Taub Center

תמכו בנו

  • על אודות
    • משימה, היסטוריה
    • חוקרים וצוות
    • דירקטוריון ואסיפה כללית
    • עמיתי תוכניות המדיניות
    • מועצה בין-לאומית מייעצת
    • מדיניות ארגונית
    • דרושים
  • מחקר ופרסומים
    • באילו תחומים אתם מתעניינים?
      • כל המחקרים
      • כלכלה
      • בריאות
      • רווחה
      • חינוך
      • שוק העבודה
    • איזה סוג תוכן אתם מחפשים?
      • וידאו
      • פודקאסט
      • הודעות לעיתונות
    • על מה כולם מדברים?
      • #ישראל במלחמה
      • #הגיל הרך
      • #סביבה ובריאות
      • #דמוגרפיה
  • פעילות והשפעה
    • אירועים
    • השפעה
  • בלוג
  • בתקשורת
    • הודעות לעיתונות
    • כתבות
    • וידאו
  • צור קשר
    • פנו אלינו
    • הזמנת הרצאה
  • פרסומים מרכזיים
    • דוח מצב המדינה
    • תמונת מצב המדינה
הרשמה לניוזלטר
  • English
  • עברית

ניוזלטר

הירשמו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
Choose
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

ראשי » מחקרים » הסללה בחינוך התיכוני בישראל

הסללה בחינוך התיכוני בישראל

דצמבר 2015
להורדת המחקר המלא »

מחבר/ת

כרמל בלנק

כרמל בלנק

חוקרת בכירה

לביוגרפיה >
יוסי שביט

יוסי שביט

חוקר ראשי וראש היוזמה לגיל הרך

לביוגרפיה >

מאיר יעיש

 

הוויכוח בישראל על מקומם ותפקידם של הסללה בכלל, ושל החינוך המקצועי/טכנולוגי בפרט, נקשר לפערים חברתיים-כלכליים ועדתיים, כמו גם להישגים השכלתיים ותעסוקתיים. אך למרות מרכזיותו בשיח הציבורי, הדיונים בנושא נשענים על ממצאים מהעבר, שאינם בהכרח רלוונטיים למערכת ההשכלה הישראלית כיום. פרק זה בא להשלים את פערי הידע, ובבסיסו שלוש שאלות אמפיריות: (1) מהם הגורמים המשפיעים כיום על התמיינות תלמידים למסלולים השונים בתיכון? (2) באיזו מידה תלמידים משנים מסלול במהלך לימודיהם בתיכון? (3) האם מסלול הלימודים משפיע על סיכויי התלמיד לסיים תיכון ולזכות בתעודת בגרות? הממצאים מלמדים שלמרות השינויים שחלו בחינוך המקצועי/טכנולוגי, גורמים חברתיים-כלכליים עודם משפיעים על ההתמיינות למסלולים, גם בניכוי השפעתם של הישגים קודמים של התלמיד. עוד נמצא כי שיעורי הניידות בין המסלולים נמוכים למדי, וכי מסלול הלימודים משפיע על הסיכוי להשלים תיכון ולהשיג תעודת בגרות. לצד זאת, נמצאו גם הבדלים ביחס למחקרי העבר. ראשית, שיעורי הזכאות לתעודת בגרות גדלו מאוד בכל המסלולים. שנית, עיקר המעברים בין המסלולים הם מהמסלולים הטכנולוגיים למסלול העיוני, שנחשב ליוקרתי יותר. שלישית, בעוד שבעבר רוב תלמידי התיכון הערבים למדו במסלול העיוני, עתה מחציתם לומדים במסלולים הטכנולוגיים – וחלק לא מבוטל מהם לומד במסלול ההנדסי, שבו שיעורי הזכאות לתעודת בגרות גבוהים יחסית.

המאמר מופיע כפרק בספר השנתי של המרכז, דוח מצב המדינה 2015, בעריכת אבי וייס ודב צ'רניחובסקי.

מחקרים נוספים בנושא

מקורם של הפערים בתקצוב החינוך היסודי הרשמי

מקורם של הפערים בתקצוב החינוך היסודי הרשמי

מחקר חדש של מרכז טאוב בוחן את הסיבות לפערים...

נחום בלס חיים בלייך
מערכת החינוך בישראל 2020–2024: מערכת שמרנית במציאות תזזיתית

מערכת החינוך בישראל 2020–2024: מערכת שמרנית במציאות תזזיתית

פרק זה בוחן את מצבה של מערכת החינוך בישראל...

נחום בלס
אי-שוויון בהתאמות לתלמידים עם לקויות למידה בבחינות הבגרות והשפעתו על הישגים

אי-שוויון בהתאמות לתלמידים עם לקויות למידה בבחינות הבגרות והשפעתו על הישגים

שיעור התלמידים המקבלים התאמות בבחינות הבגרות בישראל על רקע...

שרית סילברמן אלכס וינרב נחום בלס
ההוצאה לתלמיד בחטיבה העליונה בישראל

ההוצאה לתלמיד בחטיבה העליונה בישראל

מחקר חדש של מרכז טאוב בחן את התקצוב לתלמיד...

נחום בלס חיים בלייך

על אודות  

  • משימה, היסטוריה
  • חוקרים וצוות
  • דירקטוריון ואסיפה כללית
  • עמיתי תכניות המדיניות
  • מדיניות ארגונית
  • דרושים

מחקר

  • דוח מצב המדינה
  • תמונת מצב המדינה
  • כל המחקרים
  • כלכלה
  • חינוך
  • בריאות
  • רווחה
  • שוק העבודה

תכנים נוספים

  • בלוג
  • סרטונים
  • פודקאסט
  • אינפוגרפיקות

פעילות והשפעה

  • אירועים
  • השפעה
  • הודעות לעיתונות

צור קשר

  • הזמנת הרצאה
  • פנו אלינו

ניוזלטר

הצטרפו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים:
הודעת דוא"ל זו אינה חוקית
תנאי שימוש מדיניות פרטיות

בניית אתרים: anova