עשור ללא מדיניות דיור: נסיגת הממשלה מתמיכתה בדיור ומחאת קיץ 2011

 ואכן, בעשור שקדם למחאה משכה הממשלה את ידיה משוק הדיור,
לאחר שמאז קום המדינה הפגינה מעורבות רבה בתחום זה. צמצום המעורבות הממשלתית בשוק הדיור הביא לכך שפלח השוק ששרד הוא זה שאינו נזקק לתמיכה ממשלתית. היקפי הבנייה החדשה לא תאמו את קצב הגידול של האוכלוסייה, וכך נוצר מחסור ובעקבותיו נגרמה עלייה חדה במחירי הדיור.

בעשור הנוכחי צומצמו אמצעי הסבסוד אשר אפשרו בעבר למשקי בית לרכוש דירה , וחלה ירידה חדה בשיעור בעלי הדירות. ממפעל הדיור הציבורי נותר שריד בלבד, לאחר שחלק גדול מהדירות במאגר נמכר. הכלי היחיד שנותר רלוונטי לנזקקים הוא מענק הסיוע בשכר דירה, אולם הוא יוצר הסדר דיור לא יציב. הימנעות הממשלה ממעורבות בשוק הדיור גובה מחיר בכמה רבדים: פגיעה בחזון התכנוני של תכנית המתאר הארצית (תמ”א 35); הגברת הקיטוב בין המרכז לפריפריה; עליית מחירים ואינפלציה, אשר גרמו בסופו של דבר לבנק ישראל להתערב בשוק המשכנתאות; ולבסוף, התסכול וההתמרמרות הכבדים בקרב קבוצות אוכלוסייה רחבות.