"מורות חוצות גבולות": פתרון אפשרי לפערי כוח האדם במערכת החינוך

מחקר זה של מרכז טאוב מצביע על התרחבות התופעה של "מורות חוצות גבולות" באופן שמשנה את פניו של חדר המורים הישראלי. נחום בלס, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, וד"ר דוד מעגן, מנהל תחום חינוך גבוה וכוח אדם בהוראה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחנו את שילובן של מורות בבתי ספר ממגזר או סוג פיקוח שונה ממגזר הכשרתן בשנים 2010–2025. החוקרים התמקדו בשני היבטים של התופעה: מורות ערביות ותיקות וחדשות, ומורות חדשות מכל המגזרים. הנתונים מראים כי שיעור המורות הערביות (ותיקות וחדשות) המלמדות בחינוך הממלכתי העברי עלה בתקופה זו פי ארבעה – מפחות מ-1% בשנת 2010 ל-4% בשנת 2025. למעשה, אחד מכל ארבעה בתי ספר בחינוך הממלכתי העברי מעסיק לפחות שתי מורות ערביות. אשר למורות החדשות, נמצא כי בחינוך הממלכתי-דתי, שיעורן של אלה שקיבלו את הכשרתן במוסדות חרדיים עלה מ-19% ב-2010 ל-31% בשנת 2025. ממצאי המחקר מפריכים את החשש ששילוב של מורות ממגזר הכשרה אחר בצוות בית הספר פוגע באיכות הלימודים.

קשיי גיוס כמנוע שינוי

מערכת החינוך בישראל מורכבת מארבע תת-מערכות נפרדות: החינוך הממלכתי העברי, הממלכתי הערבי, הממלכתי-דתי והחרדי, ובאופן טבעי מנהלות בתי ספר מעדיפות להעסיק מורות שהוכשרו במוסדות הכשרה שזהותם הערכית דומה לזו של בית הספר. עם זאת, קשיים בגיוס מורות בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי מאלצים את המנהלות בשטח לחצות גבולות מגזריים ולגייס מורות מרקע שונה. כך, לדוגמה, ברבים מבתי הספר בחינוך הממלכתי העברי מלמדות גם מורות ערביות, דתיות וחרדיות, וברבים מבתי הספר הממלכתיים-דתיים מלמדות גם מורות שהוכשרו במוסדות הכשרה חרדיים. יש לציין שהתופעה מוגבלת לחינוך הממלכתי העברי ולחינוך הממלכתי-דתי.

החינוך הממלכתי העברי הוא המגוון ביותר, ושיעור המורות הערביות המלמדות בו עולה בהתמדה

הנתונים מצביעים על כך שהחינוך הממלכתי העברי הוא יעד מרכזי עבור מורות המגיעות ממגזרי הכשרה אחרים. הערכה סבירה היא שכ-30%–40% מהמורות החדשות שנקלטו בחמש השנים האחרונות בבתי ספר של החינוך הממלכתי העברי נמנות עם מגזר דתי כלשהו או עם המגזר הערבי. כך, שיעור המורות בממלכתי העברי שהוכשרו במוסדות ממלכתיים-דתיים עלה מ-8.6% ב-2010 ל-18.2% ב-2025; שיעורן של מורות מהמגזר הערבי עלה מ-2.8% ל-7%; ושיעור המורות שהוכשרו במוסדות חרדיים עלה מ-1.2% ל-5.6%. מגמה זו משקפת מעבר של החינוך הממלכתי העברי מהסתמכות על מורות שהוכשרו במוסדות חינוך ממלכתיים עבריים לקליטה נרחבת של מורות שהוכשרו במגזרים אחרים.

כיום, בכל בית ספר רביעי בחינוך הממלכתי העברי (26%) מלמדות לפחות שתי מורות ערביות. הדבר בולט במיוחד בערים מעורבות או סמוכות ליישובים ערביים. בחיפה, לדוגמה, שיעור בתי הספר שמעסיקים שתי מורות ערביות ומעלה זינק מ-6% ב-2010 ל-83% ב-2025, ובכפר סבא שיעורם זינק מ-8% ל-71%. במקביל, לאורך התקופה הצטמצם דרמטית שיעור בתי הספר עם סגל מורות הומוגני: בעוד בשנת 2010 ב-89% מבתי הספר לא הייתה אף מורה ערבייה בסגל, בשנת 2025 נתון זה צנח ל-59%.

למרות שיעורי ההשתלבות המרשימים, המורות הערביות מתמודדות עם מציאות מורכבת בבתי הספר היהודיים. בסקרים שנעשו דיווחו מורות ערביות שלעיתים קרובות הן נאלצות להצניע את זהותן הלאומית או הפוליטית כדי להימנע מעימותים, ובוחרות בשתיקה ככלי הישרדות חברתי. בתקופות של מתיחות ביטחונית הקושי מתעצם והן מרגישות צורך להוכיח את נאמנותן ומקצועיותן בסביבה שעלולה להיות חשדנית.

ממצא נוסף שעלה במחקר קשור לרמה החברתית-כלכלית של בית הספר. ככלל, נמצא שהייתה מגמת עלייה בהיקף ההשתלבות של מורות ערביות בחינוך הממלכתי העברי הן בבתי ספר המשרתים תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש והן בכאלה שמשרתים תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חזק יותר. עם זאת, היקף הגיוס של מורות ערביות גדול יותר בבתי ספר עם תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש – 3.9%, לעומת 3.2% בבתי ספר עם תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חזק. ייתכן שהסיבה קשורה לכך שבבתי ספר המשרתים אוכלוסייה ברמה חברתית-כלכלית גבוהה התנגדות ההורים להעסקת מורות ערביות אפקטיבית יותר, וייתכן גם שבתי הספר הללו אטרקטיביים יותר עבור מורות מהמגזר היהודי. לעומת זאת, בבתי ספר המשרתים תלמידים מרקע נמוך הצורך במורות גובר על החסמים החברתיים ומוביל לאימוץ נרחב יותר של מורות חוצות גבולות.

שיעור המורות הערביות בחינוך הממלכתי העברי, לפי רמה חברתית-כלכלית של תלמידי בית הספר

החינוך הממלכתי-דתי: הסתמכות גוברת על מורות חרדיות

לצד השינויים בחינוך הממלכתי העברי, בחינוך הממלכתי-דתי הפכו מורות שהוכשרו במגזר החרדי למקור חיוני של כוח אדם. שיעור המורות החדשות עם הכשרה חרדית בכלל החינוך הממלכתי-דתי זינק מ-19% ב-2010 ל-31% ב-2025, ובחינוך היסודי הן מהוות כיום כמעט 40% מהמורות החדשות. בחטיבות הביניים ובתיכונים מורות חרדיות מהוות למעלה מ-22% מהמורות החדשות לאנגלית, כ-19% מהמורות לעברית וכ-18% מהמורות למתמטיקה. המחקר מדגיש כי למרות השוני ברקע ההכשרה שלהן, שילובן אינו משפיע על הישגי התלמידים בבגרות, ובכך הן מעניקות פתרון מקצועי ויציב לפערי כוח האדם בחינוך הממלכתי-דתי.

מיקוד מקצועי ואקדמי: מענה למקצועות שבהם קיימים פערים, לצד יציבות בהישגים

השתלבותן של מורות חוצות גבולות בחינוך הממלכתי העברי מורגשת בכל המקצועות. מספר המורות למתמטיקה גדל פי 23 (מכ-20 מורות ב-2012 לכ-470 ב-2025), ובחינוך המיוחד נרשם גידול של פי 8 (מכ-110 מורות לכ-800).

במקביל, החוקרים ניתחו גם את השכלתן של המורות הערביות החדשות בהשוואה לעמיתותיהן היהודיות. ממצאי הניתוח מראים שממוצע הבגרות של המורות הערביות בחינוך הממלכתי העברי גבוה – או לפחות שווה – לזה של המורות היהודיות. זאת ועוד, מבדיקה של הקשר בין שיעור המורות החדשות חוצות הגבולות בבית הספר להישגי התלמידים עולה שיש קשר חיובי ומובהק, אם כי חלש, בין שיעור המורות הערביות להישגי התלמידים בבגרות, לעומת קשר שלילי, גם הוא  חלש, בין שיעור המורות החרדיות להישגים בבגרות. בחינוך הממלכתי-דתי נמצא כי אין קשר בין שיעור המורות החרדיות להישגים בבגרות, לעומת קשר שלילי בין שיעור המורות שהוכשרו במוסדות ממלכתיים עבריים (שרובן ככל הנראה דתיות) להישגים בבגרות.

תופעת המורות חוצות הגבולות איננה עוד תופעה זניחה בשולי המערכת, אלא תהליך עומק שהולך ונעשה חיוני ליציבותה וצפוי להאיץ עוד יותר על רקע המגמות הדמוגרפיות והפערים בפריסה ובשיבוץ מורים. ממצאי המחקר מוכיחים שהמורות חוצות הגבולות נותנות מענה מקצועי ואיכותי בלי לפגוע ברמת ההישגים של התלמידים. מעבר לכך הן יכולות לשמש גשר תרבותי בין האוכלוסיות השונות המרכיבות את החברה הישראלית.