חוקרים המבקשים להתחקות על מקורם של פערים חברתיים והזדמנויות למוביליות חברתית פונים בדרך כלל אל העבר כדי לנסות לקבוע באיזה שלב בחייו של האדם מתהווים הפערים הללו. לא במפתיע, רבים מהם מחפשים את התשובות לשאלה הזאת בתקופת שהותו של הילד במערכת החינוך, אבל מחקרים חדשים שנעשו מראים שהפערים הללו מופיעים כבר בגיל הרך.
השנים הראשונות לחיים הן תקופה קריטית מבחינת התפתחות המוח: לפי הספרות המחקרית, עד גיל 3 המוח מגיע ל-85% מגודלו, ועד גיל 5 ל-95% מגודלו הסופי. בתקופה זו המוח האנושי מתפתח בקצב מואץ והילד רוכש מגוון כישורים ובהם כישורים קוגניטיביים, שפתיים, רגשיים, חברתיים, מנטליים ועוד. בשנים מכריעות אלו, החשיפה לסביבה תומכת ומעשירה וחשיפה לגירויים חיוניות להתפתחות המיטבית של הילד.
מחקר חדש של מרכז טאוב, שהופק בתמיכתה הנדיבה של קרן ברנרד ון-ליר, עוסק בהשפעה של גורמים סביבתיים על ההתפתחות בגיל הרך ועל הישגים לימודיים עתידיים. המחקר בדק אם יש הבדל בהשפעה של עוני על הישגים עתידיים בין גילי לידה עד שנתיים לגילי 3–5.
ככלל, החוקרים מצאו כי מאפיינים משפחתיים מסוימים של ילדים משתי קבוצות הגיל שנחקרו (לידה עד שנתיים וגיל 3–5) משפיעים על רמת ההישגים הלימודיים שלהם בהמשך החיים. לדוגמה, ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר, גם הישגי הילדים גבוהים יותר. בנוסף, למספר האחים יש השפעה שלילית בגיל הרך – ככל שמספר האחים גבוה יותר, ההישגים הלימודיים של הילד נמוכים יותר.
אולם בכל הנוגע להשפעה של עוני, נמצאו הבדלים בין שתי הקבוצות הנחקרות. לעוני בגילי לידה עד שנתיים יש מתאם שלילי, חזק במיוחד ומובהק עם הישגים עתידיים, ואילו לעוני שנחווה בגילי 3–5 אין מתאם מובהק. ממצאים אלו תקפים לגבי כל הנושאים הנבדקים במבחני מיצ"ב בכיתה ה': מתמטיקה, עברית, אנגלית (כשפה שנייה) ואוריינות מדעית וטכנולוגית.
עוד נמצא במחקר כי יש פערים גדולים בציוני הבגרות בין תלמידים שחוו עוני עד גיל שנתיים ובין תלמידים שחוו עוני בגילי 3–5. גם במקרה הזה, המתאם השלילי חזק יותר בקרב הקבוצה שחוותה עוני בשנתיים הראשונות לחיים.
ממצאים אלו חשובים במיוחד נוכח שיעורי העוני הגבוהים בקרב ילדים בישראל, העומדים על כ-26%. אחרי טורקיה, אלה השיעורים הגבוהים ביותר במדינות ה-OECD. לאור הממצאים הללו אפשר לומר שעוני שנחווה מהלידה ועד גיל שנתיים עלול ליצור "צלקת" שתישאר לאורך זמן ותשפיע על האדם גם בחייו הבוגרים.
חוקרי מרכז טאוב סבורים שעל מנת להתמודד עם תופעת העוני בגיל הרך יש לסייע להורים צעירים למשל באמצעות הסטת חלק מתקציב קצבאות הילדים לטובת הגיל הרך. כמו כן, נוכח שיעורי התעסוקה הגבוהים בקרב אימהות לילדים קטנים, החוקרים אומרים שכדאי להרחיב את היצע המסגרות החינוכיות האיכותיות לגיל הרך, בייחוד עד גיל שנתיים ובפרט למשפחות השרויות במצוקה כלכלית. בשל החשיבות הרבה של תקופת הגיל הרך והשלכותיה הרבות, מרכז טאוב מתכוון להמשיך לחקור את הנושא גם בשנים הבאות.