סוגיית המחסור במורים, המעסיקה את קברניטי מערכת החינוך בישראל לאורך השנים, טרם מוצתה. כך גם קבלת ההחלטות באשר למדיניות פעולה, אשר תתבסס על מידע אמין ועדכני על הביקוש למורים, על ההיצע הפוטנציאלי ועל התנאים והצעדים המשפיעים על הביקוש ועל ההיצע. המאמר בוחן את מרכיבי הביקוש וההיצע בישראל, מתייחס לשאלה האם יש מחסור במורים, ומפנה את הזרקור לדרכים לפתרון בעיות נקודתיות של מחסור במורים לאחר קביעה שהמחסור איננו אקוטי. המאמר מתווה המלצות למדיניות בשני כיוונים מרכזיים: האחד, מיקוד המאמץ לייעול ולחיסכון במשאבי השעות המוקצים כיום למערכת; והשני, תמרוץ יצירתי וחדשני של המורים המועסקים היום במערכת, כדי שיגדילו את היקפי משרתם.