ לגבולותיה בשנת 1990 ל-4.3% בלבד בשנת 2023.
רווחה
המחסור בעובדות ועובדים סוציאליים והנטל המוטל עליהם גדֵל עם רמת העוני ביישוב
נכון לחודש מרץ 2026 כ-18% מתקני העובדות והעובדים הסוציאליים אינם מאוישים, ובמונחים מוחלטים מדובר במחסור של כ-1,300 אנשי מקצוע. שיעור התקנים הלא מאוישים מתאפיין בתנודתיות רבה לאורך השנים, אך המגמה הכללית מצביעה על מחסור שגדל בעקביות.
הקושי באיוש התקנים חמור יותר ביישובים שבהם המצוקות החברתיות הן הקשות ביותר: שיעור התקנים הלא מאוישים ברשויות מקומיות שרמת העוני בהן גבוהה (ליותר מ-25% מהמשפחות ביישוב הכנסה מתחת לקו העוני) עולה בהרבה על השיעור ביישובים שרמת העוני בהם נמוכה (עד 15% מהמשפחות). בחלוקה לפי מגזר, ברשויות היהודיות (ללא רשויות חרדיות) השיעור הממוצע של תקנים לא מאוישים עמד באפריל 2026 על כ-17%, ואילו ברשויות הערביות, ובפרט הבדואיות, הוא גבוה בהרבה – 21% ו-26%, בהתאמה.
גם מספר מקבלי השירותים לעובד סוציאלי גבוה יותר ברשויות העניות ביותר בהשוואה לרשויות שרמת העוני בהם בינונית ונמוכה. להיבט זה יש השפעה מכרעת הן על רמת הטיפול שניתן לספק למקבלי השירות והן על שחיקתם של אנשי המקצוע.
יחידים בגילי הביניים
בני 50–64 שמתגוררים לבד עניים יותר מבני גילם שאינם חיים לבד
בקרב יחידים בגילי הביניים – וגם בגילים מבוגרים יותר – שיעור משקי הבית שהכנסתם מתחת לקו העוני גבוה יותר משיעורם בקרב אנשים שאינם חיים לבד. נתונים נוספים מראים כי כ-16% מהכנסתם של בני 50–64 שחיים לבד מבוססת על תמיכות, לעומת כ-6% בקרב מי שאינם יחידים, וכי הם מתגוררים בדירה בבעלותם בשיעורים נמוכים יותר – כ-59% בקרב יחידים לעומת 83% בקרב מי שאינם יחידים. גם במישור החברתי והרגשי מצבם פחות טוב, והם חווים תחושת בדידות פי ארבעה ממי שאינם חיים לבדם.
בריאות
עלייה במספר הרופאים שלמדו רפואה בישראל
מספר הרישיונות החדשים לעסוק ברפואה מוסיף לעלות, ובכלל זה מספר הרישיונות שניתנו לבוגרי לימודי רפואה שלמדו בישראל – בשנת 2023 עמד מספרם של אלה על 750, לעומת 672 בשנת 2022.
בשנים האחרונות גדל בהדרגה מספר הסטודנטים שהחלו ללמוד רפואה באוניברסיטאות בישראל, מ-731 סטודנטים חדשים בשנת 2018 לכ-1,400 ב-2025. משרד הבריאות שואף להגיע ל-1,700 סטודנטים חדשים בשנת 2030.
העלייה במספר זה נובעת מכמה תהליכים שיושמו בישראל בשנים האחרונות, בהם הגדלת מספר הסטודנטים בבתי הספר לרפואה בארץ והסבת תוכניות הכשרה שיועדו לסטודנטים מחו"ל לתוכניות עבור סטודנטים ישראלים.
התפרצות החצבת בישראל: פעמון אזהרה מדאיג
התפרצות החצבת שהחלה באפריל 2025 נמשכת ביתר שאת. מספר החולים בישראל ל-100,000 נפש גדול פי 55 ממספרם בארה"ב ופי 19 ממספרם באירופה. שיעור הנפטרים מתוך החולים במחלה הוא כמעט פי 4 משיעורם בארה"ב וכמעט פי 5 מזה שבאירופה.
הנתונים המדווחים בארץ – כ-3,600 חולים נכון לתחילת יוני 2026 – הם ככל הנראה רק קצה הקרחון. מודלים סטטיסטיים מעריכים כי בפועל התחלואה גבוהה פי 3 עד 4, ומספר החולים האמיתי הוא בין 10,000 ל-14,000. הפער בין מספר החולים המדווח למספרים בפועל נובע מהימנעות מדיווח בקהילות מבודדות וממקרים שאינם מגיעים לאבחון רשמי.
אף שבישראל שיעור המתחסנים גבוה מעט מן השיעור בארה"ב ובאירופה – 95% לעומת כ-93% ו-94%, בהתאמה – קיים ריכוז אוכלוסייה בו השיעור הממוצע הוא רק 84% בערים עם אוכלוסייה חרדית גדולה – ירושלים, בית שמש, בני ברק, ביתר עילית, נוף הגליל וצפת.
סביבה ובריאות
עיקר ההוצאה הסביבתית מופנה לניהול פסולת
הוצאות הממשלה על הגנת הסביבה כוללות הוצאות על טיפול בפסולת, שמירת טבע (לרבות שימור המגוון הביולוגי), הפחתת זיהום אוויר ומים ומיתון שינוי האקלים והשפעותיו.
בשנת 2024 הסתכמה ההוצאה הציבורית על הגנת הסביבה בישראל בכ-11 מיליארד ש"ח (במחירי 2024), כאשר הרשויות המקומיות מימנו 87% ממנה. מרבית ההוצאה מופנית לניהול פסולת, והרשויות המקומיות מממנות 92% ממרכיב זה. בשנת 2024 היווה הטיפול בפסולת 83% מסך ההוצאה הממשלתית על הגנת הסביבה, בעוד הטיפול בשפכים היווה 8.4%. ההוצאה על מניעת זיהום אוויר נמוכה במיוחד, וזאת על אף שיעורי התמותה הגבוהים בישראל המיוחסים לגורם זה.
בהתבוננות לאורך זמן, בשנת 2024 הייתה ההוצאה על טיפול בפסולת גבוהה ב-54% מההוצאה בשנת 2013 – אף שהאוכלוסייה גדלה באותה תקופה ב-25% בלבד – ועיקר הגידול התרחש בשלוש השנים האחרונות (2022–2024).
ייצור החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים נמוך במידה ניכרת מהיעדים המוצהרים
היעדים העדכניים ביותר לשילוב אנרגיה מתחדשת בייצור חשמל בטווח הארוך שישראל הצהירה עליהם בשנת 2022 עומדים על 20% מייצור החשמל עד שנת 2025 ו-30% עד שנת 2030. במהלך העשור האחרון גדל ההספק המותקן באופן משמעותי והגיע לכ-27% מההספק המותקן הכולל. עם זאת, הייצור בפועל נותר נמוך בהרבה – רק כ-14%–15% מצריכת החשמל בשנת 2024.
שיעור החשמל שהופק בישראל ממקורות מתחדשים בשנת 2023 היה נמוך בהשוואה למדינות דומות בגודל אוכלוסייתן ובתנאי האקלים שלהן.
חינוך
אחד ההסברים להיעדר מחסור במורות – גיוסן של מורות חוצות גבולות
אחד ההסברים לפער הגדול בין הנתונים על מספר המורות הצפוי למספרן בפועל הוא העלייה הגדולה במספר המורות "חוצות הגבולות" בחינוך הממלכתי העברי ובחינוך הממלכתי-דתי. בחינוך הממלכתי העברי כ-30% מהמורות הן ערביות או בוגרות מוסדות הכשרה ממלכתיים-דתיים או חרדיים, ובחינוך הממלכתי-דתי כ-30% מהמורות קיבלו את הכשרתן בסמינרים חרדיים. בסך הכול מדובר בעשרות אלפי מורות המלמדות במוסדות חינוך שהשקפת עולמן שונה מזו של בית הספר שהן מלמדות בו.
הנתונים מראים כי להעסקת מורות חוצות גבולות אין השפעה מהותית על הישגי התלמידים, ולכן הן יכולות לשמש פתרון אפשרי למחסור במורות. כמו כן, לשילובן בצוות ההוראה של בית הספר עשוי להיות גם היבט חברתי חשוב – קידום רב-תרבותיות וטיפוח סובלנות ודו-קיום במערכת החינוך.
הגיל הרך
רמת המוכנות לבית הספר בקרב ילדים להורים ששירתו במילואים נמוכה יותר
בסקר שערכו חוקרות היוזמה לחקר ההתפתחות ואי השוויון בגיל הרך של מרכז טאוב בקרב הורים לילדים צעירים נשאלו משתתפי הסקר באיזו מידה הילד או הילדה היו מסוגלים לבצע פעולות בסיסיות בתחום הקריאה והחשבון עם כניסתם לבית הספר. התשובות ניתנו בסולם המשקף את מידת היכולת של הילד (בכלל לא, במידה מועטה, במידה בינונית, במידה רבה מאוד). פריטים אלו אוגדו למדד כולל של מוכנות לבית הספר, המשקף מיומנויות קוגניטיביות טרום-בית ספריות.
התוצאות מראות כי ילדים בני 4–6 שאחד מהוריהם גויס לשירות מילואים בתחילת מלחמת 7 באוקטובר הפגינו רמת מוכנות נמוכה יותר לבית הספר בהשוואה לילדים שהוריהם לא גויסו. ממצא זה נותר בעינו גם לאחר פיקוח על מגוון רחב של משתנים דמוגרפיים ומשפחתיים, כולל גיל ומגדר הילד, רמת ההכנסה המשפחתית, השכלת ההורים, גודל המשפחה, המצב המשפחתי וזמינותו הרגשית של ההורה שנשאר בבית.
על סמך תוצאות הסקר ניתן להסיק שהיעדרות ממושכת של הורה מהבית בתקופות חירום עשויה לשבש את יכולתם של ילדים צעירים לפתח מיומנויות קוגניטיביות, חברתיות ורגשיות הנדרשות למעבר לבית הספר. מדובר בשלב התפתחותי קריטי, ולכן לפגיעה בשלב זה עלולות להיות השלכות ארוכות טווח.
פרופ' אבי וייס, נשיא מרכז טאוב וכותב החוברת: "כמדי שנה, תמונת מצב המדינה נוגעת בסוגיות המשמעותיות שמעסיקות את ההנהגה והציבור בישראל. השנה החוברת מציפה סוגיות קריטיות כמו העלייה בנטל החוב הציבורי ובהוצאות הביטחון, לצד שינויים מדאיגים במבנה הדמוגרפי ואתגרים בוערים בתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך. הנתונים העולים מהחוברת עשויים לסייע למקבלי ההחלטות לגבש מדיניות מושכלת ומיטיבה שתתחשב הן בצרכים השוטפים והן בצורכי השעה".
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.
לפרטים נוספים ולתיאום ריאיון נא לפנות לחן משיח, דוברת מרכז טאוב: 054-7602151.