בריאות האוכלוסייה הערבית בישראל

הפרסום המלא נמצא בקישור מצד שמאל

הפרק עוסק בבריאותה של האוכלוסייה הערבית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל בהיבטים שונים, ובהם גורמי הסיכון האופייניים לערבים ונגישות שירותי הרפואה עבורם.

תוחלת ואיכות החיים של הערבים בישראל

בארבעים השנים האחרונות הלך וגדל הפער בין יהודים לערבים בתוחלת החיים הצפויה עבור מי שכיום הוא בן 30, ובשני העשורים האחרונים אף חלה בו האצה מסוימת. כלומר ההרעה היחסית בבריאות האוכלוסייה הערבית מקורה בעיקר בבריאות של מבוגרים, ובעיקר של גברים.

נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מורים כי שיעור המדווחים על "בריאות טובה מאוד" הוא כמחצית מאוכלוסיית המדגם, בקרב יהודים וערבים כאחד. מהמחצית הנותרת בכל האוכלוסייה, יותר ערבים מאשר יהודים דיווחו על בריאות "לא כל כך טובה" או "בכלל לא טובה". עם זאת, הדיווח על קיומה של בעיה רפואית היה שווה בקרב שתי האוכלוסיות. לא כן באשר לחומרת הבעיה: שיעור המדווחים כי הבעיה מפריעה לתפקודם היום-יומי גבוה באוכלוסייה הערבית ביותר מ-10 אחוזים מאשר באוכלוסייה היהודית.

• תוחלת החיים של האוכלוסייה הערבית בישראל (79 שנים) היא הגבוהה ביותר בעולם הערבי-מוסלמי, אך היא נמוכה ביחס לאוכלוסייה היהודית (82.7 שנים) ולממוצע ב- OECD(81.6 שנים).
• קיימים פערים ניכרים בין יהודים לערבים בתמותת תינוקות: בקרב יהודים שיעור התמותה עמד על 2.7 לאלף לידות, לעומת 3.4 בקרב דרוזים, 3.0 בקרב נוצרים ו-7.5 בקרב מוסלמים. תמותת תינוקות, ובריאות האוכלוסייה בכלל, קשורות למצב החברתי-כלכלי. לצד הפערים, גם במדד זה נתוניהם של ערבים בישראל טובים בהשוואה למדינות ערביות.

• סיבות המוות המובילות בקרב ערבים שונות מאלו המובילות בקרב יהודים. בקרב ערבים בולטים במיוחד מומים מולדים, תאונות דרכים ועבודה ושיעורים גבוהים יחסית של מחלות כרוניות. ניתן להסביר חלק מהפער בדפוסים חברתיים של האוכלוסייה הערבית, ובהם נישואי קרובים, שמעלים את שיעור המומים המולדים, ושיעור גבוה של מעשנים (44 אחוזים מהגברים הערבים מעשנים, לעומת 22 אחוזים מהגברים היהודים).

  זמינות ומימון שירותי רפואה

עקב מצבה הכלכלי, האוכלוסייה הערבית תלויה יותר מהאוכלוסייה היהודית במימון ציבורי לצורך אשפוז. תלות זו מוצאת ביטוי גם בשיעורים הגבוהים יותר של המוותרים על טיפול רפואי בשל קשיים כלכליים, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית. מסקר בריאות האוכלוסייה הערבית עולה כי כשליש מהמטופלים לא רכשו תרופות מסיבות כלכליות.

• במחוזות שיש בהם ריכוז גבוה של אוכלוסייה ערבית – בחיפה, בירושלים ובעיקר בצפון הארץ – ניכר מחסור ברופאים, בכוח אדם סיעודי ובציוד רפואי. כמן כן, המרחק הממוצע מבית חולים ליישובים ערביים הוא כ-22 קילומטרים, לעומת כ-14 קילומטרים עבור יישובים יהודיים.
• באוכלוסייה היהודית שיעור המדווחים על שימוש בשירותי בריאות פרטיים כפול כמעט מאשר באוכלוסייה הערבית: כ-22 אחוזים לעומת כ-11 אחוזים, בהתאמה. הסיבה העיקרית לשימוש בשירותי בריאות פרטיים בקרב האוכלוסייה היהודית היא הרצון לבחור רופא, ובקרב האוכלוסייה הערבית – אי יכולת לקבל שירות ציבורי.
• ערבים עוסקים פועלים פחות למניעה ומבקרים פחות אצל רופאים מומחים, אך מבקרים יותר אצל רופא משפחה ומתאשפזים יותר. כלומר השימוש בשירותי רפואה נעשה רק כשמצב הבריאות מחריף. דפוס זה מאפיין לרוב קבוצות בעלות הכנסה נמוכה, וייתכן שהוא מושפע גם ממאפיינים תרבותיים.