מערכת החינוך: מבט-על

בשנים האחרונות חלו במערכת החינוך התפתחויות בולטות בארבעה מוקדים: הרכב אוכלוסיית התלמידים, תקציב משרד החינוך, אפיוני כוחות ההוראה והישגים לימודיים.

הרכב אוכלוסיית התלמידים

אוכלוסיית התלמידים בישראל גדלה, אך הגידול לא אחיד היה במשך התקופה, והתבטא באופן שונה בגילים ובקבוצות אוכלוסייה שונות.

• מאז שנת 2000 גדלה אוכלוסיית התלמידים בישראל בכ-44 אחוזים (גידול של 2 אחוזים לשנה), שיעור חריג בהשוואה למדינות מפותחות אחרות.
• חלה ירידה בקצב הגידול בחינוך החרדי, הערבי הבדואי והדרוזי, אך הוא במגמת עלייה בחינוך היהודי הממלכתי והממלכתי-דתי.
• מספר הילדים בגנים גדל בשנים 2015–2000 ב-81 אחוזים (לעומת גידול של 43 אחוזים בכלל האוכלוסייה). קצב הגידול המהיר ביותר היה בשנים 2010–2015, התקופה שבה יושם חוק לימוד חובה חינם בקרב גילאי 4–3.

תקציב

תקציב משרד החינוך עלה באופן כללי. בפרט חל גידול בנתח התקציב המוקצה לחינוך מיוחד ובהוצאה לתלמיד.

• תקציב משרד החינוך גדל ב-83 אחוזים במונחים ריאליים בשנים 2018–2005 עקב גידול במספר התלמידים, החתימה על הסכמי השכר "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", יישום חוק לימוד חובה לגילי 4–3 ותכניות כגון צמצום מספר הילדים בכיתה.
• תקציב החינוך המיוחד גדל כמעט פי שניים בהשוואה לתקציב מערכת החינוך בכללותה, בעיקר עקב העלייה המשמעותית (127 אחוזים) במספר התלמידים במסגרות חינוך זה.
• הגידול במספר תלמידי החינוך המיוחד היה מהיר במיוחד בקרב תלמידים המאובחנים באוטיזם – מספרם עלה מ-894 בשנת 2000 ל-11,145 בשנת 2018. מספר התלמידים בעלי הפרעות התנהגותיות קשות עלה מ-2,347 ל-17,483 במשך אותה תקופה.

• התקציב הריאלי לתלמיד בישראל גדל מאז 2010 בקצב מהיר מאשר ב-OECD, לפי הנתונים האחרונים (משנת 2014), ונראה כי מגמה זו נמשכה עד 2018 בשל התהליכים שצוינו. למרות העלייה המהירה, סכום ההוצאה בישראל נותר נמוך יותר מאשר במדינות ה-OECD בשנה שנבדקה: 7,981 דולרים לתלמיד בחינוך היסודי בישראל, לעומת 8,631 בממוצע ב-OECD, ו-7,987 דולרים לתלמיד בחינוך העל-יסודי בישראל לעומת 10,010 דולרים בממוצע ב-OECD (נכון ל-2014).

אפיוני כוחות ההוראה

• היצע המורים: לעיתים נשמעות טענות על עודף מורים בישראל, והיה צפוי כי עודף כזה יוביל לירידה בהיקפי המשרות שלהם. אולם בחינוך היסודי עלה היקף המשרה הממוצע מ-73 אחוזים בשנת 2000 ל-77 אחוזים בשנת 2018 בחינוך העברי. גם בחינוך הערבי, שלגביו מופנות רוב הטענות על עודף היצע, חלה עלייה קלה בהיקף המשרה הממוצע של מורים בחינוך היסודי, מ-82 אחוזים ל-84 אחוזים. מגמות אלו מעידות כי אין עודף מורים בחינוך היסודי. לעומת זאת, בחינוך העל-יסודי ירד היקף המשרה הממוצע במגזר היהודי מ-78 אחוזים בשנת 2010 ל-70 אחוזים בשנת 2018, ובאותן שנים נרשמה בחינוך הערבי ירידה מ-95 אחוזים ל-85 אחוזי משרה.
  • רמת השכלה אקדמית: בחינוך היסודי העברי עלה שיעורם של המורים בעלי השכלה אקדמית מ-50 אחוזים בשנת 2000 ל-89 אחוזים בשנת 2018, ובחינוך הערבי עלה שיעורם מ-37 אחוזים ל-94 אחוזים. בחינוך העל-יסודי הגיע תהליך האקדמיזציה של סגל ההוראה בשני הזרמים למיצוי כמעט מלא (92 אחוזים).

    • פמיניזציה (עליית שיעור הנשים במקצוע ההוראה): שיעור המורות הנשים בחינוך העברי היסודי ירד מ-90 אחוזים מכוח ההוראה בשנת 2000 ל-86 אחוזים בשנת 2017. לעומת זאת, בחינוך הערבי עלה שיעור הנשים מ-65 ל-78 אחוזים. בדומה לכך, בחינוך העל-יסודי תהליך הפמיניזציה כמעט נעצר בחינוך העברי (87 אחוזים בשנת 2010 לעומת 86 אחוזים בשנת 2018) והתחזק בחינוך הערבי (עלייה מ-36 אחוזים בשנת 2000 ל-57 אחוזים בשנת 2018).

      הישגים לימודיים
      

      ישנם פערים גדולים בין התלמידים במבחני המיצ"ב בישראל, ובמבחנים בין-לאומיים הפערים הם בין הגדולים ביותר, במיוחד בקרב המדינות המפותחות. בד בבד חל שיפור בהישגים הלימודיים בישראל, ובעשורים האחרונים מצטמצמים הפערים בהישגים במבחנים הארציים והבין-לאומיים.

      • לאורך השנים חל שיפור ניכר בציונים במבחני המיצ"ב: עלייה מרשימה ביותר של חצי סטיית תקן בין כל המבחנים (במתמטיקה ובאנגלית בכיתה ה'; במתמטיקה, באנגלית ובמדעים בכיתה ח').
      • השיפור בתוצאות של ישראל במבחנים הבין-לאומיים גדול יותר מהשיפור הממוצע במרבית המדינות, וגדול יותר גם מהשיפור הממוצע בקרב המדינות שהשתתפו במבחן הראשון והאחרון שנכללו במחקר. ישראל הייתה אחת משלוש המדינות בעלות השיפור הגדול ביותר בציונים במבחני PIRLS ו-TIMSS שנכללו במחקר, והייתה במקום הראשון בצמצום הפערים במבחן PIRLS ובמבחן PISA במתמטיקה ובמדעים.
      • בהשוואה לציון הממוצע של המדינות שהשתתפו בכל המבחנים הבין-לאומיים בתקופת המחקר, הציון הממוצע של ישראל כמעט תמיד היה נמוך מהממוצע, אך הפער הצטמצם מאוד.

      ככלל, במערכת החינוך בישראל התקדמה באופן ניכר בעשורים האחרונים, אך לאור התפקיד החשוב שממלאת המערכת ביצירת חברה חזקה ומשגשגת, עלינו להבין את האתגרים שעדיין קיימים ולהתמודד עימם.