במהלך העשור האחרון אומצו בישראל מספר כלי מדיניות להתמודדות עם תופעת אי-הביטחון התזונתי. בשנת 2021, בתקופת משבר הקורונה, הופעל על ידי משרד הפנים מערך של הנפקת כרטיסי מזון נטענים אשר סיפק תווי מזון ל-354,000 משפחות. במחצית שנת 2023 הודיעה הממשלה כי הקצתה תקציב להפעלתה מחדש של התוכנית בשתי פעימות – ב-2023 וב-2024 – בהתבסס על הניסיון שנצבר מהפעלתה בזמן הקורונה. בספטמבר 2023 הושלמה הפעימה הראשונה. חוקרי מרכז טאוב פרופ' ג'וני גל, אורי אוברמן וניר קידר בחנו את אופן הפעלת התוכנית בשנת 2021 ואת מידת יעילותה בהתמודדות עם אי-ביטחון תזונתי, ועל בסיס תוצאות הניתוח הציעו לערוך בה כמה שינויים הכרחיים כדי להבטיח שהכספים שהוקצו ינוצלו באופן מיטבי.
אוכלוסיית היעד של תוכנית תווי המזון בשנת 2021 הוגדרה "משפחות שנפגעו כלכלית עקב משבר הקורונה". גובה הזכאות נקבע לפי מספר הנפשות במשק הבית והתווים חולקו למשפחות הזכאים בשלוש פעימות במהלך שנת 2021. בכל פעימה קיבלו הזכאי ובן/בת זוגו 300 ש"ח כל אחד. עבור כל אדם נוסף במשק הבית ניתנו בכל פעימה 225 ש"ח נוספים. כמו כן נקבע שגובה הזכאות בכל פעימה לא יעלה על 2,400 ש"ח.
בחינה של ההכנסות הנדרשות לעמידה במבחן ההכנסה של משרד הפנים מצביעה על הבדלים ניכרים בין המבחן לבין הגדרת קו העוני על פי המוסד לביטוח לאומי. כפי שניתן לראות בתרשים, על פי המבחן של משרד הפנים ההכנסה השולית לנפש עבור משפחות עם 1–4 נפשות נמוכה בהרבה מקו העוני, ועבור משפחות עם 6 נפשות ומעלה היא גבוהה ממנו. פירוש הדבר הוא שמבחן ההכנסות של משרד הפנים נותן עדיפות משמעותית למשפחות עם 6 נפשות ומעלה לעומת "מבחן ההכנסה" של קו העוני.
מן הנתונים של משרד הפנים עולה כי 322,420 משפחות קיבלו תווי מזון בשווי ממוצע של 2,179 ש"ח למשפחה, בערך כולל של 703 מיליון ש"ח. המימוש בפועל של התווים עמד על 684 מיליון ש"ח, שהם כ-97%. לצורך הניתוח השתמשו החוקרים גם בנתוני המוסד לביטוח לאומי על עוני ברמת הרשות המקומית.
שיעור המשפחות שקיבלו סיוע ביישובים החרדיים גדול משיעור המשפחות שחיות בעוני ביישוב
המחקר בדק את הפער בין שיעור המשפחות שקיבלו תווי מזון לבין תחולת העוני בקרב המשפחות בכל יישוב. נמצא כי בממוצע ארצי, שיעור המשפחות שקיבלו את הסיוע קטן משיעור המשפחות מתחת לקו העוני בכ-10% (פער שלילי). בחלק מהיישובים החרדיים הפער היה חיובי או אפס, וגם ביישובים החרדיים שנמצא בהם פער שלילי הוא היה קטן יותר מהפער הממוצע הארצי. לעומת זאת, ברוב היישובים הבדואיים נמצא פער שלילי, ועל פי רוב הוא היה גדול יותר מהפער הממוצע הארצי. במגזר זה נמצא הפער השלילי הגדול ביותר בין שיעור המשפחות שקיבלו תווים ובין שיעור המשפחות שחיות מתחת לקו העוני – כ-24%.
ממצאים אלו מצביעים על חוסר אפקטיביות בתנאי החלוקה שנקבעו. הללו העניקו בעודף לאוכלוסייה אחת, החרדית, ולא נתנו מענה מספק לצורך באוכלוסייה אחרת, הבדואית.
קליינטליזם בחלוקת תווי המזון
קליינטליזם הוא תופעה שבה פוליטיקאים מנצלים את יכולתם לחלק משאבים כדי להשיג תמיכה פוליטית. התופעה מוכרת בעולם ורווחת בעיקר במדינות מתפתחות. בהשוואה בין לאומית, רמת הקליינטליזם בישראל כיום דומה לרמה באיטליה ובארצות הברית, גבוהה מזו שבמדינות רווחה כמו גרמניה ושוודיה ונמוכה מהרמה בהונגריה וטורקיה. מממצאי המחקר עולה חשש שקיימת מגמה של חזרה לשימוש בשיטות קליינטליסטיות בישראל.
חלופות מדיניות
כדי להמשיך ולהתמודד עם אי-הביטחון התזונתי בעתיד, מרכז טאוב מציע שלושה כיווני מדיניות:
- חידוש תוכנית תווי המזון במתכונת משופרת שמעניקה תווי מזון מספיקים לאורך זמן ולאוכלוסייה שמזוהה בבירור כסובלת מאי-ביטחון תזונתי.
- הרחבת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי.
- הרחבת תוכנית הביטחון הסוציאלי לאוכלוסיות מודרות.