באופן עקבי, רמת ההישגים של ילדי ישראל נמצאת מתחת להישגי הילדים בכל מדינה בקבוצת הייחוס של 25 מדינות ה-OECD במרבית השנים הנסקרות. הפערים בהישגים גדולים יותר מבכל מדינות ה-OECD בכל אחת מהשנים, ורמת ההישגים של התלמידים החלשים ביותר והמצטיינים נמצאת אף היא בתחתית – או קרוב מאוד לתחתית – ההישגים של העולם המערבי. אם ניתן היה לטעון בעבר שלמערכת החינוך לא חסר כסף, השינויים בתקצוב של העשור האחרון מחקו טיעון זה. בסיכום הפרק מוצגות נקודות עיקריות לרפורמה מערכתית בחינוך.
המאמר מופיע כפרק בדו”ח השנתי של המרכז דו”ח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2009