מלחמת 7 באוקטובר 2023: סביבה במלחמה

מצבי מלחמה, מעבר לפגיעתם הישירה והמיידית באוכלוסייה, טומנים בחובם גם פוטנציאל לנזקים עקיפים עקב שינויים במערכת הסביבתית ופגיעה בתשתיות חיוניות ובטבע. מחקר של מרכז טאוב בחן את השפעת המלחמה במגוון תחומים ומצא כי תושבי ישראל חשופים לסכנות סביבתיות כגון דליפת נפט, פגיעה במאגרי דלק ובתשתיות החשמל והמים ופליטת חומרים מסוכנים לאוויר. לדברי החוקרות מאיה שדה וד"ר רקפת שפרן-נתן, כדי לצמצם את הסכנות הללו ואת השפעותיהן האפשריות על בריאות הציבור ועל החוסן הקהילתי של אוכלוסיית העוטף חשוב לחזק את גופי השמירה על הסביבה, לקדם את פעולות החקיקה והתקינה ולהגביר את האכיפה והפיקוח. המחקר נערך במסגרת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות של מרכז טאוב, שפעילותה מתאפשרת הודות לתמיכתה של יד הנדיב.

אספקת מי שתייה

בעוד התלות במים מותפלים הולכת וגדלה, אספקת המים מבארות וקידוחים הולכת ונזנחת. כיום ישנן בישראל כ-500 בארות לא פעילות שנסגרו בגלל זיהום שהתגלה בהן ולא נעשה בהן תהליך שיקום. זאת אף שמקורות אלו אמורים להיות זמינים בשעת חירום, למקרה שלא יהיה אפשר להפיק מים מותפלים. חשוב לציין גם כי הפקת מים מותפלים דורשת יותר אנרגיה מהפקת מי שתייה מבארות. סוגיית ביטחון מי השתייה ואיכותם עלתה ביתר שאת בזמן המלחמה הנוכחית, כאשר עלה חשש שיחסר כלור לטיהור מי השתייה.

אחסון דלקים וחומרים מסוכנים

בישראל יש אלפי מתקנים המחזיקים חומרים מסוכנים (חומ"ס), רבים מהם ממוקמים סמוך לריכוזי אוכלוסייה צפופים: כ-3.2 מיליון מתושבי מדינת ישראל מתגוררים כיום באזורים שבהם קיימת סכנה ממשית לבריאות השוהים בשטח פתוח בעת התרחשותם של אירועי חומ"ס. בעת מלחמה גוברת הסכנה להתרחשותם של אירועים כאלה ולכן יש להגביר את הפיקוח והאכיפה בתחום, ובכלל זה חיזוק מערך הכבאות, בדגש על חומרים מסוכנים, והשלמת הקמתה של מערכת חומ"ס לאומית כפי שהמליץ מבקר המדינה למשרד להגנת הסביבה.

שינוע נפט דרך מפרץ אילת

בעקבות המלחמה אישר המשרד להגנת הסביבה להגדיל את כמות הנפט הגולמי המשונע דרך מפרץ אילת לצורכי המשק הישראלי. צעד זה מגביר את הסיכון לדליפת נפט בעת שינועו, אשר עלולה לפגוע בסביבה הימית במפרץ אילת ובכלכלת העיר הנשענת ברובה על תיירות, ואף להביא להשבתת מתקן ההתפלה בעיר.

זאת ועוד, הרווח הכלכלי למדינת ישראל מצעד זה מועט יחסית לסכנות הבריאותיות, הסביבתיות והכלכליות הכרוכות בו. החשש הוא שהאישור הזמני שניתן ייהפך לקבוע על אף התנגדותם של ארגוני סביבה וארגוני בריאות.

חקיקה, תקינה ואכיפה

השלכות המלחמה באות לידי ביטוי גם בתחום החקיקה והתקינה ובהתרופפות האכיפה. במחקר נמצא כי בתקופת המלחמה הוארך תוקפם של היתרים לפעילות תעשייתית שעלולה לזהם את הסביבה, בהם היתר רעלים, היתר פליטה לאוויר ואישור רוחבי לטיפול בפסולת מסוכנת. בתחום המיחזור הופסקה האכיפה של חוק הפיקדון למשך שלושה שבועות ועקב כך נעצר לחלוטין איסוף הבקבוקים בתקופה זו; ובכמה רשויות מקומיות, בשל מחסור בכוח אדם הורו לתושבים להפסיק את ההפרדה לזרמים ייעודיים (אריזות, נייר וזכוכית) ולהשליך את כל הפסולת לפח הירוק, המיועד להטמנה.

פעילותה של יחידת ינשוף, האחראית לפיקוח על השלכת פסולת פיראטית ושריפתה, נפגעה גם היא מן המחסור בכוח אדם. מאז תחילת המלחמה חלה ירידה ניכרת בפעילותה של יחידה זו ועקב כך נרשמה עלייה משמעותית בדיווחים על שריפות הנגרמות משריפת פסולת. החוקרות מדגישות כי שריפת פסולת היא עבירה פלילית, וכי לנוכח הסכנות הבריאותיות הטמונות בחשיפה לתוצרי השריפה יש לפעול בנחישות למיגור התופעה.

לבסוף, בשל המלחמה ישראל אינה משתתפת בוועידות בין-לאומיות חשובות בתחום הסביבה, בהן ועידה שהתכנסה בקניה בנובמבר 2023 על מנת לגבש אמנה למניעת זיהום פלסטיק. זאת על אף חשיבותו הרבה של נושא זה בישראל, המתאפיינת בשיעורים גבוהים מאוד של שימוש בפלסטיק.

ביטחון תזונתי

פינוים של עשרות אלפי תושבים מיישובי הצפון והדרום פגע אנושות בחקלאות הישראלית. ואולם מעבר לפגיעה בפרנסתם של החקלאים ועובדיהם נגרמו שיבושים באספקת המזון הטרי בישראל. הפגיעה בחקלאות עלולה להימשך גם לעונת הזריעה והשתילה הבאה, ובכך להביא לעליית מחירי הפירות והירקות לאורך זמן ולעלייה ביוקר המחיה.

מלבד גידולי פירות וירקות נפגעו מהמלחמה ענפים חקלאיים נוספים כמו הלולים בצפון (70% מהלולים בישראל), הרפתות בעוטף (15% מהרפתות בישראל) וגידולי כותנה באזור עוטף עזה (כמעט 6% מסך שטחי גידול הכותנה בישראל), וכן תשתיות פיזיות רבות.